בית פורומים ספרים וסופרים

הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/3/2009 16:08 לינק ישיר 
הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה

מאמרו של הרב נריה גוטל, פורסם ב'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3). האם מישהו כאן יודע דברים נוספים אודות הכפילות המשונה של מנחת שלמה תניינא מול מהדורה ב'-ג', ההבדלים ביניהן ונסיבות הוצאת כל אחת מהמהדורות? והאם מישהו יודע להצביע על דוגמא לשינוי דרסטי בתשובה אחת שנדפסה בשתי המהדורות?



 

לאחרונה אושרה דיסרטציה של הרב ד"ר אמיר משיח אשר הוקדשה למשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. בזכות נספח שצורף לעבודה חשובה זו נחשף סוף סוף מעשה נבלה של זיוף חמור בכתביו של הרב, צנזורה שחשוב לדעתה ונחוץ לפרסמה. לרגל יום הזכרון של הרב, אשר חל בכ' באדר, מצוה להעמיד דברים על מכונם ודיוקם ובכך לא רק להחזיר עטרה ספרותית-הלכתית ליושנה אלא גם ליידע באמיתות גישתו של הרב למדינת ישראל.

משהו קצר של ביוגרפיה: הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל נולד בירושלים בכ"ג בתמוז תר"ע (30 ביולי 1910). אביו, הרב חיים יהודה ליב זצ"ל, היה ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים' ומחשובי היישוב הישן בירושלים. הרב שלמה זלמן למד בישיבת 'עץ חיים' ונימנה על תלמידיו המובהקים של הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל. הרב מלצר אף העניק 'הסכמה' לספרו הראשון 'מאורי אש' והביא מדברי תורתו בספרו 'אבן האזל'. אחר נישואיו למד בכולל של הרב צבי פסח פרנק זצ"ל בו עסק רבות בסדר זרעים, את חידושיו פרסם בבטאון 'כרם ציון' ובספרים 'מעדני ארץ' על שביעית ותרומות.

הרב אוירבך היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית. הוא עצמו היה מקורב לדמויות מכל הזרמים והעריך מאוד את מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אליו התוודע דרך אביו שהיה ממקורביו. הערכה זו התבטאה גם במושגים הלכתיים כשכינה אותו "מרא דארעא דארץ ישראל". הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, הרב היה הסנדק לבנו-בכורו הרב שמואל שליט"א, ואף העניק 'הסכמה' לספרו של הרב שלמה זלמן: 'מאורי אש'.

הרב אוירבך שימש כראש ישיבת קול תורה בירושלים משך למעלה מ-40 שנה. הרב נפטר בכ' באדר א' תשנ"ה (19 בפברואר 1995). בהלווייתו השתתפו כ-350 אלף איש מכל פלגי הציבור הדתי.

בחייו הוציא לאור הרב אוירבך את הכרך הראשון של שו"ת מנחת שלמה (תשמ"ו – 1986) וכאמור את הספר מאורי אש (תרצ"ה – 1935) ואת שני כרכי מעדני ארץ על שביעית ותרומות (תש"ד – 1946; תשי"ב – 1952). אחר מותו ערכו בני המשפחה שני כרכים של תשובותיו, מאמריו ופסקיו והללו ראו אור תחילה כשו"ת מנחת שלמה ב'-ג' ולימים, בעריכה "מתערבת ומצנזרת", כשו"ת מנחת שלמה תניינא. התערבות מצנזרת זו באה לידי ביטוי, למשל, בהשמטת סידרת תשובות חשובות המתייחסות לענין השמיטה והיתר המכירה, תשובות ש"הועלמו" ממהדורה זו! נוסף לכך, בני משפחה ותלמידים ערכו, וממשיכים לערוך, אסופות וליקוטים שונים, כדוגמת שלחן שלמה, הליכות שלמה, ועלהו לא יבול ועוד. זאת ועוד, הרב אוירבך עמד, כסמכות הלכתית, מאחורי מפעלים ספרותיים חשובים, כדוגמת שמירת שבת כהלכה והצבא כהלכה.

