בית פורומים הנה ימים באים

התקיפה בסודאן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/3/2009 13:40 לינק ישיר 
התקיפה בסודאן

מסוריה עד סודן: לוקחים את הגורל בידיים

עוד לפני "עופרת יצוקה" נפלה ההחלטה: ישראל לא תסמוך עוד על מצרים והאו"ם בסיכול הברחות הנשק לעזה. סודן הייתה המקום האידיאלי לפעולה מתוחכמת, שחיל-האוויר מסוגל לבצעה היטב - ויש בה מסר חד למזרח התיכון כולו

רון בן ישי

כ-1,200 קילומטרים מפרידים בין בסיסי חיל-האוויר בארץ לאזור פורט-סודן - שעתיים ומשהו טיסה לכל כיוון במטוס קרב. מעל ים סוף, אפשר להגיע לשם בהסתר מבלי לסבך ולהביך את מצרים או גורמים ערבים אחרים. סביר אמנם שפעולה אווירית שכזאת - אם אכן בוצעה על-ידי ישראל - כרוכה בסיכון למטוסים, למשל: האפשרות שייחשפו על-ידי מ"כמים של מדינות השוכנות לחופי ים סוף, ושייעשה ניסיון ליירטם. המרחק גם מצריך כנראה תדלוק באוויר ומטוסים שיחפו על הכוח המבצע, בעת שהוא עושה את דרכו למטרה וממנה. ועם זאת, כפי שכבר הוכח במקרים אחרים, זה לא מבצע מסובך מדי עבור חיל-האוויר הישראלי.

 

 

אבל פעולה אווירית שכזאת היא מתוחכמת ומסובכת מאוד מבחינה מודיעינית: לא רק שצריך לוודא שהשיירה המותקפת אכן מובילה נשק מאיראן לחמאס; צריך גם לדעת במדויק את מיקומה, ולהבדיל בינה לבין עשרות שיירות הנוסעות לאורך החוף הצפוני הסודאני לעיר הנמל, בה כנראה נפרקה הספינה שהביאה נשק איראני.  

 

אם אמנם צה"ל הוא שהפציץ את השיירה, יש בכך משום הוכחה שלמוסד ולזרועות מודיעין ישראליות אחרות יש יכולות להפיק מידע מדויק וספציפי בזמן אמת על מטרות הרחק משטחה של ישראל ומעבר למעגל המדינות הגובלות בה. גם אם לא התכוון לכך מי שאולי נתן פקודה להפציץ - הוא שיגר בכך מסר לא רק לשלטונות הסודאניים, אלא גם לגורמים אחרים במזרח התיכון ומעבר לו.


 

 

ישראל הרשמית אינה מאשרת או מכחישה את המידע על תקיפת חיל-האוויר בסודן. כמו אחרי התקיפה בסוריה, אומר דובר צה"ל לקונית: "אין תגובה". מה שבמקרים מסוימים עשוי להעיד, שאין עשן בלי אש. בכל מקרה, אם יש אמת במידע שמסרו מקורות בפנטגון לכתב רשת סי-בי-אס ובמידע שמסר השר הסודאני באינטרנט, הרי שהתקיפה לא הייתה הפעולה היחידה שננקטה על-ידי ישראל או ביוזמתה נגד נתיבי ההברחה של נשק מאיראן לגורמים הפועלים נגדנו.

 

בעת מבצע "עופרת יצוקה", ימים אחדים סמוך למועד שבו הותקפה שיירת מבריחי הנשק בסודן, עצרה ספינת מלחמה אמריקנית בים האדום ספינה רוסית, "מנוצ'גורסק". הספינה, הרשומה בקפריסין, הובילה נשק מאיראן לסוריה תוך הפרה ברורה של החלטות האו"ם בעניין סנקציות על טהרן. היא פורקה לבסוף ממטענה בקפריסין. לכאורה, שני מקרים שאינם קשורים זה לזה; אבל בכל זאת ייתכן שיש ביניהם קשר הדוק.

 

 

לא על קהיר לבדה

 

עוד לפני שיצא צה"ל למבצע בעזה, התקבלה בירושלים החלטה אסטרטגית: לא להרשות מצב שבו אחרי המבצע, יוכל חמאס להתחמש ולהתעצם מחדש ללא הפרעה, כפי שעשה - ועושה - חיזבאללה מאז מלחמת לבנון השנייה. ביסוד החלטה זו עמדה התובנה שהמלחמה בלבנון, למרות הכשלים שנתגלו באופן בו פעלו צה"ל והממשלה, השיגה יעד אסטרטגי מרכזי: הרתעה כלפי חיזבאללה, סוריה ואיראן.

