מטרתי באשכול היא לא לעסוק בשאלה האם צורת ההיכרות דרך שידוך רשמי עדיפה אלא האם היא משקפת את הדבר האמיתי אותו אנחנו מחפשים-מידת ההתאמה.
70% מהבחורים בישיבות מתאימים ל70% מהבחורות בסמינרים,מפגישים בין שניים,מדברים ביניהם מה אני רוצה מה אתה רוצה מה אני שואף מה את שואפת...ובינגו!הם רוצים את אותו דבר,שואפים להקים את אותו בית...אז עושים עוד שתיים שלוש ארבע פגישות ומתארסים.
לדעתי הדבר המכריע,הוא פשוט הנתונים.אם בד"כ השאיפות הם ברב המקרים אותם שאיפות,אז מספיק שבחורה תראה טוב ותדבר יפה ושהוא יראה מספיק מרשים וחכם וזהו,אתם רוצים אחד את השני..אה,וגם שתהיו מספיק מודרנים או לא..
לא כל אחד שיהיה לי נ ח מ ד או נ ע י ם לדבר איתו יתאים לי ל נ י ש ו א י ם.אני יכולה לדבר שעות עם אדם ולהנות בחברתו אבל בשום אופן לא הייתי מסוגלת לחיות עם האופי שלו.
איך אפשר להחליט מה מ ת א י ם בלי להכיר את האופי של הבנאדם?
חמש בחורים שונים שנפגשתי אתם,ושונים הכוונה ש ו נ ים לגמרי אחד מהשני,טענו שזה מתאים להם.מענין,כי מבחינתי אף אחד מהם לא היה קשור אלי משום כיוון,אז כנראה שלכולם הנתונים שלי התאימו אבל לא א נ י.
ולמה נראה לי שלהכיר את האופי אני לא כ"כ יכולה?
בגלל שכדי שמישו יפתח אלי מספיק אנחנו צריכים להיות די סגורים על זה שאנחנו רוצים אחד את השני...
אז כולם נואמים שהשידוך המקובל והרשמי זה הכי טוב כי כאן רק השכל משחק ..ואני אומרת -מי אמר בכלל שצריך רק שכל?כל מי שמתאים לי בשאיפות מתאים לי לחיים ??אז אולי הוא רוצה ללמוד כל היום אבל הוא לא בנאדם,ואני לא הלכת ללמוד עם בחור חברותא,אני הולכת לחיות איתו.אוקיי,לומד תורה,אשריך,אבל זה העובדה היבשה.אני רוצה וצריכה לדעת מי א ת ה.
יש לי חברה טובה שנפגשה עם די הרבה בחורים ואף אחד לא התאים לה.היא רצתה בחור חזק,שילמד כל היום וכו' ,וכולם היו כאלה,אבל הם "לא התאימו".עם החתן שלה היא נפגשה שלוש פגישות וסגרה.כשדיברתי איתה,היא היתה באורות וטענה שמהרגע הראשון ידעה שזה זה ושיש בו את כל מה שהיא רצתה תמיד... כי,כן,כמובן היא מכירה אותו כבר ישר והפוך.
אני לא חושבת אני בטוחה שהרגשת ה"זה זה"שלה היתה כי היה לו בדיוק את הפרצוף שהיא ראתה בחלום,לא שום דבר מעבר לזה.היא בשום אופן לא יכולה להכיר אותו,אולי יש עובדות ודעות ע ל י ו,אבל א ו ת ו היא לא מכירה,נקודה.
אצל חברות שנפגשות בשידוך שונה מהמקובל-מחליפות מספרים מהתחלה,קובעות את הפגישות באופן עצמאי ולא בבית מלון חנוטות בבגדי שבת, ראיתי שרמת הפתיחות שיש להם בפגישות הרבה יותר גדולה,ובגלל שאין הרבה רשמיות יש יותר זרימה והם באמת מכירות את הבחורים הרבה יותר לעומק.הענין הוא שהבחורים שנפגשים בדרך הזו הם לא בחורי ישיבה רגילים,ורגילים כונתי שלומדים עדין בישיבה וירצו ללמוד בכמה שנים הראשונות,ובחור מהסוג הזה זה לא מה שאני מחפשת..
זהו,אז נראה לי שכל ההצגה הזאת של השידוך המקובל שאולי שומרת מפתיחות יתר,שלא אמרתי שהיא יותר טובה,גורמת בסופו של דבר לנטרול של פתיחות רצויה שדרכה היינו יכולים להכיר את השני יותר טוב ונכון.
אולי יש כאלו שכן הגיעו לרמת פתיחות מספקת,עם כל התאטרון שהם היו צריכים לתפעל במקביל,והתארסו מתוך הכרות עמוקה מספיק עם הצד השני,מה שלי בכל אופן אמרו תמיד זה ש"עם האדם האמיתי חיים אחרי החתונה".שיסלחו לי אותם חכמים אבל החיים שלי אמיתיים עכשיו בדיוק כמו שהם יהיו אמיתיים אחרי החתונה,והאדם שאני יבחר עכשיו אמור להיות אותו אדם גם יום אחרי.
וואי, כתבתי מגילה....