עד היום, "יודעי דבר" ידעו כי במנחת שלמה "תניינא" יש לחשוד קימעא, שכן "מן המפורסמות" שנערכו בו - כאמור - שינויים צנזוריאליים. אכן, מצער הדבר שפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן בחר לאמץ דווקא מהדורה זו, ואולם למיצער תמיד ידע היודע שיוכל לעיין במנחת שלמה ב'-ג' ושם למצוא דבר דבור על אופניו.

לא עוד.

עתה מתברר שגם מהדורה זו, מנחת שלמה ב'-ג' אינה נקייה מצנזורה. הנספח הנ"ל שבעבודת הדוקטורט מורה בעליל על השמטה חרדית, מגמתית, מכוונת ושיטתית של מילים משמעותיות באחת התשובות, זו שתוזכר בקצרה להלן:

תשובה זו של הרב אוירבך נכתבה בשנת תש"ט, לבקשת הרב הרצוג והרב טיקוצ'ינסקי, וזאת לאור כיבושה של אום רשרש וכינונה של העיר אילת. השאלה הייתה אם יש צורך לקיים באילת יום טוב שני, זאת לאור הכרעת הרמב"ם שלא חל עליה לא כיבוש עולי מצרים ולא כיבוש עולי בבל מחד גיסא והיותה חלק ממדינת ישראל מאידך גיסא. לא זה המקום להיכנס לעוביה של קורה הלכתית ונסתפק אפוא בציטוט חלקים מתוך שתי פיסקאות הנוגעות לנדון דידן.

במהלך דיונו המסועף כתב הרב אוירבך – ולהלן לפי נוסח הקלדת סטנסיל שבנספח הנ"ל:

"והשתא דאתינן להכא אפשר גם לומר דבזמננו אנו שהשלטון והמלכות הם של ישראל [...] אפשר דבכה"ג לא שייך לומר שבני "אילת" אינם נגררים אחר א"י כיון שעל כרחם יש להם להגרר בכל דבר אחר השלטון והמלכות של ישראל, ונמצא דמעיקרא כשגזרו על בני חו"ל דלא ליגררו אחר בני א"י היינו דוקא כשאין מלכות ישראל שבא"י שולטת עליהם, משא"כ בזה"ז אפשר דכולהו כבני א"י חשיבי [...] כיון דלא מסתבר כלל שבאותה מדינה ותחת אותו השלטון ימצא חלק מבני המדינה שאינם נגררים אחר חשבון אותה המדינה [...].

גם [...] אפשר דלגבי הדין של יו"ט שני יש מקום לומר שגם כאן השלטון והמלכות של ישראל מועיל לצרף את כל השטח שמחובר לא"י ונתון לרשותם להחשב לענין קביעות המועדים כמחוברת ממש לא"י, ואמרינן דמעיקרא לא נתחייבו להחזיק במנהג אבותיהם כי אם כל זמן שהם תחת שלטון נכרים דאז אין שום מקום נטפל ונגרר אחר המקום השני, משא"כ בכה"ג ששלטון המדינה הוא בידי ישראל שבא"י שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יו"ט שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י (חלילה לך מעשות זאת) ואתי לקלקולי, דכמו שלענין בבל ומצרים אמרינן שהדין של יו"ט שני משתנה לפי המצב כך גם בזה, ואין לחוש בכגון דא לקלקולא כיון שהכל יודעים שכך הוא הדין דבחו"ל נוהגים ב' ימים ובא"י רק יום אחד. [...] ולכן בצירוף כל הדברים שכתבנו חושבני שאין זה כ"כ ברור שחייבים שם ביו"ט שני, ואם רק ספק הוא יש לילך אחר דין התורה ולנהוג רק יום אחד בלבד".

