רציונליות ואמונה

הפרופסור: אתה מאמין באלוהים?
הסטודנט: בהחלט, אדוני.
הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: בוודאי.
הפרופסור: האם אלוהים הוא כל-יכול?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים, אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב?
(הסטודנט שותק)
הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? בוא נתחיל שוב. האם אלוהים טוב?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: האם השטן טוב?
הסטודנט: לא.
הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?
הסטודנט: מ… אלוהים…
הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא כן? ואלוהים ברא הכל, נכון?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אז מי ברא את הרוע?
(הסטודנט לא עונה)
הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז מי ברא אותם?
(הסטודנט לא עונה)
הפרופסור: המדע אומר שיש לך חמישה חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: שמעת אותו?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהים, טעמת אותו, הרחת אותו? האם היתה לך תפיסה חושית כלשהי של אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני, לצערי לא.
הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: בהתאם לנוהלי בדיקה אמפיריים וניתנים למדידה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה יש לך להגיד על זה, בני?
הסטודנט: יש לי רק את האמונה שלי.
הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע.
הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה "חום"?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: והאם יש דבר כזה "קור"?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: לא, אדוני, אין דבר כזה.
(הכיתה משתתקת)
הסטודנט: אדוני, יש הרבה סוגים של חום, סופר-חום, מגה-חום, חום לבן או קצת חום, אבל אין דבר כזה שנקרא "קור". אנחנו יכולים לחמם 458 מעלות מתחת לאפס, מה שיהיה חסר חום, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. "קור" הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, רק העדרו.
(דממה מוחלטת בכיתה)
הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? יש דבר כזה "חושך"?
הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?
הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב… אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום, וזה נקרא "חושך", לא כן? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא היה קיים, היית יכול לעשות אותו יותר חשוך, נכון?
הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?
הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.
הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר?
הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים רע ואלוהים טוב. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא מסוגל להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אבל מעולם לא ראה, ובוודאי שלא הבין לחלוטין, אף אחד מהם. לראות את המוות כהופכי לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כישות עצמאית. מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרם. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?
הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, בהחלט.
הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו-עיניך, פרופסור?
(הפרופסור מניע בראשו בחיוך כשהוא מבין לאן הטיעון מוביל)
הסטודנט: מאחר ואיש מעולם לא ראה את תהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי הוא ממשיך להתרחש, האם אינך מלמד בעצם דעה, אדוני? האם אתה איש מדע או מטיף?
(הכיתה כולה גועשת)
הסטודנט: האם מישהו בכיתה ראה פעם את מוחו של הפרופסור?
(הכיתה רועמת בצחוק)
הסטודנט: האם מישהו שמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע בו, הריח אותו? אף אחד… אזי בהתאם לנוהלי בדיקה אמפיריים וניתנים למדידה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. ועם כל הכבוד, איך אתה רוצה שנבטח בהרצאותיך?
(הכיתה שקטה. הפרופסור בוהה בסטודנט)
הפרופסור: אני מניח שתצטרך להאמין להן, בני.
הסטודנט: זהו זה, אדוני. הקשר בין האדם לאלוהים הוא האמונה.
 
תוקנה הכותרת

תוקן על ידי רציונליסטי ב- 19/04/2009 11:45:59

אז כדאי לך למצוא זמן להסביר את עצמך

הנה. אמרו לך.
ושוב- לא נכון.