| נשלח ב-23/3/2009 10:30 |
 |
| |
לקבל שבים - מחיקת רישום פלילי
אחד מדרכי ה' הוא ש"ימינו פשוטה לקבל שבים", ומי שעושה תשובה שלמה, לפי כל הכללים (תשובה, יום הכיפורים, ייסורים, מוות) ה' סולח לו, ומעמדו בעיני ה' אף גבוה יותר מזה של צדיק גמור.
לכאורה, לפי העקרון "והלכת בדרכיו", גם אנחנו צריכים להתייחס לבעלי-תשובה באותו אופן. למשל, אם אדם הורשע בגניבה, החזיר את הגניבה וביקש מחילה מהנגנב, צריך מייד למחוק את הרישום הפלילי שלו, ולהתייחס אליו כאדם שלא חטא כלל.
מצד שני, רק ה' יכול לדעת האם האדם באמת חזר בתשובה שלמה, או רק כלפי חוץ. האדם יכול לטעון שהוא לא יודע אם חזר בתשובה שלמה.
אז מה הדין - האם יש חובה הלכתית להתייחס לבעל-תשובה כאל צדיק גמור?
דוגמה מעשית: נניח שאותו גנב שחזר בתשובה מעוניין להתקבל אצלי לעבודה, במקצוע הכולל עבודה עם סכומי כסף גדולים. האם אני חייב לתת לו הזדמנות שווה להתקבל לעבודה? או שמותר לי להגיד לו "מצטער, אני לא בטוח שחזרת בתשובה שלמה, אני חושש לתת לך להתעסק בכספים"?
דוגמה נוספת: אדם הסתבך בחובות גדולים עקב הימורים, והוא בא לבקש הלוואה מגמ"ח. אני אומר לו: "איך אוכל להלוות לך, והרי אני רואה שאתה מבזבז את הכספים על הימורים, ולא תוכל להחזיר?" הוא אומר לי "אני כבר לא מהמר, התחרטתי וחזרתי בתשובה שלמה". האם אני צריך לתת לו הזדמנות שווה לקבל הלוואה מהגמ"ח, או שאני יכול להגיד לו "רק ה' יודע אם חזרת בתשובה שלמה, מבחינתי אתה חשוד בבזבזנות ואני חושש להלוות לך"?
(דוגמה נוספת - נישואין עם בעלת תשובה לא בתולה - נדונה כאן: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1737131 ).
ישנן הלכות הקשורות למחשבה ולדיבור:
* מחשבה - "ואהבתם את הגר"
* דיבור - "אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים"
אבל מה לגבי מעשה - האם חייבים להתנהג אל בעל-תשובה כאילו שלא חטא מעולם, גם אם הדבר כרוך בסיכון ממוני?
תוקן על ידי אראלסגל ב- 23/03/2009 10:56:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2009 09:41 |
|
| |
ומעניין שתוספןת בבבא קמא דף צד ע"א כתבו שתקנת השבים בגזלנין היתה רק לזמנו של רבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2009 09:34 |
|
| |
[quote
...
א. איך זה מסתדר עם "תקנת השבים", שפוטרת גזלנים מהחזרת הגזילה?
ב. מה יעשה גזלן שטוען שעשה תשובה אבל עכשיו אין לו כסף להחזיר - איך יוכיח שעשה תשובה? אם מדובר בפורץ מקצועי עם כלי-פריצה, הוא יכול לשבור את כליו, אבל אם אין לו כלים, מה יעשה?
ג. האם ראוי לתת הלוואת גמ"ח לאדם כזה, שטוען שהוא צריך את ההלוואה כדי להחזיר לנגזלים? או שמא החזרה מסוג זה אינה נחשבת ל"תשובה" כי הוא מחזיר מכספם של אחרים?
"מאימתיי חזרת המשחקין בקוביה?--משישברו את פסיפסיהן מעצמן, ויחזרו בהן חזרה גמורה: שלא יעשו, ואפילו בחינם"
ד. מאימתיי חזרת המהמרים שאיבדו את כל כספם בהימורים? והרי אין להם כלי הימורים.
[/quote]
א.
מן הדין, הגזלנים מחוייבים להחזיר את הגזילה. מתקנת השבים - שיסרב הנגזל לקבל. ובכל זאת, ראינו גם שקונסים גזלנים בכל מיני קנסות. אינני זוכר מי מהראשונים חידדו והבחינו בין גזלן שמיוזמתו שלו חוזר בתשובה ורוצה להחזיר את גזילתו, לבין גזלן שנתפס. הראשון - עליו תוקנה תקנת השבים. השני - ענוש ייענש.
ב.
גזלן שהעני ועשה תשובה, עדיין חייב להשיב את הגזילה. זה מדובמתך אינו יכול, וגם להוכיח לבני האדם שאכן כך עשה אינו יכול. יכבד וישב בביתו וימשיך להיות פסול לעדות. וכי חוץ מעדויות אין לו מה לעשות בחים?