 

הרתעה זו היא הסיבה לכך שבשנתיים ומשהו האחרונות לא ירה חיזבאללה

עוד פרק מפואר
האתגר: מודיעין / רועי מנדל
בשיחה עם ynet מתאר מפקד חיל-האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, את המורכבות המיוחדת בדרך לסודן
לכתבה המלאה

 אפילו כדור רובה אחד לעבר ישראל, והארגון מתקשה להוציא פיגועים נגדה. אבל באותה שעה נכשלו ישראל והקהילה הבינלאומית בהשגת יעד מרכזי אחר: מניעת התחמשות והתעצמות של חיזבאללה מחדש. אף שהחלטת מועצת הביטחון 1701 קובעת במפורש כי יש להפסיק את משלוחי הנשק לארגון מסוריה ואיראן, ואף שהאו"ם קבע סידורי ביטחון והקצה כוחות ימיים למטרה זו - הצליחו שתי המדינות לחמש את חיזבאללה מחדש ואף להעצים במאות אחוזים את מאגר הרקטות והטילים שלו.

 

כדי למנוע מצב דומה אחרי המבצע בעזה, החליטה השלישייה - אולמרט, ברק ולבני - שישראל לא תסתפק בהחלטה של מועצת הביטחון שתאסור אספקת רקטות, חומרי נפץ ואמל"ח לרצועה, וגם לא תסתמך על הבטחות של מצרים לפעול בנחישות בתחום. על פי הצעת מערכת הביטחון, החליטו השלישייה והקבינט שישראל תפעיל בעצמה את כל המנופים המדיניים והצבאיים העומדים לרשותה, כדי לקטוע את אספקת הנשק לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. אם אפשר - עוד הרבה לפני שמשלוחי הנשק מגיעים לסיני ומשם למנהרות ציר פילדלפי. ביסוד החלטה זו עמדו המודיעין והתובנה שמצרים לבדה, גם אם תעמוד בהבטחותיה, אינה מסוגלת לבלום את זרם ההברחות ב"קצה הצינור".

 

 

השלטון המצרי בסיני אינו מסוגל להתגבר על המוטיבציה והחמדנות של הבדואים בחצי האי, של מפעילי המנהרות ושל אנשי הביטחון המצרים, שכולם מפיקים רווחי עתק מההברחות לרצועה. לכן הוחלט בירושלים לנצל את "עופרת יצוקה" ואת המצב המדיני שנוצר בעקבותיו כדי לפעול - ולרתום את הקהילה הבינלאומית לפעולה - נגד משלוחי הנשק, לפני שהוא מגיע לסיני.

 

 

שביל ההברחה

 

מערך האספקה ונתיבי ההברחה הימיים של נשק מאיראן לאזורנו מתחילים בנמלים איראניים במפרץ הפרסי; משם, כדי לטשטש עקבות, עוברות ספינות הנשק, המפליגות בדגלים של מדינות שונות, לנמלים של מדינות מפרץ ערביות - תימן למשל; משם שטות הספינות לים האדום - חלקן עובר בתעלת סואץ ומנסה לפרוק את מטענו מול חופי עזה, אבל רוב הספינות פורקות את מטענן בנמלים הסודאניים שלחוף הים האדום; משם עוברים המטענים בדרך היבשתית המדברית לגבול מצרים. חלק מהמטענים מועבר בסירות ישירות מחופי סודן לחופי סיני, אבל רוב המטענים הגדולים ממשיכים במשאיות את דרכם לתוך מצרים עד לאזור הדלתא של הנילוס. שם הם נפרקים ומועמסים על ספינות או סירות קטנות, שהמבריחים משיטים לחוף הצפוני של סיני. הבדואים של סיני פורקים את המטענים במעגנים מאולתרים, הפזורים לאורך חוף הים התיכון בסיני, ומשם קצרה הדרך לרפיח ולציר פילדלפי.

