שאלות ותשובות ביהדות!!!

הרב יעקב אריאל מכהן כרב העיר רמת גן ונשיא ישיבת ההסדר בעיר, והינו מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית והוא מוערך כגדול בתורה גם בקרב מתנגדיו, בייחוד הללו הנמנים עם המגזר החרדי.

יש הסבר עליו בויקיפדיה

מי זה הרב יעקב אריאל

שאלה:
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת האם קיימות הלכות מוגדרות לגבי איסורים והיתרים באמירת הברכות? האם מותר לשיר אותן? ללוות אותן בגיטרה?
תודה

תשובה:
ברכה לבטלה אסורה משום לא תשא
וכן הזכרת השם

שאלה:
בן אדם שכיר שמקבל משכורת צריך לעשר ממנה מעשר, ובכן כמה צריך לעשר בן אדם שיש לו עסק עצמאי ושכל יום יש לו כסף ביד? למשל חנות מכולת..?

תשובה:
בעל עסק חייב להגיש מאזן כל שנה לצרכי מס
בשעת הכנת המאזן עליו להפריש מעשר מרווחיו
הוא יכול לנכות את המעשר מרווחיו
אם הוא תורם למלכ"ר יש להביא בחשבון את ההחזר

שאלה:
האם נכון שהרמב"ם וכמו"כ הבן איש חי כתבו שיש היתר מסוים (כמובן בנסיבות מסוימות) לבעל לתת מכה לאשתו?
אם כן- באילו תנאים בדיוק והאם זה תקף גם בימינו?
ובעיקר- מדוע??
מלבד זאת שמעתי שמועה (שאני מקווה כי אינה נכונה) שהרב עובדיה יוסף הי"ו התיר לבעל להכות את אשתו בעדינות.. האם זה נכון?

תשובה:
שלום לך,
הכאת נשים על ידי בעליהם הוא אסור פשוט, כפי שנפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סי' קנד סע' ג): "איש המכה אישתו עבירה היא בידו כמכה חברו, ואם רגיל בכך יש ביד בית דין לייסרו ולהחרימו ולהלקותו בכל מיני רידוי וכפייה ולהשביעו שלא יעשה עוד". והגאון רבי משה רבקש כתב (בשם תשובת ר' ירוחם) שהמכה את אישתו עונשו גדול יותר מהמכה את חברו "דבחבירו אינו חייב בכבודו ובאישתו חייב בכבודה לכבדה יותר מגופו... ועונשו גדול ממכה חברו כי היא יושבת לבטח איתו ודימעתה מצויה".
וכך גם דעת הרמב"ם שכתב (הלכות אישות פרק טו, הלכה יז-כ): "... לא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה. וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז". הרי שדעת הרמב"ם אסור לאדם להטיל אימה על אישתו (ואין צריך לומר שהמכה את אישתו מטיל עליה אימה).
נמצא שכל הפוסקים מסכימים שאסור לאדם להכות את אישתו, אם מחמת האיסור להכות כל אדם מישראל (וגם אישתו היא אדם מישראל), אם מחמת היותה אישתו והוא חייב בכבודה.
אומנם יש פוסקים שהתירו לאיש להכות את אישתו אם הוא רואה שהיא עוברת עבירה או שהיא מבזה אותו ומקללת אותו או את הוריו וכד'. אלא שהיתר זה אינו קשור לאישתו דווקא אלא לכל אדם מישראל, כפי שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סי' תכ"א סע' יג): "וכן מי שהוא תחת רשותו, ורואה בו שהוא עושה דבר עבירה, רשאי להכותו ולייסרו כדי להפרישו מאיסור, ואין צריך להביאו לבית דין". כלומר, מותר לאדם להכות כל מי שהוא תחת רשותו ועל ידי המכות יוכל להפרישו מאיסור. כלומר, אין היתר לאדם להכות את אישתו, אלא להכות עוברי עבירה, ובכלל זה, לחלק מהדעות, גם את אישתו אם היא עוברת עבירה. אולם היתר זה אינו לכל אדם, וכפי שכתב הגאון מהרש"ל (ב"ק פ"ג סי' ט): "ודווקא באדם המוחזק לכשרות שידוע שלשם שמים עשה, והוא אדם חשוב ומופלג, אבל בסתמא דאינשי לאו כל כמיניה" כלומר, רק לתלמיד חכם חשוב מותר להשתמש בהיתר להכות אחרים כדי להפרישם מאיסור, ולא לכל אדם. ותלמידי חכמים כידוע אינם אלימים.
מה עוד שכל זה הוא דווקא בדורות קודמים שבהם היו כופים על המצוות בדרך של הכאה ועינוי. אך כבר כתבו הפוסקים שהיום כפייה על המצוות בדרך של הכאה ועינוי לא מקרבת לאבינו שבשמים אלא מרחיקה ממנו, ולכן אסור להכות אחרים גם כדי לכפות על המצוות, ודווקא בדרכי נועם והאהבה יש לקרב את מי שנתרחק, ולא מקרבים בזרוע. ונמצא שאין היום שום צד להתיר הכאה כלשהיא, בין את אישתו ובין אחרים, משום טעם שהוא. וחמור המכה את אישתו שהיא חברתו ואשת בריתו.
וכמובן שהגאון הרב עובדיה יוסף לא התיר להכות (לא בעדינות ולא בצורה אחרת. ובכלל אינני מכיר מכות בעדינות. מי שמכה הוא לא עדין). וכך גם כל פוסקי דורונו שהוקיעו את הכאת הנשים בכל צורה שהיא.

כל טוב,