כך כאמור הנוסח בהעתקת הסטנסיל שנחשפה זה עתה. ואולם, המעיין בנוסח שנדפס הן במנחת שלמה ב'-ג' והן במנחת שלמה תניינא, שניהם סימן מו, מוצא שכתוב כך [ולהלן רק השינויים]:

"והשתא דאתינן להכא אפשר גם לומר דבזמננו אנו שהשלטון הוא אחד [...] שעל כרחם יש להם להגרר בכל דבר אחר השלטון [...] היינו דוקא כשאין שלטון אחד שבא"י שולטת עליהם, משא"כ בזה"ז [...].

גם [...] אפשר דלגבי הדין של יו"ט שני יש מקום לומר שגם כח השלטון מועיל לצרף את כל השטח שמחובר לא"י [...] לא נתחייבו להחזיק במנהג אבותיהם כי אם כל זמן שהם תחת שלטון אחר [...] משא"כ בכה"ג שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבא"י שפיר חשובה גם אילת כא"י [...]. ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי, דכמו שלענין [...].

ובתמצית: ארבע פעמים הזכיר הרב אוירבך את הביטוי המרגש "מלכות ישראל" בתשובתו המקורית, וארבע פעמים – עקבית ושיטתית – נמחקו תיבות אלה בנדפס. ועוד: "שלטון נכרים" שבמקור הפך ל"שלטון אחר" בנדפס. ועוד: "שלטון המדינה הוא בידי ישראל שבא"י" שבמקור, הפך ל"השלטון הוא אחד בידי ישראל".

שינויים מגמתיים אלה חמורים ביותר כשלעצמם. ואולם אם לא די בכך, חמורה עוד יותר השמטת הסוגריים במשפט המקורי: "ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י (חלילא לך מעשות זאת) ואתי לקלקולי" – ובנדפס: "ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי". למדפיסים כנראה כלל לא איכפת שאילת תימסר לשלטון זר! הרב אוירבך עצמו לא יכול היה להעלות אפילו הוה אמינא כזו על דעתו, ולו גם עיונית-למדנית, בלא לכתוב מיידית, בתמצית ליבו, "חלילה לך מעשות זאת", ולעומת זאת הללו, גמדים טרוטי עיניים, מחקו זאת ביד גסה!

החומרה שבעריכתם אינה רק בצנזורה כשלעצמה, בעובדה שצאצאים ותלמידים לוקחים לעצמם חופש לעשות בכתבי גדולי ישראל כבתוך שלהם. החומרה גם אינה רק בעובדה שלצערנו, עתה אנחנו יודעים כי מונח לנגד עינינו ספר מודפס שצריך לעורר תמיד סימני שאלה על אותנטיות הנכתב – שינו כאן, מי אומר שלא שינו שם. החומרה היותר גדולה היא במגמתיות של הפיכת הרב אוירבך לכיתתי, חרדי, מחנאי, היפוך מוחלט של מה שהוא היה – לא כיתתי, לא חרדי [במובן הסטריאוטיפי, הפשטני] ובוודאי לא מחנאי.

אותם שנהגו מהלך עריכתי מחפיר זה ודאי יטענו שבכך הם מכבדים את רבם. אוי לאותו כיבוד."רבם דקרו".



תוקן על ידי ספרות ב- 28/03/2009 21:25:44




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/10/2012 18:11 לינק ישיר 

אני שם לב שהפכו פה את הגר"ש לידען אולטימטיבי בדעת אביו, אך המציאות היא שיש מספיק תלמידים לגרש"ז, יש גם בנים שהוא בחר לעצמו, כחתנו הגאון המופלא שליט"א. הם טוענים שהוא חשב אחרת בכמה דברים...
אני חושב שההיקש למש' ולדנברג מעורר עובדה מעניינת, נכון שהמשפחה לא מדפיסה יותר את 'הלכות מדינה', אבל היא מרשה לאחרים להדפיס אותו. מה גם שאינה מצנזרת תשובות מעניינות בציץ אליעזר גופי' (כדוגמת ח"ד סי' ה פ"ב). הם לא חייבים להדפיס דברים שהם לא מאמינים בהם. אבל לגייס אנשים לטובתך ע"י צנזור כתבים ושכתוב עובדות תמוהה בעיניי מאוד, ולאור תוספות הדברים וכו' נראה לי שעדיף להתרחק מספרים אלו באופן כללי!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2012 21:57 לינק ישיר 

