בס"ד

לקראת פסח הבא עלינו לטובה אנו בכל שנה ושנה מתכוננים לחג הגדול. חג זה מתאפיין בהכנות רבות ובשמחה וציפייה גדולה לערב החג.
בחג זה אומר הרבי מבעלז מתגלה האור הגנוז הנמצא בנשמת כל יהודי. נשמות שנחצבו מתחת לכסא הכבוד.
ולעתיד לבוא לא רק ישרא'ל יגלו את היופי והמתיקות של כל נשמה ונשמה את הייחודיות והמיוחדות שבה אלא, גם כל אומות העולם יבינו את גודל הטוב הגנוז בנשמות ישרא'ל. מספר הרבי מבעלז את הסיפור הבא.

לעשיר מופלג אחד הייתה בת יחידה אותה טיפח גידל ולימד. הוא דאג לכל מחסורה ואט אט התברר לו עד כמה מוצלחת ביתו. היא הייתה למדנית גדולה, בקיעה בכל עבודות הבית וכן בכל המצטרך להיות אשה מוכשרת מאוד. מאהבתו אלי'ה החליט העשיר כי עליו למצוא לביתו בעל היאה לה בכל המעלות שהרי בעיניו ביתו היא כליל השלימות. העשיר ואשתו חקרו בכל מקום ובכל עיר על חתן ראוי אולם למורת רוחם לא מצאו אחד שכזהי. האחד הי'ה למדן אולם קפדן מידי, השני חרוץ מידי אך לא קבע עיתים לתורה, האחר בטלן וכן הלאה. בכל חתן שפגש העשיר נמצא דופי כזה או אחר. לאחר זמן מה הודיע העשיר לאשתו כי הוא עומד לנדוד ברחבי תבל על מנת למצוא חתן ראוי לביתו. אשתו עזרה לו בצידה לדרך וכך יצא העשיר לנדוד על פני ארצות. לאחר נדודים רבים החל העשיר להתעייף מהמסע במקומות רבים שעבר לא מצאו יהודים זמן רב שהה בקרבת גויים וחש רצון עז למצוא עירה ובה יהודים כשרים. יום שישי אחד בנדודיו הגיעה שעת חצות היום והעשיר החל להיות טרוד מאוד היכן יעשה את השבת? האם כך נגזר עליו לעשות קידוש בדרך? וכו'. בעודו ישוב בכרכרה מהרהר צדה עינו כפר במרחק לא רב. העשיר עשה דרכו לשם ובהגיעו לעירה החל לשאול היכן מקומם של היהודים באזור, מיד הראו לו את הדרך לאזור מגוריהם העשיר לא בזבז זמן ונסע לכיוון המקום. בהגיעו לשם התדפק על דלת פרנס העיר ושאלו היכן יוכל לסעוד בשבת. הפרנס הסביר לו את כל הדרוש ואף הראה את בית הכנסת בו תיערך תפילת השבת. העשיר שמח מאוד ומיהר להכין עצמו לקראת שבת קודש. ערב שבת ירד והכל נחפזו לבית הכנסת התפילה החלה והכל עבר בשלום, למחרת בשחרית מיהר העשיר ובית הכנסת וכן עשה במנחה. בכל פעם שהגיע לבית כנסת הבחין בבחור צעיר היושב לו בפינה לבוש סחבות ובלויים מלוכלך ונעלים קרועות, אולם לכל תפילה הצטרף הבחור ומשנסתיימה חזר לשבת בפינה ושקע בלימודו. למחרת החליט העשיר לעמוד על קנקנו של הבחור ובסיום אחת התפילות חבר אליו כמי שמתעניין בלימוד. אט אט התפתחה שיחה והעשיר נוכח לדעת כי הבחור לא רק למדן דגול אלא, עניו צנוע וירא שמים. דברי התורה שלמד היו נופת צופים בעיני'י העשיר והוא החליט כי זהו החתן המתאים לביתו המוצלחת. הוא שלח מיד הודעה לאשתו וביקש ממנה להגיע לעיירה לפגוש בבחור והודיע לה כי כאן גם תעשה החתונה.
האשה הגיעה במהרה וסוכמו התנאים. החתונה נערכה ברוב פאר והדר והוזמנו מעדנים רבים ומשקאות מבושמים ואף הוזמנה חלה מיוחדת בהזמנה אישית מהמאפי'ה ידועה בעיר.
כאשר העשיר עזר לחתנו להוריד מעליו את בגדיו הבלויים על מנת שירחץ גופו כהלכה וילבש בגדי חמודות שנקנו בעבורו, הוא לקח את החולצה הבלוי'ה לצד החדר וגזר ממנה חתיכת בד והחביאו. העשיר חשב בליבו: "אתה חתני צנוע ועניו אולם אם חלילה במהלך השנים כאשר ייהנה מעושרו הרב יגבה ליבו ויזלזל באלו שהביאוהו עד הלום.. אוציא את חתיכת הבד הזה שהי'ה מלבושיו ואזכיר לו מעין בא ומי העלה אותו מאשפתות עד הלום". החתן שהבחין היטב המעשה העשיר בשעת חתונה תלש חתיכה מהחלה המשובחת שהכל דיברו עלי'ה בחושבו: "אם חלילה במהלך השנים ימאס בי העשיר אוציא את החלה ואזכיר לו עד כמה שמח הי'ה בי כשמצאני ואיך ציווה להכין את המטעמים היקרים ביותר ואת החלה המשובחת ביותר עבורי".

כך גם בני ישרא'ל בערב פסח ככלה שמצאה את החתן הקב"ה. השם יתברך חיזר אחרי כל אומה לקבל את התורה ורק ישרא'ל ואמרו "נעשה ונשמע". מה רבה הייתה שמחתו של המלך אולם בכל ערב פסח הקב"ה מזכיר לנו מעין הוציא אותנו מבגדים בלויים וכו' ולאן הביא אותנו למתן תורה. ואילו ישרא'ל מרימים את המצה בערב פסח ואומרים להשם תראה עד כמה חיבבתנו וחסת עלינו ונתת לנו את המצה הזו להחיותנו וכו'.

כן גם לעתיד לבוא יראו כל האומות את הייחוד והמיוחדות של נשמות ישרא'ל ויבינו בפשוטו את גודל מעלתם ותפארתם.

בברכת פסח קל.. שמח וכשר

_________________