 

הנתיבים הללו מוכרים היטב לגורמי המודיעין בישראל ובמצרים. אבל למרות שירושלים דרשה וקהיר הבטיחה - לא פעלה האחרונה בנחישות לקטוע נתיבים אלה במרחב הריבוני שלה. כתוצאה מכך החליטה כאמור הממשלה בישראל לפעול בכוחות עצמה, ולדרוש סיוע ממדינות המערב וערב התומכות בה. כדי שלא לסכן את השלום עם מצרים (שזה עתה מלאו 30 שנה לחתימתו) וכדי שלא לפגוע בריבונותה, צריך היה לפעול נגד המבריחים לפני שהם מגיעים לטריטוריה מצרית. הוא הדין במדינות ערביות אחרות, תימן למשל, שהן בעלות ברית של המערב. פגיעה בספינות ההברחה בנמלים איראניים לא באה בחשבון מנימוקים אחרים. כך נותרו הים האדום וסודן כמרחבים אפשריים לפעולה.  

 

הים האדום הוא מים בינלאומיים, ובו ממילא מקיים צי ספינות מלחמה בינלאומי פעולה אינטנסיבית נגד פיראטים מסומליה. כך התאפשר לצי האמריקני ליירט ב-19 בינואר השנה את ספינת הנשק הרוסית, שהובילה נשק מאיראן. זה קרה ימים ספורים אחרי ששרת החוץ ציפי לבני ועמיתתה האמריקנית קונדוליזה רייס חתמו על הסכם, המסדיר פעילות משותפת למניעת הברחות נשק מאיראן לחמאס. להסכם יש נספח סודי, המסדיר את חלוקת העבודה המודיעינית והמבצעית בין שתי המדינות. הסכמים דומים לשיתוף פעולה נגד הברחות נשק לסיני נחתמו בינתיים בין כמה מדינות מערביות. אבל לאתר ספינה בלב ים, לעקוב אחריה ולעלות עליה, כדי לוודא שהיא אכן מבריחה נשק - זו פעולה קשה, המצריכה לא רק מודיעין מהימן אלא גם אמצעים רבים ומבצע מסובך. יתרה מזאת: תפישת אוניה בלב ים כרוכה בסיבוכים משפטיים לאין ספור ועלולה לגרור פעולות תגמול. מכאן שיש הכרח לפעול בקטע נוסף של הברחות הנשק.

 

 

סודן היא המקום האידאלי. זו מדינה שכבר עשרות שנים משמשת חממה לטרור המוסלמי הקיצוני. המשטר בצפונה הוא מוסלמי סוני קיצוני; בן לאדן מצא בה מחסה תקופה מסוימת. בקיצור, "מדינה

כושלת" שהשלטון המרכזי בה רופף ואלים, והקהילה הבינלאומית רואה בה מדינה מצורעת. כמעט כמו סומליה שמדרום לה. בדרום סודן רוב האוכלוסיה היא נוצרית ומורדת נגד השלטון (כמו האוכלוסיה בחבל בדרפור הנמצאת במערב סודן). במצב זה יכולים המבריחים לפעול בחופשיות מבלי שהשלטון המרכזי בחרטום - גם אם ידע מה מתרחש בדרום - נוקף אצבע נגדם. אבל מצב כזה הוא חרב פיפיות, שהופך את דרום סודן לכר פעולה נוח וסמוי מהעין לא רק למבריחים ושודדים למיניהם.

 

 

מטוסי תובלה של חיל-האוויר הישראלי וספינות חיל-הים כבר פעלו בלי הפרעה בחוף הים האדום של סודן, בעת מבצעי העלאת יהודי אתיופיה בשנות השמונים. התנאים בשטח לא השתנו מאז. מכאן שאם אמנם פעל חיל-האוויר נגד שיירת המבריחים, הוא לא נתקל בבעיות רבות מדי. וייתכן גם שזה אינו המבצע האחרון שעדיין לא שמענו עליו.



תוקן על ידי המשקיף ב- 26/03/2009 13:45:47




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/3/2009 20:17 לינק ישיר 

מי הפציץ את שיירות הנשק האיראניות בסודן?

המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה

יום ראשון, ד ניסן תשס"ט, 29 במרץ 2009

 

ספק גדול באם ישראל השתמשה במזלטים מדגם 'איתן' בתקיפות בסודן.

בעוד ארצות הברית והעולם הערבי הרדיקאלי באמצעות סודן מנהלות ביניהן קרב האשמות לגבי מי הפציץ את שיירות הנשק האיראניות, הופכת ישראל להיות שק החבטות ביניהם. כאשר הדמיון המערבי והמזרחי פורחים. עובדה אחת נשארת נכונה. גם אם היו התקפות ישראליות, הזרמת הנשק האיראני לרצועת עזה דרך סיני נמשכת בכל עוזה.