אחרי שעברתי על 2 הספרים, ניתן לסכם בגדול: שבמהדורת ר' אהרן גולדברג, כמעט ולא נעשו צינזורים, (99% מהחומר שיש במהדורה תניינא של ר"מ אוירבך נמצא גם שם). אולם במהדורה תניינא, אפשר שלא היה להם את כל החומר, ואפשר צינזרו מרצון, ועכ"פ יש להם פחות חומר.
חבל שבפרוייקט השו"ת לא משתמשים במהדורה המורחבת יותר, מה גם שר"ש אוירבך נתן לה את הסכמתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2012 20:37 לינק ישיר 

הודעה של *אחרחוק*

כתביו של הגרש"ז אויערבאך

ידוע הוא שכל כתבי הגרש"ז אויערבאך שלא נדפסו על ידו עברו "עריכה רצינית" [=צינזור מאסיבי?], בכולם עוברת כחוט השני תופאת הקיצור וההשמטה, במכתבים- בחלק מוזכר שם הממוען ובחלק לא (בשו"ת מנחת שלמה יש מס' תשובות בודדות שמוזכר השם בתחילת התשובה, בחלק הוא מצויין בכוכבית וברובם לא מוזכר בכלל - לא מחשיד?), מאוד בולט שהמסדרים חתכו את דבריו לפי נוחות מסויימת, כנראה שלא תמיד היא שלמעיין, ולרוב כמעט אי אפשר להבין בכלל מה היה הנושא שהוסתר מהמעיין. המעניין הוא שכל כתביו שמרן הנ"ל הדפיס בחייו מסודרים להפליא, ולפני מס' שנים נפלו לידיי צילומים מכתב ידו והוא ניכר כערוך ומסודר, אין בו כמעט שגיאות, יש אפילו הפניות והערות שולים מסודרות, שגם הם ממוייניות - בקיצור, העריכה בכת"י יותר טובה מהרבה ספרים... 
שמעתי שפעם רצה מרן הנ"ל להדפיס ספר שחיבר בצעירותו, והתעטר אז בהסכמת הראי"ה קוק, ולא הסכימו צאצאיו להדפיסו עד שתושמט ההסכמה, לבסוף הספר לא נד' בחייו, וגם לא עם ההסכמה... 
לדעתי חלק מהמצונזרים אמורים להיות מתוך הקונצנזוס הליטאי, לדוגמה, בשו"ת מנחת שלמה תנינא סי' ק אות י ישנה תשובה בענין ישוב ארץ ישראל(!), כמובן ששם הממוען נעלם, הבעיה שלפי התשובה הוא נראה כמתנגד נלהב למצוה זו בזה"ז. אגב, שיקול הדעת של עורכי השו"ת הנ"ל לא ברור, כי לקראת הסוף הוא הופך את עורו משו"ת ללקט שיעורים תמוה ובלתי מסודר. 
בכל מקרה, א. ידוע למישהו משהו לנדון??? 
ב. שאלה פילוסופית: האם זה לא מוכיח שאוהבי השלום בסוף נדפקים מכל הכיוונים???




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2010 18:22 לינק ישיר 

אלייעזר כתב:

במלאות ט"ו שנים לפטירתו של הגאון רש"ז אוירבעך ניסתי להשוות מעט בין מהדורות קבצי התשובות.

