על אמרות צדיקים, מחזור נעלם, וצנזורה

בספר 'זכות ישראל – עשר צחצחות' (ברגר), מערכת ח' אות כ"ג, מובא אודות מוהרצ"א מדינוב בעל בני יששכר המעשה הבא (הסריקה מתוך מהדורת נר למאור, ניו יורק תשס"א, וכ"ה במהד' ולדמן ירושלים תשס"א ובכל דפוסי הצילום הנפוצים):

לגבי עליית הגג בפראג , הרבי הרי"צ העיד שהגולם היה שם. 
אבל כמובן שאמונת חכמים היא לא ראיה מתוך "מחקר", אלא היא אמונה  ביכולת הצדיק להבין דברים שאנו לא מבינים.

כיוון שהקפיצו את האשכול, מעניין להצביע על המשך דרך הלוגיקה מיסודה
של חב"ד. בכפר חב"ד [לא זכיתי לראות בפנים, אך יש מי שדואג לצלם משם
את הדברים המובחרים ביותר ולהפיצם בישראל] נתפרסם מאמר על כלי המקדש.
כמובן שאין שום בדל הוכחה או דמות הוכחה שקיימים הכלים במקום כלשהו
ולא בוואטיקן. ההוכחות בדרך כלל הן ממש מעליבות את האדם החושב. למשל,
אדם שמע מפי אדם ששמע מחבר של גויים גדולים שנזדמן לואטיקן והכניסוהו
לחדר וראה שם מנורה ... או ציור של מנורה. באותו מאמר יש שני סיפורים 
שהובאו ככל הנראה כדי להצדיק בכלל את כתיבת המאמר. האחד על חשמלאי
שהוזמן לעבודה שם [ואיני זוכר אם המספר שמע במו אזניו מהחשמלאי], ופגש
חבר שהשתמד ובגלל ידיעותיו נעשה ספרן שם, והכניסהו לחדר וראה שם
ספרים בפורמאט גדול... הנה הוכחה, למה? אך הקוראים שמוחם יתמלא בקש הזה
יזכרו שהיה מאמר והיו שם הוכחות [כמו הגולם מפרג וכמו הגניזה הידועה וכיו"ב].
והנה עוד הוכחה, וכמובן שהיא מכרעת. האדמו"ר רש"ב נזדמן לרומא, ורצה כמובן
לראות את כלי המקדש. אמר האדמו"ר כי לרב [לא נזכר כמובן לא שם ולא תפקיד,
ולא שנה] שם אולי יש השפעה ויוכל לסדר לו ביקור בואטיקן. על כן החליט ללכת
בשב"ק מרחק רב לבית המדרש בו מתפלל הרב הזה, ואע"פ שביהכ"נ הזה הוא
כאר שוהל [ובסוגריים הסבר מלומד, שזהו בית כנסת שיש בו מקהלה. ותמהני
מה נאמר על הרבה משלומי אמוני ישראל שיש להם מקהלה, כגון בגור, בויז'ניץ,
בנדבורנא ועוד הרבה] שאסור להיכנס לשם, מ"מ ההכרח וכו'. 
התאמץ האדמו"ר והלך מרחק רב לאותו בית כנסת, והנה הרב לא היה שם ...
ומיד אחר השבת עזב האדמו"ר את רומא.
הלוא ראיה ברורה מכאן, שכלי המקדש מצויים בואטיקן, שהרי לא יעלה על הדעת
שבלי תיאום מוקדם, יטרח הרבי טירחה גדולה כל כך, ולא העלה על דעתו,
אא"כ היה זה מעשה שטן, שהרב לא יהיה. האם היה הרבי טורח לחינם.
ואגב אורחא, מילא שהרבי הריי"צ סיכן עצמו ועלה לעליית הגג בפרג,
על אף הסכנה גדולה שהרש"ב היה צריך להתאמץ מאוד לבטלה ממנו,
אבל מדוע מונעים מאתנו טובה ושומרים בסוד מה ראה שם, והלוא
בלשון האדמו"ש: ראה הנשאר ממנו. דבר שאיש לא ראה, ולמה נטמן הסוד
הזה לעולם.