בבוקר יום א' 29.3 נוספה לרשימת 'הגילויים' על מעורבת חיל האוויר הישראלי בתקיפות שיירות הנשק האיראניות לעזה העוברות דרך סודן, 'החשיפה' של ה'סנדיי טיימס' הבריטי. לפי הפרסום הפעילה ישראל בהן מזלטים. אלה הופעלו לאחר שלמודיעין הישראלי התברר כי שיירות הנשק נשאו טילי פאג'ר 3 אשר מטרתם הייתה לאפשר לחמס לפגוע בתל-אביב, ובכור הגרעיני בדימונה.

הכתבה מכילה גם פרטים נוספים כמו שחיל האוויר הישראלי מפעיל את טייסת המזלטים מדגם הרמס 450 Harmes, מבסיס נמצא בפלמחים, וייתכן, אבל לא בטוח, כי ישראל הפעילה גם מזלטים מדגם 'איתן' Eitan, להם יש מוטת כנפיים ארוכות כמו למטוס נוסעים מדגם בואינג.

אם דיווחים אלה ואחרים שפורסמו בימים האחרונים בארצות הברית נכונים, יש לכך לפחות 4 משמעויות עיקריות.

1. החלה המלחמה בין ישראל לאיראן, לאחר שהמזלטים או מטוסי הקרב טיבעו אונייה איראנית בים האדום.

2. הצמרת האיראנית החליטה שלא להגיב על ההתקפות הישראליות ולספוג אותן. דבר שאינו מתקבל על הדעת. לפחות טהרן הייתה מגיבה בזירה אחרת.

3. ישראל גם נמצאת במצב מלחמה עם סודן, לאחר שתקפה את שטחה כמה פעמים.

4. וזו היא אולי הנקודה החשובה מכולן, אם כל הידיעות האלה, או אפילו חלקן נכון, חיל האוויר, צה''ל וישראל נכשלו בעצירת שיירות הנשק האיראניות הממשיכות גם היום לעבור דרך סודן לסיני.

המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים כי כדאי להבין כיצד ישראל הפכה לשק החבטות בין העולם הערבי הרדיקאלי תומך איראן לבין ארצות הברית, בנושא תקיפות שיירות הנשק האיראני , צריך לדעת מה היה המקור הראשון שפרסם אותן ומדוע?

ביום ג' 24.3 יום לפני הגעתו של נשיא סודן עומר אל באשיר לקהיר, פרסם העיתון המצרי 'אל שורוק' Al-Shurooq כי כי מטוס אמריקני ללוחמה נגד מטרות טרור מדגם C-130 שהמריא מבסיסים אמריקנים בג'יבוטי תקף בחודש ינואר שיירת נשק איראנית שהייתה מיועדת לחמס בצפון סודן והשמיד אותה. 17 המשאיות שהיו בשיירה התפוצצו, ו-39 איש נהרגו.

העיתון הדגיש כי השלטונות הסודנים 'קיימו חקירה מקיפה בנושא והכינו תיק עבה של מסמכים שתיעדו את ההתקפה וכוללים שרידים של כלי הנשק שהתוקפים השתמשו בהם, ותמונות מלוויינים'.

בפרסום צוטטו מקורות ביטחון מצריים וסודנים דבר שהראה על שיתוף פעולה מצרי-סודני שמטרתו הייתה, לרמוז לממשל אובמה, כי כמו שהוא מכין חומר ומתכונן לפעול בנושאי דרפור ונשיא סודן, שנגדו הוצא כבר צו מעצר בינלאומי, כי גם מצרים וסודן יכולות להכין חומר על עבירות על החוק הבינלאומי שהאמריקנים מבצעים במזרח התיכון. כמו למשל התקפות על שיירות של פליטים אפריקנים, במקום התקפות על שיירות נשק איראניות. הרי האמריקנים עושים טעויות כאלה כמעט כל שבוע באפגניסטן ובפקיסטן.

בישראל, בה ישנם עיתונאים רבים שתפקידם הוא לעקוב אחר המתרחש בעיתונות הערבית, לא פורסמה מילה אחת על אירועים ופרסומים אלה.

למרות שצעד כזה, בייחוד מצד קהיר, היה בלתי רגיל ביחסי ארצות הברית עם מצרים, והראה על שינוי לרעה בהתייחסותה של קהיר לממשל אובמה, הממשל בוושינגטון לא הגיב ישירות על דברים אלה.