כאמור ישנם שני מהדורות של תשובות הגרשז"א שייצאו אחר פטירתו (לבד מהמנח"ש קמא שנדפס עוד בחייו בשנת תשמ"ו). ספר מנחת שלמה תניינא הוצאת מכון אוצרות שלמה ירושלים תש"ס (הדפסה חדשה תשס"ב). כרך אחד המחולק לשני כרכים. (להלן תניניא). לעומתו עומד ספר מנחת שלמה הוצאות מכון אוצרות שלמה (!. כתובת מו"ל שונה) ירושלים תשנ"ט. כרך ב' וג'. (להלן ב' וג')

מבחינה כמותית יש עדיפות ברורה למנח"ש ב' וג' הכולל קסב תשובות. ואילו במנח"ש תנינא מכיל רק קמ תשובות.
למעשה מספר התשובות לא מבטא נכונה את הפער כי בשתי המהדורות כללו העורכים כמה תשובות קצרות בסימן אחד ופעמים שתשובה שזכתה במהדורה אחד לסימן בפנ"ע נכללה בקובץ השני עם תשובות נוספות. מכיון שגודל הכתב והדף די זהה בשתי המהדורות ניתן להתרשם מהפער שיש בין מספר הדפים. במנח"ש תניינא יש 495 עמודים ואילו במנח"ש ב' וג' יש סה"כ 615 עמודים (ב' 371 ג' 244. מניתי כמובן רק את עמודי התשובות ולא את אלו של המפתחות והמבואות)

עובדות אלו - הפוגמות כמובן בערך המנח"ש תניינא - מחלישות מעט את טענות הצנזורה. כי אין כל ודאות שישנה העלמה מכוונת בתשובות מסוימות, אחרי שאנו רואים שתשובות רבות ומגוונות נעלמו מעיני העורכים. (מה שמוכיח גם שלא היה קובץ מוכן ומוסדר להדפסה אלא ליקטו מאוספים שונים. מסתבר אם כן שעורכי המנח"ש ב' וג' היו חרוצים בעבודתם יותר).
כך לדוגמה תשובה מחמירה יחסית בהלכות צניעות (מנח"ש ג' סי' קג אות טו) לא נדפסה במנח"ש תניניא כלל. כמו"כ בתשובה העוסקת בענייני קרבנות בזה"ז. (מנח"ש ג' קסב. תניינא קמ) הושמט מהתנינא קטע שלם המשמש כעין הקדמה לתשובה.

גם עיקר דברי הרב גוטל כאילו תשובות העוסקות בהיתר מכירה הושמטו ביד גסה מהמנח"ש תניינא איני מכיר להם פנים, מכיון שבשתי המהדורות לא מוזכר על כך כמעט כלום. (למעט אולי תשובה אנמית על היתר מכירה בגדולי מים. ח"ג קנח ט וכן שם אות ג על היתר מכירה במקום שלא הוחזק ע"י עולי בבל. החסרות במנח"ש תנינא.)
אולי היה מקום יותר להתרעם על כך שמתוך שלוש הערות שכתב הגרשז"א כנגד אוצר בי"ד (ח"ג סי' קלב אותיות טז, יז, יח) הדפיסו בתניינא רק חד מתלת (סי' קכג אות יא). אלא שכאמור החסרונות במהדורה זו גדולים מכדי לתרצם בצנזורה כזו או אחרת.

לעומת זאת דווקא בתשובה עליה יצא קצפו של הרב גוטל (יו"ט שני באילת. ח"ב מד. תניינא מו) הרי שבח"ב החסירו קטע שלם ואילו בתניינא "רק" השמיטו כמה מילים כפי שיראה המעיין. (מימין ח"ב. משמאל תניינא. הקטע המושמט מסומן בתכול)

 


[נראה כי הרב גוטל השווה את הנוסח המקורי לנוסח שנדפס במנח"ש תניינא אולם העיר את חמתו על מנח"ש ח"ב שכאמור השמיטו הרבה יותר]

לסכומו של דבר נראה כי עורכי שתי המהדורות שלחו ידם בדברי המחבר, מלבד זאת כדי להקיף את החומר בכלול כולו בתשובות יש לעשות השוואה מדוקדקת בבין המהדורות כי בכל אחד יש תוספות על חברו. ועדיין לא נגענו במנח"ש קמא מהד' תשס"ה (ב"כ. נמצא בהיברובוקס) לראות אם התחדש בה דבר בחסר או ביתר ועוד חזל"מ.