ג.
אינני מבין את השאלה כלל. שילך לעבוד, ויחזיר את הגזילה בתשלומים לנגזלים - בעלי חובו המקוריים. וכי מה טעם בגלגול החוב מהנגזל לגמ"ח?
ד.
חזרת המהמרים היא מרגע שחזרו. מאימתי הציבור ידע שאכן שבו בתשובה שלמה? זו כבר שאלה אחר. עיין לעיל בסוף ב'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2009 02:05 |
|
| |
תגיד, אראל,אתה מתכתב עם עצמך?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 13:09 |
|
| |
"פסולי עדות, שהן פסולין משום הממון שחמסו או גזלו--אף על פי
ששילמו, צריכין תשובה, והרי הן פסולין, עד שייוודע שחזרו בהן מדרכן הרעה" - לכאורה נראה, שאדם שגנב חייב להחזיר את הגניבה, וגם להוכיח שחזר מדרכו הרעה.
א. איך זה מסתדר עם "תקנת השבים", שפוטרת גזלנים מהחזרת הגזילה?
ב. מה יעשה גזלן שטוען שעשה תשובה אבל עכשיו אין לו כסף להחזיר - איך יוכיח שעשה תשובה? אם מדובר בפורץ מקצועי עם כלי-פריצה, הוא יכול לשבור את כליו, אבל אם אין לו כלים, מה יעשה?
ג. האם ראוי לתת הלוואת גמ"ח לאדם כזה, שטוען שהוא צריך את ההלוואה כדי להחזיר לנגזלים? או שמא החזרה מסוג זה אינה נחשבת ל"תשובה" כי הוא מחזיר מכספם של אחרים?
"מאימתיי חזרת המשחקין בקוביה?--משישברו את פסיפסיהן
מעצמן, ויחזרו בהן חזרה גמורה: שלא יעשו, ואפילו בחינם"
ד. מאימתיי חזרת המהמרים שאיבדו את כל כספם בהימורים? והרי אין להם כלי הימורים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 16:11 |
|
| |
הרמב"ם בהלכות עדות יב הביא כמה דוגמאות לבעלי תשובה, ומתי צריך לקבל אותם כבעלי תשובה אמיתיים הכשרים לעדות: http://www.mechon-mamre.org/i/e212.htm
א כל הנפסל בעבירה--אם העידו עליו שני עדים שעשה עבירה פלונית--אף על פי שלא התרו בו ואינו לוקה, הרי זה פסול לעדות.
...
ט [ד] כל מי שנתחייב מלקות--כיון שלקה בבית דין, חזר לכשרותו.
אבל שאר פסולי עדות, שהן פסולין משום הממון שחמסו או גזלו--אף על פי
ששילמו, צריכין תשובה, והרי הן פסולין, עד שייוודע שחזרו בהן מדרכן הרעה.
י [ה] מאימתיי חזרת מלווה בריבית?--משיקרעו את שטריהן מעצמן, ויחזרו בהן חזרה גמורה: שלא ילוו בריבית, אפילו לגוי.
יא [ו] מאימתיי חזרת המשחקין בקוביה?--משישברו את פסיפסיהן
מעצמן, ויחזרו בהן חזרה גמורה: שלא יעשו, ואפילו בחינם. [ז] ומאימתיי
חזרת מפריחי יונים--משישברו את הכלים שצדין בהן, ויחזרו בהן חזרה גמורה:
שאפילו במדבר, לא יהו עושין.
יב [ח] מאימתיי חזרת סוחרי שביעית?--משתגיע שביעית אחרת,
וייבדקו. ולא חזרת דברים בלבד, אלא כותב "אני פלוני בן פלוני כנסתי מאתיים
זוז מפירות שביעית, והרי הן נתונים במתנה לעניים".
יג [ט] מאימתיי חזרת המועל בשבועות?--משיבוא לבית דין שאין
מכירין אותו, ויאמר להם חשוד אני, או יתחייב שבועה בבית דין שאין מכירין
אותו בממון חשוב, וישלם ולא ירצה להישבע.
יד וכן טבח שהיה בודק לעצמו ומוכר, ויצאת טריפה מתחת ידו, שהרי
הוא בכלל אוכלי טריפה, שהן פסולין לעדות--הרי זה פסול לעדות: עד שייראה
ממעשיו שהוא ניחם על רעתו, וילבוש שחורים ויתכסה שחורים וילך למקום שאין
מכירין אותו, ויחזיר אבידה בדבר חשוב, או יוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב.
טו [י] וכן עד זומם שהלך למקום שאין מכירין אותו, ונתנו לו
ממון חשוב להעיד בשקר, ולא רצה--הרי זה עשה תשובה, ויחזור לכשרותו. וכן
כל כיוצא בזה.
|
|
|
|
|
|
