| נשלח ב-22/3/2009 23:52 |
 |
| |
שו"ת עגנון
סיפוריו של ש"י עגנון הם כידוע לא רק הישג ספרותי ואמנותי מרהיב, אלא גם מלאים וגדושים בחומר היסטורי ופולקלורי מחיי אבותינו במזרח אירופה. דברים רבים המציא הסופר מדמיונו היוצר, דברים רבים שימר, שחזר ועיבד, מפי ספרים ומפי סופרים.
אגב קריאת סיפוריו העוסקים בחסידות עלו בי שאלות רבות ואשמח אם חכמי הפורום יוכלו לסייע בידיעותיהם להעמיד שמועות על דיוקן או על בדיונן. ואפתח בשתי שאלות:
1. בסיפור 'כוכבי שמים' שנדפס בקובץ 'סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט' (האש והעצים, עמ' קו-קז) מספר עגנון על ר' משה שהם מדולינא שביקר את ר' יעקב יוסף מפולנאה:
'ובאותו פרק עמד הרב בעל תולדות יעקב יוסף בסוף ימיו והיה זקן הרבה, שבירכו הבעל שם טוב ז"ל בשנותיו של יוסף הצדיק, שנאמר בו ויחי יוסף מאה ועשר שנים. וכבר מיצה כמעט כל ימיו ועמד להסתלק מן העולם, ומחמת זקנה נצטמק גופו ונצטמצמו איבריו כשל תינוק בן שנה והיה מוטל בעריסה, ועריסתו היתה תלויה בתקרה מפני הפשפשים'
האם יש מקור לשמועה זו על בעל התולדות?
2. בספרו 'אורח נטה ללון', עמ' 181, תיאר עגנון את בתי התפילה בעירו בוצ'אץ' וכתב בין השאר:
'והעידו עדים נאמנים ששמעו מאבותיהם ואבותיהם מאבותיהם ששמעו מזקני הדור, ששמעו שאנשי הכת היו צועקים בקריאת שמע ואומרים דאווי"י פוזשא"ר, כלומר תן אש, כלומר שלהב את לבי לעבודת יתברך'.
האם ידוע לאיזו קבוצה חסידית רמז עגנון?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2013 12:14 |
|
| |
עגנון עזב את הדת בשלב מסוים ואחרי שנים לא מעטות חזר אליה. וגם אחרי שחזר אל הדת, לא היה לחלק בלתי נפרד מהציבור הדתי, אולי מחמת עיסוקו בכתיבת "ביכלאך". על זאב יעבץ, שהיה שומר תו"מ, אמרו כמה מאנשי הישוב הישן בירושלים שהוא כותב "ביכלאך".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2013 08:28 |
|
| |
הבוקר ידידיה מאיר בתוכניתו השמיע ראיון של כתב מרשת ב' עם ש"י עגנון עם השמע הידיעה על זכייתו בפרס נובל. עגנון אמר לו: "לכתוב משפט אחד בלשון הקודש בצורה נכונה שווה לי יותר מכל פרס שבעולם".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2011 02:49 |
|
| |
במסורת החב"דית יש סיפור\אמרה דומה לזה שיש רובה ויש כדור שריפה ויודעים היכן לירות אך חסר הניצוץ ומשיח צדקינו יבעיר את הניצוץ
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 07:02 |
|
| |
לכבוד החכמים שתרמו רבות לאשכול הזה.
חוששני שיש כאן אי-הבנה יסודית באימרה של רבי אהרן מקרלין זצ"ל בעל הבית אהרן. "קוילן איז דא, פייער איז ניטא, גיט פייער!"
ראיתי שתירגמו את האימרה "גחלים יש, אש אין, תנו אש!". וכן שמעתי רבים וטבים מפרשים. ואף שהמובן קשה קצת, זה די מתקבל.
לאחרונה קלטתי שיתכן מאוד שיש ביאור שונה במקצת, ששופך אור על האימרה וכוונת הרבי.
'קויל' באידיש פירושו אכן 'גחלת', אבל יש פירוש נוסף - "כדור ירייה". כדור בראש - 'א קויל אין קאפ'. וכן 'פייער' פירושו 'תנו אש' -הציווי הבינלאומי לירות באקדח.
ולפי זה, הרבי אמר ככה "כדורים יש, אש [היינו אבק שריפה] אין, תנו אש!"