 

 

אילפא כתב:

מהדור' אחת יצאה ע"י בני המחבר בראשות ר' מרדכי מת"א והשני' ע"י הנכד הרב אהרן גולדברג בנו של ר' זלמן נחמי'. האחים הק' התרעמו על אחיהם הגדול ר' שמואל שנתן יד לנכד לדחוק את רגלי הבנים, וכנראה שר' שמואל נימוקו עימו.

 

לכאורה מהדורה שניה הכוונה למהד' מנח"ש ח"ב וח"ג שעליה מתנוססת הסכמת ר' שמואל.
תמוה א"כ ששמו של הרב אהרן גולדברג מוזכר דווקא בין העומדים על הברכה  של מהד' מנח"ש תנינא: 'לב"א [=לבן אחותנו] הרב אהרן גולדברג וביתו על טרחתם בסידור והבאה לבית הדפוס
'



תוקן על ידי אלייעזר ב- 07/03/2010 09:51:13



לא היה לי כח לקרוא הכל {ארוךךךךךךךךךךךךךךךךך} אבל למה נראה לך שלצנזר זה יותר גרוע מלהתרשל?
אני חושב הפוך. המצנזר לפחות איפו שאין לו מה לצנזר עושה עבודה טובה אבל מי שהוא לא מקצועי כל העבודה שלו לא שוה ואי אפשר לסמוך עליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2010 12:36 לינק ישיר 

אולי הסערה על המעדני ארץ הוכיח להם שזה לא לכבודם (מאוד מסתפק)?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2010 10:58 לינק ישיר 

התכוונתי שאף-על-פי-כן לא הוסרה ההסכמה... 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2010 10:54 לינק ישיר 

דוקא על "מעורבות" זו אנו מצרים!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2010 10:11 לינק ישיר 

רבותי, חלק מהנדון המקורי (בעמוד הראשון) הוא סערה בכוס מים. משום שלפני ארבעה חודשים יצא "מאורי אש" בשלישית ערוך כדת ('אוצרות שלמה', רוטר) - לראשונה לאחר פטירת הגרש"ז - והסכמת הרב קוק נותרה על מכונה.  

אני יודע גם, שר' שמואל ור' מרדכי היו מעורבים בכל שלבי הספר!  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2010 09:49 לינק ישיר 

במלאות ט"ו שנים לפטירתו של הגאון רש"ז אוירבעך ניסתי להשוות מעט בין מהדורות קבצי התשובות.

כאמור ישנם שני מהדורות של תשובות הגרשז"א שייצאו אחר פטירתו (לבד מהמנח"ש קמא שנדפס עוד בחייו בשנת תשמ"ו). ספר מנחת שלמה תניינא הוצאת מכון אוצרות שלמה ירושלים תש"ס (הדפסה חדשה תשס"ב). כרך אחד המחולק לשני כרכים. (להלן תניניא). לעומתו עומד ספר מנחת שלמה הוצאות מכון אוצרות שלמה (!. כתובת מו"ל שונה) ירושלים תשנ"ט. כרך ב' וג'. (להלן ב' וג')

מבחינה כמותית יש עדיפות ברורה למנח"ש ב' וג' הכולל קסב תשובות. ואילו במנח"ש תנינא מכיל רק קמ תשובות.
למעשה מספר התשובות לא מבטא נכונה את הפער כי בשתי המהדורות כללו העורכים כמה תשובות קצרות בסימן אחד ופעמים שתשובה שזכתה במהדורה אחד לסימן בפנ"ע נכללה בקובץ השני עם תשובות נוספות. מכיון שגודל הכתב והדף די זהה בשתי המהדורות ניתן להתרשם מהפער שיש בין מספר הדפים. במנח"ש תניינא יש 495 עמודים ואילו במנח"ש ב' וג' יש סה"כ 615 עמודים (ב' 371 ג' 244. מניתי כמובן רק את עמודי התשובות ולא את אלו של המפתחות והמבואות)