תוקן על ידי רופשקה ב- 13/09/2012 13:42:33

מעניין מאד.

נראה כדבריך, שהצינזור בדפו"ר נעשה באמצע ההדפסה (ולא לפניה כפי ששיערתי אני תחילה), וגם בדפוס השני (וורשה חש"ד) השתמשו באותן אמהות דפוס ולא צינזרו.

יעקב
הספר עשר צחצחות שנמצא סרוק בהיברו בוקס כולל את שער הספר של המהדורה הראשונה עם פרטי ההוצאה שברוסית וגם את הטקסט המלא שבעמ' 112 ללא צנזורה

אם החושן יושב גבוה - אולי זו הסיבה שלא יגלוש מלפנים על האבנים ולא יחצוץ מאחור. כמדומני הדין הוא שג"ג מסתפר פעם בשבוע - גם זקנו במשמע?

 הוכחה הפוכה

זמורת_כרם כתב: גם מה ההכרח שאהרן הסתפר ולהקשות קושיא אולי באמת הקפיד שלא, בגלל חשש מעילה, וזה פשוט תמוה ביותר. אדרבא ואדרבא בהכרח סוברים רש"י והרא"ש והרמ"ה שדבר ברור ופשוט שהיה אהרון הכהן מספר זקנו ואולי נאמר שזה חיוב עליו שהרי כהן גדול חייב להיות גדול מאחיו בנוי ואם כן וודאי הטיב אהרון הכהן את זקנו וגזזו אבל יהיה איך שיהיה וודאי שבזמן שבגמרא מובא אהרון הכהן כמי שבוודאי גזז זקנו מופקע עד מגוחך להביא הוכחה הפוכה מציורי אהרון על ידי גויים בימי הביניים בנידון.

באמת שאני לא רוצה להפוך את האשכול לטרחני,מה גם שכל הפרשנים שקמו לנו אי פעם[ואין צורך לנדוד לרש"י הקדוש] מצליחים להסביר את עצמם יותר ממה שאתה מצליח כאשר אתה בא להגן על רבך,ובאמת חבל שלא שמעת מלכתחילה לעצת אליהוא בראש העמ' שהחבד"י בעת כזאת ידום.

רק למען הסדר הטוב דברים מרכזיים שהתעלמת מהם:א.הרבה כתב כוחא דהיתרא עדיף כדי להסביר את הסיבה שמשה ראוי היה שיקצץ זקנו-נכון או לא נכון?  ב.מה קורה עם הזנחת חב"ד את דברי קדשו של הרבה,אולי תרים את הכפפה ותלחם בתופעת סידור הזקנים שבחב"ד.  ג.מה עם הטיעונים אקסטרא הלכתיים של החזו"א כנגד נגיעה בזקן, אולי תגלה לנו אותם.
 
מראש חשבתי שאינך מביא את דברי החזו"א על גידול הזקן כתביעת נגד לליטאים, רק כיון שהבאת את הדברים ביחד[וכדברי רבך במכתבו בפולמוסו הידוע עם הרד"צ הילמן (הובא בישורון ד')"...שזהו ג"כ מגע וקישור...מה שנצטערתי הוא על העמידה בדף אחד] ראיתי צורך לחדד הדברים.

יש עוד הרבה מה להשיב, רק אנקוט בדברי הרבה במכתבו הנ"ל  "ושקלתי למטרפסיה בהאי עלמא על שמתחילה נכנסתי לפולמוס לאחרי ששיערתי מראש שנצחנות תהיה כאן"..

ראפום במח"כ אין לך הבנת הנקרא (או יש לי קושי ביטוי) פשוט לא הבנת אפילו אף טיעון שלי לאישורו, (אך פשוט נלאתי להיות מלמד דרדקי לא בגלל זה אני כותב כאן) ויהיה לך אשר לך.

(רק לשם דוגמא (שלא יאמרו שאני מתחמק מלענות, שאין דרכי בכך): הרבי מעולם לא כתב שבגלל שכל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש לכן יש ללמוד מציורי לבלרים, לא עלה על כך על דעתו סברא כה משונה, אלא כתב, שמדוע החליטו שמשרע"ה שגדלותו היא שכל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש מגיע ממנו כל ההיתרים וכו', הרי  בדמיון האומה מציירים אותו בזקן שלם ולא מגולח למשעי, שכן בדמיון האומה זקן שלם מתקבל כמשהו קדש (שוב, אפשר להתווכח אם יש משמעות לדמיון האומה, ואם זה שווה משהו, ואם זה נימוק לגטימי (וגם יש לטעון איפה הגבול, באם בחוגים מסווימים הולכים בשטריימיל לכן השטריימיל מהווה משמעותי?) , ויש על כך לכתוב תיזות שלימות, אך עכ"פ במקרים מסויימים בוודאי שיש לכך משמעות למרות מקראות וגמרות (כמו שמישהו יטען שאין משמעות לתפיסה של אלול בדעת האומה שכן נביא ראיות שבגמרא לא מצינו כך (כפי האשכול) , או שבעצם יהכ"פ יש לצאת במחולות שכן זו  שמנה מפורשת וכו וכו' וכו' וכו' וכו') .

מכאן הבאתי שגם החזו"א וכו' השתמשו בנימוק של דמיון האומה כאשר הטיף לא לגעת בזקן. ותו לא. כיצד ראפום החליט שזה מסביר משהו מדוע ליטאים כן מגלחים? זה פשוט ממני והלאה. וכך כל דבריו שבמעט התבוננות אפשר להבין דבריי. אך תחום זה של הבנת הנקרא אינו תחומו של ראפום, ואני חייב להיות פירוש רש"י שלי)

מה כ"כ קשה בלהבין את מה שכתבתי,אני חושב שדבר פשוט הוא בעיקר למי שמכיר את סגנון הכתיבה של בעל האגרות,שהוא אחז שישנו איזשהו עומק לכך שציירו יהודים וגויים את זקני משה ואהרן ארוכים[וזוהי גם ההשוואה למה שפתח בו האשכול על ענין תמונות גובה משה ואהרן וההסברים המיסטיים שנלוו להם],כי אם הוא כותב שאת משה היה צריך לצייר בזקן קצר כי משה הוא מוסר התורה וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש[דהיינו היתר הורדת הזקן]כבר נמסר לו וכח דהיתרא[-קיצוץ הזקן] עדיף,קשה לומר שאפשר להעמיס את כל הפלפול הזה בראש הגויי של מציירי הציורים הן הגויים והן היהודים,ובהכרח שיש כאן יותר מזה וכדוגמת מה שמובא בתחילת האשכול.[ובנוסף לכך הוא גם למד סתם מהפולקלור וכמו שכתב בהמשך שאותו אדם ענה לו שלא יכול לצייר לעצמו במחשבתו את משה עם זקן קצר]. 

כתב אתנחתא: "בנוגע זה שלדאבונינו יש מחסידי חב"ד הנוגעים בזקנם, יש בכל כלל ישראל כאלו יהודים שלמרות שכתוב בתורה, מדברים לשה"ר ועוד דברים חמורים"..."אגב נימוקים אקסטרא הילכתיים ללא לגעת בזקן שמענו מבית מדרשו של החזו"א ותלמידו הגר"ח כמו"כ בזכות לבוש ארוך שיש משום המראה היהודי האותנטי וכו' " ...

דבר ידוע שבני חב"ד[כמו עוד חסידויות-וגם בחסידיות ה"ליטאיות" בנות ימינו] מקפידים וכואבים יותר את מצוות רבם ויש להם התעוררות יתירה לכך יותר מאשר עבירות שאדם דש בעקביו כלשוה"ר ועוד,והשאלה המתבקשת נותרה ללא מענה מספק:איך זה שלאחר דברים כ"כ חמים וכואבים מרבם על כל נגיעה כלשהי בזקן לא ראינו אצלם התעוררות רבתי בנושא.   וההשואה לחזו"א ותלמידיו פשוט מגוחכת.  א.עדיין הציבור הליטאי לא חסיד של רבה אחד וכולנו יודעים שיש רבנים שלא אחזו כחזו"א ב.החזו"א ותלמידיו רצו לשרש תופעה אבסולוטית שהייתה קיימת שנים בציבור הליטאי של גילוח הזקן וברור שזה לא יכול לשאת פירות כבחב"ד ג.אין שום טעמים ידועים אקסטרא הלכתיים שנשמעו מהחזו"א ומתלמידיו נגד גילוח הזקן לבד מאיסור תער או צורת יהודי וכדו'  ד. עיקר התנגדות החזו"א[אם כי אצל רח"ק זה שונה במקצת] היא נגד גילוח גמור של הזקן ולא כנגד כל שערה שתולשים ממנה בשונה למה שמובא מהאדמו"ר מחב"ד מפורשות ובהרחבה בספר הדרת פנים זקן שציינתי לעיל. ובכל מקרה ידוע הוא שגם כאלו שהחזו"א חיבבם ביותר וגילחו זקנם למשעי החזו"א מעולם לא העיר להם,וכנראה שהוא לא קינא לכך בכל מחיר. 

מה הקשר לכאן גובה הלויים?

זה מזכיר לי שמחר ילעגו לפרופ' שפרבר על אשר מנסה ללמוד מציורי ציירים על התרבות היהודית. רק רשע וגס רוח מנסה לטעון שלומדים מן הגויים את ההלכה. ברור שהשיטה ההלכתית לאסור מיוסדת על תשו' הצ"צ למרות הקשיים שהיא הלכה פסוקה בחב"ד ובעיקר השיטה נשענת על קבלה בדבר הזהירות לא לגעת בזקן, רק ניסה להשתמש בנימוקים מטא יהודיים על שמירת מסורה. והלא כאן הציור מובא דרך אגה להמחיש מה שכל יהודי סובר כך בעצמו (בנוגע זה שלדאבונינו יש מחסידי חב"ד הנוגעים בזקנם, יש בכל כלל ישראל כאלו יהודים שלמרות שכתוב בתורה, מדברים לשה"ר ועוד דברים חמורים)


וברור שאין הרבי סובר כלל שציורי פולקלור קובעים משהו, כך לגבי מנורה וכך לגבי הלוחות, כאשר ברור שהשראה באה מהבנות גויית של התנך או מנורת טיטוס או לגבי קרני משה, אך כאשר אין נימוקים לתלות בשגיאות חיצוניות יש ללמוד משהו על כך בנוסף לשאר דברים.

דברי ראפום גם מראים שלא הבין פש הפשוט ונלאיתי להעמידו על טעותו.

אגב נימוקים אקסטרא הילכתיים ללא לגעת בזקן שמענו מבית מדרשו של החזו"א ותלמידו הגר"ח כמו"כ בזכות לבוש ארוך שיש משום המראה היהודי האותנטי וכו' .

לגבי מספר, דברי הראשונים שמבינים שמדובר בגזיזת זקן תמוה לי מאד שכן הלשון היתה צריכה להיות מסתפר (וכבר הקשה כך הבאר שבע). גם מה ההכרח שאהרן הסתפר ולהקשות קושיא אולי באמת הקפיד שלא, בגלל חשש מעילה, וזה פשוט תמוה ביותר.

תוקן על ידי אתנחתא ב- 01/10/2009 13:26:18

ללועגים על הרבי מלובביטש

מדובר במכתב שנכתב לאדם מסוים, שכנראה לא היה כ"כ חכם כמותכם, והיה צריך לדבר איתו בשפה שלו.

קצת שכל לא יזיק לכם.