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 10:35 |
|
| |
בפורום "מטפחת ספרים ועיטור סופרים" של אוצה"ח כתב איש_ספר:
"דרך אגב שמעתי לאחרונה מהרה"ג רי"ד הכהן:
מעשה שביקש עגנון להפגש עם הגאון מטשעבין, משום ששמע שסדורים בזכרונו המון מעשיות, טובות זכרונות, מצדיקי קמאי ובתראי, ועגנון שסיפורי חסידים היו לחם חוקו וחלק גורלו, (או במילים יותר פשוטות, הפרנסה שלו) ביקש להעשיר את אוצרו. כמובן שהטשיבנער התחמק מלהסב בצוותא עם מבלה עולם זה, לבסוף כשגברו הפצרותיו, וכידוע מזגו הרך של הגאון הנזכר, הסכים לבואו. כשנכנס הסופר אצלו, שאלו הגאון כמנהג דרך ארץ שמו ושם מקומו, נענה עגנון ואמר: מילידי ביטשאטש אני, ושמי ושם אבותי כך וכך, וכך היה הולך סודר ומשלשל את יחוסו. נענה הגאון ואמר, אם כך הרי שלדודך יש תשובה בשואל ומשיב מהדורה זו וזו, ואילו לשאר בשרך זה, מופנית התשובה שבבית יצחק חלק זה תשובה זו, וכן עזה"ד, ואתה היכן תשובות המופנות אליך? עגנון, שהשכיל להבין את הרמז העב שבדברי הגאון מטשעבין, השפיל עיניו ובזה נסתיימה מסיבתם."
וע"ע שם הדיון המרתק על ספק "קול דודי" כת"י
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=590
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 08:11 |
|
| |
| אלייעזר כתב: |  | .
העירני חכ"א שבסיפרו על האתרוג של הרב מטפליק (בתוך אלו ואלו) מתאר עגנון באריכות את אכזריותם של בעלי האוטומבילים שמתוך עצלותם מעירים את האדם משנתו.
|
|
ולמה לא לצטט?
"אכזרים הם בעלי האוטמובילים. משום שמתעצלים לרדת ולצלצל בדלת יושבים הם ומרעישים את כל סביביהם' אגב. מי שרוצה לראות מה היחס החרדי לעגנון. בדגלנו זצ"ל שלהי תשכ"ח כתב אחד ששכחתי את שמו כתבה בשם "העוגן של עגנון" {אולי הציטוט לא מדוייק. משו כזה בכלופן} ושם הוא יורד על עגנון בחריפות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 18:27 |
|
| |
התבטא על הרומן הזה גם עמוס עוז בסיפור על אהבה וחושך
מי יכול להעתיק?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 17:56 |
|
| |
בענין עיגנון הכתבה: רפאל בשן ראיין פעם את עגנון ולימים הדפיס שוב את הראיון בספרו "יש לי ראיון", עם עובד תשכ"ה. בסוף הספר הוא מספר אודות הראיון הזה: "לקראת הראיון עם ש"י עגנון ישבתי לקרוא שוב את כתביו. גמרתי אומר שהראיון כולו יהיה כתוב בסגנונו שלו. ישבתי לילה שלם והוצאתי מספריו כאלף ביטויים עגנוניים אופייניים. תחילה כתבתי את הראיון בשפתי שלי, אחר כך תירגמתי הכל ל'עגנונית'. לי נראה כי הראיון יצא טוב, ואות מובהק: ההנאה שנהניתי בשעת כתיבה. אבל ש"י עגנון כעס עלי מאוד ואמר למקורביו כי עשיתי בו 'מעשה ליצנות'".
בענין האוטומובילים: גם בספרו פתחי דברים כותב רש"י: "האבטומובילים הללו שנבראו לתועלתם של הבריות, תועלת הם ליחידים ופגע רע לרבים". כנראה שהרומן שלו עם המכוניות ליווה אותו כל חייו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 17:19 |
|
| |
| אלייעזר כתב: | | בספר חמישים לישראל מובא שב14 לספטמבר 1959 סגרה עירית ירושלים את רחוב מגוריו של עגנון לתנועת כלי רכב בין השעות 10 בלילה עד 7 בבוקר.
חיפשתי בעיתון דבר (העיתון המקוון היחיד הידוע לי מאותה תקופה) ולא מצאתי מאומה.
העירני חכ"א שבסיפרו על האתרוג של הרב מטפליק (בתוך אלו ואלו) מתאר עגנון באריכות את אכזריותם של בעלי האוטומבילים שמתוך עצלותם מעירים את האדם משנתו. |
|
מעריב 14/09/1959 עמוד 3 (נראה בעליל שהכותב ניסה ל"עגנן" את הכתבה)
יש יום יותר מתאים מערב פורים שהוא גם יום היא"צ של עגנון?
|
|
|
|
|