אבל, כמה שעות לאחר הפרסום מסרה רשת CBS במהדורת החדשות המרכזית שלה בערב, כי מי שתקף את שיירת הנשק האיראנית היו מטוסים ישראליים ולא מטוסים אמריקנים. במילים אחרות, ממשל אובמה במקום להתעמת עם קהיר, ולהיכנס לפרטים באם ההתקפה הזו בוצעה עדיין בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ורג בוש, או שזו הייתה התקפה נגד מטרת טרור ראשונה שביצע הנשיא אובמה בימים הראשונים לכהונתו, העביר את תפוח האדמה הם הזה חזרה למזרח התיכון...לישראל.

המקורות שלנו מציינים כי לאחר מכן הפרסום הזה יצא מכלל שליטה בגלל 3 סיבות.

1. מצרים וסודן לא התכוונו לכך שהסיפור יהפוך למכשיר לפרסום עוצמתה הצבאית של ישראל. לכן המצרים מיהרו להסתלק מהאחריות לפרסום הסיפור, ומאז ה-24.3 הם שותקים. זו גם הסיבה בגללה ישראל שותקת. אם ישנם גורמים פרו-איראנים הרוצים להאדיר את עוצמתו של חיל האוויר הישראלי, מדוע ישראל צריכה להפריע להם?

2. עיתוי פרסום הסיפור על התקיפה האמריקנית בסודן, אינו מתאים לממשל אובמה, בייחוד בתקופה בה הנשיא עומד לערוך כמה צעדי התפייסות גדולים מול איראן, ולא כמה צעדי התקפה כפי שהפרסומים מצביעים עליהם. מה עוד שההתקפה הזו מזכירה במידה רבה את התקפת הטילים האמריקנים בתקופת נשיא דמוקרטי אחר, קלינטון ב-1996, על מטרות סודניות ששיתפו פעולה עם אוסמה בין לאדן, התקפה בה ארצות הברית נכשלה. הנשיא אובמה אינו רוצה להיראות כי הוא פועל ונכשל כמו קלינטון.

3. הסיפור נחטף' על ידי 2 גורמים. התקשורת הישראלית, אשר מפרסמת בצימאון כל פרט, כאילו התרחש באמת, ועל ידי שליט קטאר השייח' אל תאני, שרוצה להפוך את הנושא הסודני לנושא העיקרי של ועידת הפסגה הערבית אשר מתכנסת ביום ג' 31.3 בדוחה.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי כל מסך התעמולה ותעמולת הנגד הזו יכול היה להיפתר בצעד אחד פשוט של ממשלת חרטום, והוא לפרסם תצלום אחד, ועובדה אחת, של הטילים, הפצצות, או הפגזים בהם המטוסים, או המזלטים השתמשו. אז אפשר יהיה לדעת בדיוק מי היו התוקפים.

אולם למה לסודנים לעשות זאת? מאז ההתקפה האמריקנית על מטרות אוסמה בין לאדן, לפני 13 שנה, הם לא זכו לפרסום כזה, שעכשיו יהפוך אותם למרכז ועידת הפסגה הערבית




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2009 13:28 לינק ישיר 
הנה עכשיו זה ברור איך זה היה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2009 22:44 לינק ישיר 

בהחלט ידידי קלעת למטרה ולא החטאת
לגבי סודן בראיון לרשת אל-ג'זירה אמר חברת מפלגת השלטון בסודן עבד אל-רחמן אל-זומא כי בארצו התרחשו שתי תקיפות של חיל האוויר. "התקיפה הראשונה נעשתה באמצעות מטוסים, ומטרתה הייתה 17 משאיות ומכוניות", אמר. לדבריו, "התקיפה השנייה הייתה ספינה, והיא הושמדה לגמרי ונעלמה מעל פני הים". על אף הפרטים שחשף הפוליטיקאי הסודני, הוא לא ציין מהו מקור הספינה
דבריו של אולמרט היום מרמזים בהחלט לאמאדינג'אד גם אותך נתקוף אם נצטרך בהחלט זה הרמז



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2009 22:38 לינק ישיר 

רמז אולי למה שמתכננים באירן



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2009 22:29 לינק ישיר 

כנסו לקישור במאקו
http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-197f5036a144021004.htm

רשת הטלוויזיה הערבית אל-ג'זירה פרסמה צילומי וידאו מהזירה בה הותקפה שיירה שעליה אמצעי לחימה שהיו בדרך לעזה. רשת אמריקנית ייחסה את התקיפה לישראל. אולמרט רמז: "נפעל בכל מקום, רחוק או קרוב"




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > הנה ימים באים > התקיפה בסודאן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext