הרחמן שבספירת העומר

נישטאיך

כאשר אדם קונה דירה, ונניח שהוא סופר את המטרים בכל חדר, ייתכן בהחלט דנחית למנות מספר הסנטימטרים - אם זה עוזר לו לדעת כיצד יוכל לסדר את הדברים בחדר. כמו כן בארון מטבח, צריך לפעמים דיוק מדוקדק לגבי מספר הסנטימטרים של הדלתות והמגירות, מלבד החישוב הכללי של הכל ביחד.

ייתכן, שכאשר עזרא ערך את התפילה, הוא דקדק מאוד עד כדי אותיות, ייתכן שבדבר מסויים, למשל בתפילה, הוא השקיע במיוחד. ייתכן שהיו לו כללים להוסיף או להחסיר ווים וכדומה, כדי להגיע למספר מתאים. וגם אם הוא לא עשה את זה בכוונה - קורה שהאדם שמאמין באיזה דבר - הוא עושה אותו גם בלי לשים לב.

האמת, שמעולם לא בדקתי אם ואיזה קשר יש בין טעויות בתפילה לבין הסופות במדבר סהרה. אני מוכן לעשות זאת - אבל בתנאי שאני אציין את הטעויות בתפילה, ואתה תהיה נציג מדבר סהרה לעניין.

קלוצמך

ראיתי את נפש החיים, ואת נפשי לא החיה, להפך.

ירוחמשמו עיין נפש החיים באריכות על השאלה ששאלת ועיקר דבריו שיש הנהגה מצדו יתברך ויש הנהגה שנקבעה ע"י הי"ת מצדנו שעל פיה אנו מתנהגים ובהנהגה הזו אנחנו מחלקים מדרגות של קדושה.

בעומר - זה בלשון סגי נהור

אבל גם - אם אין לך עומר שאתה מניף - אז אתה רק מסתובב בתוך העומרים שלך.

בעצם על מה אנחנו מברכים? יותר נכון מה אנו אומרים בברכה?

-היום עשרים יום לעומר- איזה עומר בדיוק? כשקצרו את העומר, אפשר היה להגיד לעומר= לקצירת העומר.

אבל כשלא  קדם לברכה, קצירת העומר- על איזה עומר אנו מברכים? לעומר??העומר היה עלומה של שעורים שקצרו בטקס ובעסק גדול,
 
אבל כשהוא איננו, אז אין- ואי אפשר להגיד ל עומר- ובודאי לא  לשגות בשגיאה הגסה  בעומר.

יש מאמר של דוד הנשקה בשם "מנין לספירת העומר מן התורה?", בספר היובל לדודו הרב מרדכי ברויאר, שבו הוא טוען שבזמן המקדש כלל לא ספרו בפה את ספירת העומר, אלא רק אחרי חורבן הבית (ואפילו רק בזמן שתוקן הלוח הקבוע). הוא מציע שיתכן שזו הסיבה שאומרים "הרחמן": מכיוון שכל הספירה שאנחנו נוהגים היום התחילה רק כזכר למקדש, זוהי סיבה מיוחדת להזכיר את בניין הבית.

ראה את דברי הרמב"ם אליהם ציינתי והבן, שהם לא חברו נוסח תפילה שערך אותיותיה עולה לשם זה וערכם עם הכולל וטעויות הדפוס עולה לשם אחר, וקיים חשש רציני שכל שינוי בנוסח התפילה עלול לגרום לצונאמי במדברות העולם.

נישטאיך

אז בעצם אתה מסכים שאנשי כנסת הגדולה קבעו נוסח, אלא שאתה טוען שהנוסח היה נתון לשינויים. עם זה באמת אין לי בעיה. הרי הנוסח היה נתון לשינויים גם במשך הגלות, כדמוכח מהבדלי הנוסחים.

 מיכה

כוונתי לא היתה לומר שהוא "החליט", אלא שכך מסתבר אצלי, מפני שלא ייתכן שהברכות העוסקות במקדש, במלוכה או בסנהדרין, היה נוסחן בזמן הבית. הדבר שמתקבל אצלי הוא שהנוסח היה משתנה מזמן לזמן לפי התנאים שהיו באותה עת, כשהשינויים היו נעשים ע"י רשות מוסמכת, כפי שתעיד הגמרא בברכות דף כט ע"ב כשהיא עוסקת בברכת המינים: ''יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים"? 

וראה את לשונו של הרמב"ם בראש תלכות תפילה (פ"א הלכות ד-ה).

מיכה

אדם המגיע לתובנה לחפש את השכינה, צריך לדעת שיש שכינה אחת בכל העולם- שם הוא שוכן ולא מחולק ומפורד לחלקים קטנים.

אגב בענין התפילה- בתפילה אנו אומרים מקדש השבת- מקדש את יום הזכרון- יום הכיפורים, למה דווקא בשלשת הרגלים אנו אומרים מקדש הזמנים. למה לא מקדש את חג המצות? שבועות? סוכות? על אלו זמנים מדובר? הרי יש שמות לחגים הללו. אולי היה מתאים מקדש הרגלים?!

_________________

מודה ועוזב

זאת ועוד, כבר יש עימדי מתכונת לבאר את סדר התפילה ע"פ סדר התנ"ך, וגם לחלק כל ברכה בעצמה לשלושה חלקים, ותימה בעיני לומר שזה סודר כך רק בדיעבד.