אתמול ברכתי -ברכת האילנות- ותמההתי- עד שמצאתי תשובה,
שולחן ערוך אורח חיים סימן רכו
סעיף א :היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם; ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד.
רואים פרחים קטנים, שהיום הם על העץ ומחר? כולם יעלמו וגם מה שהם מסמלים, ואנחנו מברכים על זה- שלא חיסר בעולמו כלום.
אפשר לברך על כך, שלא חיסר בעולמו כלום??? מברכים על דבר שעוד לא בא חעולם! והפרדקוס לכאורה, כשיש כבר סימני פירות, כלומר שכבר יש על מה לברך, אסור כבר לברך!
מה תשובת רבותי -חכמי ק"ק עצכ"ח ,
נשלח ב-2/4/2009 16:24
הלך
תודה על המובאה ועל הבלוג, אבל השאלה נשארת פתוחה. איך אפשר להגיד על פרחי האילן- שלא חיסר בעולמו כלום?
אין מחלוקת שזה נכון, והברכה נכונה, השאלה היא איך אומרים את זה על פרחי האילן??
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-2/4/2009 13:45
מועתק מתוך בלוג רב צעיר / בלוג מומלץ ביותר -
(בבלוג הוא מרשה להביא דברים שהביא שם תוך מתן קרדיט):
תחילת ציטוט:
ר' אליהו לוין מירושלים שלח לי את הקטע הבא על נוסח ברכת האילנות שנוהגים לברך בימי ניסן.
בהתקרב ימי ניסן שבהם מברכים על האילנות, ראיתי לעורר על שיבוש גס שנכנס לכמה סידורים.
בנוסח הברכה כתוב בגמ' ברכות דף מג ב: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
וכן ברמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג: היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם.
וכן בטור, אורח חיים סימן רכו: היוצא בימות ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואם איחר לברך עד אחר שגדלו פירות לא יברך עוד:
וכן בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכו סעיף א: היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.
הצד השוה שבהם (וכן ברי"ף ברא"ש וברבנו ירוחם וכו') שכולם גורסים שלא חיסר בעולמו "כְלוּם". אין שום גירסא החל מהתלמוד עד לשולחן ערוך שגורס "דבר".
על נוסח זה שאין עליו עוררין קפץ רוגזם של ר' זלמן הֶנֶה שעשה בסידור כבתוך שלו ושינה ממטבע חז"ל, ושל המסכיל יצחק סטנוב. וכיון שלפי דעתם הרעועה לשון הברכות "יותר מיושבת" לפי לשון המקרא, הנה החליף את המלה "כלום" במלה "דבר". למרבה הצער שיבוש זה שנסתר מחז"ל והפוסקים חדר להרבה סידורים, ואף גם זאת, ישנם יהודים יקרים שברצונם לזכות את הרבים הם תולים על פתח גינתם שלט עם הברכה הזו, וחלקם נכשלים בנוסח המשובש!
וסטאנוב "תיקן" את לשון חז"ל מ"אילנות טובות" ל"אילנות טובים", אף שכלל לא בטוח שבלשון חז"ל "אילן" הוא לשון זכר.
בכל המקורות חוץ מגרסתנו בגמ' כתוב לֵיהָנוֹת בי' אחרי הל', כלומר בניקוד צירי (בבנין נפעל). גם בזה השתבשו אותם סידורים ומנקדים: לְהַנּוֹת ה' פתוחה (בנין פיעל), גם בגרסתנו בגמ' מוכח לא כשיבוש זה. כי "להתנאות בהם" פרושו שבני אדם נהנים אבל לא שהעצים באופן פעיל מהנים בני אדם.
ולסיכום: שלא חיסר בעולמו "כלום" כנוסח קדמונינו, ולא "דבר" כנוסח המסכילים; טובות בדווקא ולא טובים; לֵיהָנוֹת (ל' בצירי וה' בקמץ) ולא לְהַנּוֹת (ל' בשוא וה' פתוחה).
_________________
נשלח ב-1/4/2009 16:16
לכן - על מעשי האדם לא צריך לצוות, אלא רק על מעשי ה'....
נשלח ב-1/4/2009 15:51
ותמשיך--- אמר לו רבי עקיבא- מעשי האדם יפים יותר ממעשי ה'
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-1/4/2009 15:18
שאל טורנוסרופוס וכו'
חיטין וגלוסקאות! חיטין מעשה שמים, גלוסקאות - מעשה אדם.
נשלח ב-30/3/2009 10:20
מיכה
גם האילן שאתה מברך עליו - הוא יצירתו של האדם.!!!!
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-30/3/2009 09:13
"תכנס לסופרמרקט, שם אתה יכול לברך ב"ה בלב שלם- שלא חיסר בעולמו כלום! "
הסופרמרקט - הוא עולמו של האדם - בכניסה אפשר לברך את מנהל הסופרמרקט. (אמנם בדר"כ הם יקדימוך ויברכוך "תודה שקנית ב וכו'...")
בכניסה אל הסופרמרקט - של הקב"ה - הרי הוא הקיץ - המיועד להכין בו את לחמך - מקציר שעורים ועד אסיף החיטים, אזי אוגר בקיץ בן משכיל - ומתוך הערכתו הוא מברך בכניסה: "שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים, ליהנות בהם בני אדם".
הפרחים, הם גם תחילת הפרי - וגם קישוטים נאים להעריב עליך את הכניסה לסופרמרקט של הקב"ה.
כנ"ל תמצית העניין.
נשלח ב-29/3/2009 17:00
למזוהר
מאחר שהברכה נקראת ברכת האילנות איך אפשר לפרש שהברכה היא על כל מה שנברא ?.האם לא נראה לך ששם הברכה היה צריך להיות אחר?
נשלח ב-29/3/2009 16:40
צענע
את המי צריך אותם- למדתי מדברי ר מיכי וזהר. הפרח הוא לא פרי-הפרח הוא פרי בפוטנציה. . הוא פרי שלא בא לעולם,
ואולי גם לעולם, לא יבא לעולם!.אז איך מברכים על דבר שלא בא לעולם?
ויתרה מזו - הרי הש"ע כותב- כשכבר רואים את הפרי(שכבר בא לעולם) אסור כבר לברך? אז על מה מברכים? אם לפי דבריכם מברכים על הפרי?
מאיר- איך הפרח הזה- סימן שלא חיסר בעולמו כלום? תכנס לסופרמרקט, שם אתה יכול לברך ב"ה בלב שלם- שלא חיסר בעולמו כלום!
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-29/3/2009 16:29
צענע,
כפי שהבאתי לעיל לירוחם הפירות הם ההשראה לברכה שבאה להודות לקב"ה על שלא חיסר בעולמו כלום. אביא ציטוט של דברי הערוך השולחן:
"היוצא בימי ניסן ורואה אילנות
שמוציאין פרח אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו
בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם כלומר שנותן שבח והודאה להשי"ת
שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם כמו פרי אילנות ולכן אין
מברכים ברכה זו על זרעים וירקות דאלו הם כהכרחיות ולא כן הפירות ומברך בשעת הפריחה
דאז ניכר שיוציאו פירות ובמדינתינו אינו בניסן אלא באייר או תחלת סיון ואז אנו
מברכין ואין ברכה זו אלא פעם אחת בשנה אפילו רואה אילנות אחרות דברכה זו היא ברכה
של הודאה כלליות על חסדו וטובו יתברך והנזהר בברכה זו עליו נאמר [בראשית כז, כז]
ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' [א"ר]"
נראה לי שהמצווה היא לברך כמה שיותר מוקדם כי זריזין מקדימין.(ולא לחכות עד שהפרי עצמו הגיע.)
נשלח ב-29/3/2009 15:13
ר' מיכי וזוהר
לפי דבריך בעצם מה שאתם אומרים כל אחד בדרכו ולשיטתו- כי חז"ל תיקנו ברכה לברך על דברים שחולפים- ובעצם מי צריך אותם??
היום אומרים על זה הפוך על הפוך,- אתה מברך! על מה שבעצם לא צריך לברך!!??
נשלח ב-29/3/2009 14:53
ירוחם,
סעיף א' בדברי הוא לפי דבר בעל ערוך השולחן בהלכה זו. הכוונה שהקב"ה לא חיסר בעולמו דבר הנצרך לנו כדי לחיות, לכן אנו מברכים על התחדשות אילנות הפרי שאנו כלל לא נצרכים אליהם, אלא הם נתנו לבנ"א לק כדי להנות. זה כמין ק"ו, אם הקב"ה נתן אילנות פרי לבנ"א כד שיהנו כ"ש שנתן להם כל צרכם.
ציינתי את דברי המרדכי רק כדי לציין שדברי השו"ע אינם לכו"ע.