עובדות אלו - הפוגמות כמובן בערך המנח"ש תניינא - מחלישות מעט את טענות הצנזורה. כי אין כל ודאות שישנה העלמה מכוונת בתשובות מסוימות, אחרי שאנו רואים שתשובות רבות ומגוונות נעלמו מעיני העורכים. (מה שמוכיח גם שלא היה קובץ מוכן ומוסדר להדפסה אלא ליקטו מאוספים שונים. מסתבר אם כן שעורכי המנח"ש ב' וג' היו חרוצים בעבודתם יותר).
כך לדוגמה תשובה מחמירה יחסית בהלכות צניעות (מנח"ש ג' סי' קג אות טו) לא נדפסה במנח"ש תניניא כלל. כמו"כ בתשובה העוסקת בענייני קרבנות בזה"ז. (מנח"ש ג' קסב. תניינא קמ) הושמט מהתנינא קטע שלם המשמש כעין הקדמה לתשובה.

גם עיקר דברי הרב גוטל כאילו תשובות העוסקות בהיתר מכירה הושמטו ביד גסה מהמנח"ש תניינא איני מכיר להם פנים, מכיון שבשתי המהדורות לא מוזכר על כך כמעט כלום. (למעט אולי תשובה אנמית על היתר מכירה בגדולי מים. ח"ג קנח ט וכן שם אות ג על היתר מכירה במקום שלא הוחזק ע"י עולי בבל. החסרות במנח"ש תנינא.)
אולי היה מקום יותר להתרעם על כך שמתוך שלוש הערות שכתב הגרשז"א כנגד אוצר בי"ד (ח"ג סי' קלב אותיות טז, יז, יח) הדפיסו בתניינא רק חד מתלת (סי' קכג אות יא). אלא שכאמור החסרונות במהדורה זו גדולים מכדי לתרצם בצנזורה כזו או אחרת.

לעומת זאת דווקא בתשובה עליה יצא קצפו של הרב גוטל (יו"ט שני באילת. ח"ב מד. תניינא מו) הרי שבח"ב החסירו קטע שלם ואילו בתניינא "רק" השמיטו כמה מילים כפי שיראה המעיין. (מימין ח"ב. משמאל תניינא. הקטע המושמט מסומן בתכול)

 


[נראה כי הרב גוטל השווה את הנוסח המקורי לנוסח שנדפס במנח"ש תניינא אולם העיר את חמתו על מנח"ש ח"ב שכאמור השמיטו הרבה יותר]

לסכומו של דבר נראה כי עורכי שתי המהדורות שלחו ידם בדברי המחבר, מלבד זאת כדי להקיף את החומר בכלול כולו בתשובות יש לעשות השוואה מדוקדקת בבין המהדורות כי בכל אחד יש תוספות על חברו. ועדיין לא נגענו במנח"ש קמא מהד' תשס"ה (ב"כ. נמצא בהיברובוקס) לראות אם התחדש בה דבר בחסר או ביתר ועוד חזל"מ.


 

אילפא כתב:

מהדור' אחת יצאה ע"י בני המחבר בראשות ר' מרדכי מת"א והשני' ע"י הנכד הרב אהרן גולדברג בנו של ר' זלמן נחמי'. האחים הק' התרעמו על אחיהם הגדול ר' שמואל שנתן יד לנכד לדחוק את רגלי הבנים, וכנראה שר' שמואל נימוקו עימו.

 

לכאורה מהדורה שניה הכוונה למהד' מנח"ש ח"ב וח"ג שעליה מתנוססת הסכמת ר' שמואל.
תמוה א"כ ששמו של הרב אהרן גולדברג מוזכר דווקא בין העומדים על הברכה  של מהד' מנח"ש תנינא: 'לב"א [=לבן אחותנו] הרב אהרן גולדברג וביתו על טרחתם בסידור והבאה לבית הדפוס
'



תוקן על ידי אלייעזר ב- 07/03/2010 09:51:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2009 07:53 לינק ישיר 

היות וסו"ס "זכתה" פרשת ההשמטה מספר עינים למשפט לעלות על שולחננו. אעתיק קטע מעניין שכתב הרב יצחק אריאלי בהקדמה לספר "תורת המלך" של בנו ר' גרשון [ירושלים תשי"ח].

'לעת כזאת אשר קול התור הגיע עת לחנה כי בא מועד רבים שבים מארץ שבים לבית אמם חדר הורתם. הארץ הנשמה הולכת ונבנית ונעבדת, עץ נשא פרי. בחסד ה' צור ישראל וגואלו כי נחם ה' ציון כל חרבותיה - "כל' שאף שעל אדמה לא ישאר חרב. ואף גם חבלי הגאולה הבאים מאלה שנדבקו מחלאת חשכת הגלויות יעברו מתוך שגם על הנחשלים יופיע אור הגאולה, ויכירו וידעו כי כל זאת מפעל תמים דעים אלקי ישראל ומושיעו וכו''.

תוקן על ידי אלייעזר ב- 07/09/2009 7:51:04




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/9/2009 21:30 לינק ישיר 

מרחביה - הרב גוטל כתב על כך ב"מוסף ספרים וספרים" (ז"ל) של 'הצופה', א' אלול תשס"ו. מה שאני תמה עליו בהקשר זה, הוא מדוע התעורר הרעש דווקא על השמטה קטנה זו של פיסקה אחת בסוף ההקדמה לכרך ברכות מהד' תשס"ו, בעוד שהשמטה גדולה פי כמה שנעשתה קרוב לשני עשורים לפני כן, בכרך קידושין מהד' תשמ"ט - בה הושמטה כמחצית (!) מן ההקדמה הארוכה, במגמה זהה - לא זכתה לשום תהודה בשעתו וממילא גם לא תוקנה עד היום.

אגב, אותו מו"ל שאחראי על ההשמטה בספרו של סבו 'עינים למשפט', עשה כמעשה זה והרבה יותר מכך בספרו של אביו, וד"ל. ומתחרים עמו בשדה זה רק צמד אחים שאף הם בני אחד מתלמידי הראי"ה (אריכות עמי בכתובים בזה, ועוד חל"מ).

____

מלח, איפה רצית שיוזכר הראי"ה ב'ירח האיתנים'? הקדמת מו"ל נורמלית יש שם?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/9/2009 18:29 לינק ישיר 

אחד מניני הרב אריאלי הוא מו"ל (ומפיץ) של ספרים מבית מדרשו של הרב קוק. אחד הספרים שהוציא היה 'ירח האיתנים' של סבו הגדול. לשאלתי מדוע השמיט התייחסות כלשהי לרב קוק, ענה לי שהדבר מסובך ותלוי גם בצאצאים אחרים (קובי אריאלי, לתשומת לבך!).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/9/2009 18:22 לינק ישיר 

אמנם הדברים מסתברים, כי שם הובאו הדברים להכרעת הרב אלישיב, אך האם תוכל להפנות למקום בו כתב על כך הרב גוטל? (על הקטע המושמט והשבתו ראה דברי הרב א. מלמד.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/9/2009 17:50 לינק ישיר 

מן הסתם הדברים אמורים כלפי ספר עינים למשפט של ר' יצחק אריאלי זצ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/9/2009 16:32 לינק ישיר 




האם מדובר באחד מנושאי האשכול (מנח"א או מעד"א), או בספר אחר?




תוקן על ידי מרחביה ב- 06/09/2009 16:30:00




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext