| נשלח ב-10/4/2009 02:07 |
 |
| |
סיפור מעניין - שידוך
ובכן, אחרי בירורים של שבוע וחצי, אחרי בירורים מתישים ומוכנות נפשית להתארס עוד מעט, נפגשתי איתה. הפגישה הייתה אצל הסבא, בית ישן בשכונת יוקרה. (ממנו הרי מגיע הכסף...). אני יוצא מהישיבה מגולח ומעונב, ו... פוף – נחשפתי. ביציאה לרחוב הולכים מולי כמה חבר'ה מהישיבה . בסדר. הסמקתי, הם צחקו, והמשכתי הלאה. אחרי שעתיים נסיעה אני מגיע באיחור של רבע שעה, אל הכתובת המדוברת. דפקתי על דלת עץ שרוטה, פותח לי האבא, שלום שלום, ערב טוב , איך עברה הנסיעה. אני עונה בנחמדות, רוצה להיות ג'נטלמן, אדיב אבל לא ביישן, מצחיק אבל עדין... בקיצר, עברתי את המבחן. הבחורה נכנסת לחדר, קצת נמוכה (אמרו לי בבירורים), מאופרת בעדינות, חמודה. מספרת על האבא, על הסמינר. כן , המסלול מאוד קשה. כן, הישיבה מאוד מוצלחת. כל הבירבורים של פגישה ראשונה. בלה בלה בלה. טוב, אני מסתכל על השעון, נראה לי שאפשר לסיים. היה לי מאוד נחמד, תודה על האירוח. היא מסתכלת לי בעיניים לשניה, רוצה לתפוס רגע של איניטימיות. אני לא נותן, לא מפרגן עדיין. חכי חכי גברת, זה עוד יגיע. אחרי חצי שעה השדכן מתקשר, נו מה אתה אומר, היא מוכנה להמשיך. טוב, תשובה בעוד רבע שעה. ו.. הולכים לפגישה שניה.
שבע וחצי במלון. שלוש שעות של בירבורים, עכשיו משום מה היא יותר יפה מפעם שעברה, הגיעה חגיגי, יותר מאופרת. עגילים יותר ארוכים. מדברת יחסית לענין. יש קטעים משעממים. אני מסביר לה ככה, ומסביר לה ככה. ופה ושם. וחברות וחברים, וזוגות צעירים וככה ואחרת. טוב, אפשר לסיים. במונית אנחנו מדברים על שירים ועל מוזיקה ועל תזמורות. הגענו מתחת הבית שלה. היה לי מאוד נעים, היא אומרת. גם לי. גם לי. אני מפרגן לה את הערב טוב בעיניים... אחרי שעה טלפון מהשדכן, הם רוצים תשובה ממך קודם. בסדר. קלטתי את המשחק. תשובה מחר בצהריים אני אומר לו. רוצים לשחק? אין בעיה. שתשב על גחלים עוד כמה שעות.
באחד וחצי בצהריים אני שולח חיובי. אחרי חצי שעה טלפון חוזר. הולכים לשלישית.
פגישה שלישית זה כבר רציני. נפגשים אחרי הצהריים, באור יום. היא מגיעה ספורטיבי. לא כ"כ נמוכה כמו שחשבתי. מדברים על עצמנו, מתחילים הפירגונים העדינים. מתחילה הרומנטיקה. ויושבים והולכים ופוגשים מכרים ומתפדחים ביחד. קונים קולה, צוחקים. הבושם שלה מדי מתקתק. שולחת לי חיוכים. מקבלת פידבקים. בסוף הפגישה אני שואל אותה – את רוצה להמשיך הלאה דרך השדכן או בינינו. היא יעני מתלבטת, מסמיקה קצת, בסוף נותנת לי את המספר שלה ואני מתקשר אליה עכשיו והיא קצת מתרגשת. הגענו הביתה. ערב טוב אני אומר. להתראות. ועוד פעם הסומק החמוד בלחיים. להתראות היא אומרת, חצי בלחישה. ועכשיו מתחילה לכאוב לי קצת הבטן. היא ככה היא אחרת. אני מתקשר לאמא, מקטר. זה כבר רציני. תבררי לי כך וכך וכך. הנהג אומר לי, בואנ'ה אחי, אם אתה לא שלם אל תלך על זה. בסוף תקלל את עצמך כל החיים.
אני מה זה מאמין לו.
כל אותו הלילה אני לא נרדם. מתפלל ותיקין והולך לישון. בישיבה גל של שמועות. מענין את הסבתא שלי עכשיו. אחרי הצהריים אני ניגש למשגיח. מתייעץ. יש לי בעיה כזאת וככה ואחרת. הוא כמובן דוחף אותי. לך תיפגש. אף אחד לא ביקש ממך לסגור. למחרת בערב אני מתקשר אליה. מעביר איתה שיחה של שבע עשרה דקות ועשרים שניות. קצת נרגעתי. אולי היא כן תהיה אישתי.
פגעשה רביעית. בבוקר. בפארק. קונים ספרייט דיאט. שותים. חיוכים. אני מודרני. היא פחות. מפריע. לא מפריע. לא איכפת לה. הרב שלהם אמר שבחורים יותר מודרנים. העיקר שמענין אותך הלימוד. טוב. עברו ארבע שעות. אני מנסה לצנן לה את ההתלהבות. יקח לי עוד זמן. כבר יצא לי להיפגש חמש שש פגישות. אני טיפוס כבד. היא מסתכלת עלי, מנסה למדוד את המסר. טוב.. אז בא נמשיך להיפגש עד שנחליט.
בפגישה הבאה זה כבר הופך להיות מעיק. אמרתי לשדכן שאין עדיין מה לדבר על סגירה. היא תוקעת לי בפרצוף – נו מה קורה איתך. אני כבר החלטתי. אמרתי לה יקח לי זמן. אני יתן לך תשובה מחר בערב. למחרת אני מתקשר. בעצת המשגיח . בואי נמשיך להיפגש. לא מתחייב על שום דבר.
פגישה שישית. כבר כמעט מאורסים. נורות אזהרה אצלי בבטן משתוללות בכל הכח. אין כבר לאיפה להמשיך את הפגישות. הגענו למקסימום. הפירגונים אחד לשני כבר גלוים וכך גם הפערים. היא רוצה לסגור. אני רוצה להוריד. אין לי סיבה מספיק מוגדרת. היא מנסה לסחוט ממני מה מפריע לי. לא הולך לה. גם אני מנסה לסחוט מעצמי. גם לי לא הולך.
אחרי 24 שעות מגיעה תשובה שלילית ממני. אני לוקח הפסקה. נראה עוד שבועיים.
עוד שידוך ירד.
עכשיו עוד פעם מהתחלה..
תוקן על ידי שומר_משקל ב- 10/04/2009 2:08:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2010 13:45 |
|
| |
בהחלט מעניין...  קרה לי גם _________________
"מי שאינו מבין מבט, לא יבין גם הסבר ארוך"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2010 13:43 |
|
| |
יפה דיברת.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2010 13:34 |
|
| |
אינני נואג להגיב בדרך כלל.. רק צופה ומביט בכם.
במקרה הזה מרגיש חובה להגיד את אשר בליבי..
עוד בחור אחד עם אותו סיפור.. שיכרון הכוח בידו והוא לוקח אותן למחוזות לא טובים.
שש שבע פגישות ואז להוריד על כלום.. זוהי ברוטליות אמיתית..
יכולת באותה מידה להתלבט. בשלישית ועד החמישית גג להוריד
מה גם שנשמע מדבריך שכך מורגל אתה.. אז דע שמה שאדם עושה לעצמו הוא עושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 13:56 |
|
| |
בס"ד
הבחור בסיפור נשמע אגואיסט להפליא.
הלוואי והקב"ה לא יפגיש אותי יותר עם סוג של בחור כזה שלא סגור על עצמו (הספיק לי הבחור שכתבתי עליו אשכול)
נשמע שהבחורה ממש רצתה אותך, ודי נהנת לעלות לעצמך את האגו הגברי, ולראות עד מתי ועד כמה אתה מסוגל לקבל ממנה אהדה..
עצוב לי על הבחורה יותר מאשר עליך. אתה לא חייב להתחתן עם אף אחת. אתה יכול לצאת בכייף עד שתיהיה בטוח. אבל אל תגרום למישהי אשליה - גם לה יש לב you know...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 22:58 |
|
| |
שלום אנשים צעירים ואנרגטיים.
האשכול מרתק מאד, ולעניות-דעתי הנושא שהוא באמת התכוון להעלות לא מוצה.
יש כאן תיאור מרתק של פגישות מושלמות מבחינת ה'נחמד' עם כל 'כללי המשחק' הגלויים והסמויים.
אך בד-בבד, הבחור לא נמנע מלכנות את השיחות 'בירבורים' ועוד כהנה ----- וכאן מוכמנת הדילמה:
יש משהו מעבר ל'הכי נחמד בעולם' שגורם לנו לרצות בבן-זוג מסויים. אותו "משהו" הוא שהיה חסר לו.
הוא לא 'סחב זמן' ולא 'שיחק ברגשותיה' - כמו שהרבה מכם טוענים כלפיו - הוא קיווה באמת ובתמים שאותו "משהו", אותו ערך-מוסף שהוא מבקש מבת-זוגו, יימצא בה.
את אותו "משהו" שחסר הוא לא רצה להגדיר כאן - ואולי גם איננו יודע. וזה הדבר שחשוב לכולנו לחשוב עליו!
ייתכן רק שאם היו לה אחים בישיבות והיא הייתה מנתחת בפניו את 'מיר פרידמן' מול 'מיר ברכפלד' או את ר' ברוך וייסבקר מול ר' ברוך אזרחי -- זה היה קוסם לו כל-כך באופן שהיה נסגר שידוך.
ייתכן שבאותם קשקושים על 'תזמורות וחתונות' - הייתה חסרה בהתייחסותה זווית קטנה קטנה - אך משמעותית עבורו.
ייתכן, ייתכן, ייתכן -----
אך מה שאני בא לומר הוא: יש גבול דק מאד - לפעמים 4 דקות של שיחה - בין 'נחמד מאד' לבין 'כובש'.
קחו את הנושא שהכי קרוב ללבו של זה שאתם פוגשים/שות -- ונסו שם את מזלכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 23:19 |
|
| |
קודמיי כבר כתבו הכל, ואין לי הרבה מה להוסיף.
רק שתדע, שאני עברתי את הסיפור הזה עם בחורה, רק שאני הייתי בצד השני. (ראה אשכול מתחתיך)
אני לא כועס עליה על זה שהיא הורידה, אבל למה היא נתנה לי את ההרגשה הטובה שזה מתקדם יפה, אם היו לה ספיקות כבר אז?
וכנ"ל אליך, אם בשלב מסוים אתה מרגיש שזה לאו דווקא זה, אז תשדר את זה בלי לפגוע כמובן. אבל אל תשחק ברגשות של הבחורה, כי כשאתה מגדיל לה את הציפיות אתה גם מגדיל לה את האכזבה... נקודה למחשבה.
ובכ"ז אני דן אותך לכף זכות, ומאחל לך ולכולנו שנמצא כבר את החצי השני שלנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 21:32 |
|
| |
זה בשביל אברימי..
(יצא לי לקרוא את זה צפוף מאד כשנכנסתי לפורום, וצפוף מאד למקרה דומה שקרה לי
ואני לא שוכחת...)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 14:02 |
|
| |
| שומר_משקל כתב: |  |
זה בדיוק הנקודה ...
אתה לא מוריד, כי אולי היא כן שלך. אתה רוצה שהפגישה תהיה מוצלחת, ומשחק אותה מעונין, על הצד שכן.
הבנת? |
|
ופה בדיוק מגיע הרגע שנקרא לשחק ברגשות של הבחורה..
המשחק..
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 14:32 |
|
| |
כי אם אתה רוצה אחרי פגישה ראשונה ולא רוצה אחרי שניה, ומסתפק אחרי שלישית ורוצה אחרי רביעית.
אז אתה נלחץ בפגישה החמישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 14:30 |
|
| |
תוקן על ידי שומר_משקל ב- 13/04/2009 14:30:55
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 14:24 |
|
| |
לא מבינה.
אם אין סיבה מסוימת מה גורם פתאום לא לרצות אחרי שמגיעים לפגישה חמישית?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 14:12 |
|
| |
| הכוונה כתב: | |
אם כבר בפגישה החמישית הרגשת מועקה, לא היית צריך להמשיך סתם,
ובטח שלא להמשיך עם 'הפירגונים הגלויים',
במיוחד כשאתה רואה פערים מודגשים.
שים לב שלא תיכנס להתנהלות של משחק ברגשות של הבחורה.
גם אם תאמר לה בפירוש, ותשוב ותאמר, שאתה לא מעוניין לסגור,
ברגע שאתה נותן תחושה מידי נעימה, שכוללת פירגונים מחמאות וכדו',
היא תעדיף להתעלם ממה שאתה אומר, ותתייחס יותר לתחושה שאתה משדר.
אני לא אומר שלא צריך לתת מחמאות או לפרגן בפגישות,
אבל צריך להיות רגיש במיוחד בנושא הזה, לדעת איך לומר,
לדעת איפה בדיוק אתם עומדים,
לדעת איך היא/הוא יפרשו את הדברים.
.
___
|
|
זה בדיוק הנקודה ...
אתה לא מוריד, כי אולי היא כן שלך. אתה רוצה שהפגישה תהיה מוצלחת, ומשחק אותה מעונין, על הצד שכן.
הבנת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 17:49 |
|
| |
שומר משקל היקר
אני יותר הייתי לוקח את זה לכיוון שאתה מפחד להחליט ואתה מפחד לקחת החלטה כבדה בחיים בזמן שאתה מודע שמה שתחליט לכן זאת תיהיה אישתך לחיים לעוד 100 שנים הקרובות וכנראה פה חטפת פיק ברכיים.
אני לא דן אותך ואני חושב שזה מקובל אני רק חושב שאתה צריך לשבת אם עצמך ולקחת דך A4 ולכתוב בצד אחד את כל הדברים הטובים שאתה רואה בה או מוצא בה. ולעומת זאת מהצד השני את כל הדברים שאתה חושב למה לא לסגור איתה ולמה אתה חושב שהיא לא מתאימה לך וכ'ו.
בד"כ אחרי שעושים את זה רואים שבצד אחד במעלות ובהתאמות יש המון מה לכתוב ואילו בצד השני/השלילי יש קצת דברים ואולי אפילו אין כלום כי אתה לא יודע להסביר למה לא...
לכן כדאי שתנסה את זה ותראה איך הכל יהיה לך הרבה יותר ברור.
בכל מקרה אתה לא צריך להתייאש ואם זה לא שלך אז תשמח ותרקוד ואל תיהיה עצוב לשניה. רק תדאג לסיים איתה בצורה מכובדת ותדאג שלא תכעס עליך ותבין אותך כי אף פעם לא טוב שיש מישהו שיושב איפשהו וחושב עליך רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 17:01 |
|
| |
וואו. נהדר.
צורת ההתבטאות והכתיבה המקוצרת, המקוטעת. הלחוצה והדחוסה מעבירים היטב את הפרפרים והנורות אזהרה שהיבהבו לך מתוך הבטן.. יכולתי לחוש את עצמי נלחמת בשבילך להגיע להחלטה..
שמחה שהוצמאת את זה, ששיתפת...אל תהסס להמשיך לספר לנו..[בעז"ה סיפורים עם סוף טוב...] תפס אותי שני דברים- זה שאינך יכול להגדיר מה-פשוט לא. זה הדבר שקורה על פי רב, שאין לך מילים להסביר, ואין לך אנשים שיבינו...
הדבר השני- הנה שוב הכל מהתחלה...
לא יודעת אם יותר כאבתי או יותר התעייפתי מהמשפט הזה..
לפעמים זה נדמה כאילו אנחנו מחפשים בכח משהו לא טוב, לפעמיםב גלל שהצד השני מראה כ"כ התלהבות ונכונות-אנחנו נרתעים, לפעמים אנחנו פשוט לא במוזה...
רציתי לכתב לך 3 סעיפים-לשמחתי את שלושתם[!!!] תרי זוזי כתב... אין לי אלא לחזק את ידיו..
אתה "נשמע" אחלה בחור, לא במטרה לעשות דווקא, במטרה להיות שלם בשכל וברגש...אז לא נותר לי אלא לאחל לך את ההצלחה והמציאה המיוחלת.
לא אהבתי את המשחק של הגיברת....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 15:47 |
|
| |
תודה חכמה אחת.
אכן אצל נשים הוא עובד שעות נוספות,
ואוסיף על דבריי ואומר שהם נאמרו לשני הצדדים.
|
|
|
|
|
