יום העצמאות מהוה סמל להקמתה של מדינת ישראל, יש הרבה יהודים טובים שרואים ביום הזה חג, אומרים הלל אפילו עם ברכה ורואים בזה ממש חג שיש לשמוח בו, לעומתם יש הרבה יהודים שממש מתנגדים לזה ולא מוכנים לקבל בשום פנים ואופן את השמחה שחוגגים ביום הזה, למה? לכאורה צודקים הציונים, הקמתה של ארץ ישראל גאלה הרבה יהודים מהגלות ואין ספק שניצולו עי"ז הרבה נפשות יהודיות, אז אולי יש להתווכח עם להגיד הלל בברכה או שזה ברכה לבטלה בגלל שחכמים לא תיקנו, לא יודע, נושא לדיון, אבל מה יש להתווכח עם הסמל שהיום הזה מסמל?!
אני חושב שההיבט של אותם אנטי ציונים הוא מכיון שאע"פ שהקמתה של מדינת ישראל היתה ודאי לטובה מבחינות מסוימות אבל רעה גדולה ג"כ יצאה מזה והיא שלטון היהודים, כוחי ועוצם ידי, כל המושג "אדם חילוני" בא כתוצאה מהקמת המדינה, עד אז לא היה מושג כזה, היה יהודי שומר תו"מ והיה יהודי מומר, המדינה בעצם נתנה לגיטימציה למושג "חילוני", עכשיו יש אלטרנטיבה, אפשר להיות דתי ואפשר להיות חילוני.
לכן אע"פ שודאי הביאה המדינה תועלת מרובה אבל בגלל שאותו יום מסמל גם את החולי הנורא הזה לכן הם לא מסוגלים להפוך את היום הזה ליום שמחה.
אשמח לתגובותיכם.
נשלח ב-26/6/2009 17:39
היו שכתבו תגובה ראשונית נגד.
הבעתי התנגדותי לדעתם. חרדה ואינסופית הגיבו. הגבתי. נעלמו.
אתההיחיד ששיתפת פעולה אולי. אבל גם אתה עצרת, כנראה מהסיבה שכתבת, אבל נשארתי בשאלות על הצד שלך, לכאורה...
תודה.
נשלח ב-26/6/2009 16:36
הרבה אחרים הגיבו חוץ ממני, אבל בל"נ אמצא זמן לרכז הכל [עד כמה שאפשר] ולהביא את שתי הדעות אחת מול השניה, ובעיקר מדוע לבחור אחת מהם, אני מבין איך שהיה עד עכשיו שכל אחד הביע טענה או טענה וחצי בצורה לא מסודרת, זה לא סיפק אותך [ובצדק, ומסופקני אם אצליח לרצות אותך אבל אנסה בל"נ].
נשלח ב-26/6/2009 15:55
באמת..
הייתה רק תגובה אחת מצידכם והויכוח מוצה...מעניין...
הייתה שתיקה ועוד איך...אני לא כאן 3 שבועות לידיעתך ואין התקדמות...
ברגע שאני טוען טענות ולא מקבל עליהם תשובה - זה לא מסתיים בלא הכרעה...זה מסתיים בהכרעה...
נשלח ב-26/6/2009 15:37
לא נראה לי שהיתה כזאת שתיקה...
מקובלנו מהחזו"א זצ"ל בדרך הלימוד שיש שלב מסוים בויכוח תלמודי, שהוא כבר לא לימוד תורה אלא ביטול תורה, כשכל צד מביע עמדתו והויכוח מוצה אז כל מילה מיותרת .
נשלח ב-26/6/2009 14:35
באמת...
עיין בספר תיקון המידות של הרב אביחיל. שורש חיובי לכל מידה רעה.
אופי זה דבר חיצוני והוא נובע משורש חיובי. אחרת לא היה לו קיום.
ידוע שלכל מידה שלילית יש צד שגם היא חיובית. אפילו שורש המידות הרעות - הגאווה. יש מצבים של "ויגבה ליבו בדרכי ה'" - אם לא היה למידה זו שימוש לצד הטוב כלל - לא הייתה קיימת באדם.
אגב, אני שוב מתחיל לחשוב על שתיקה כהודאה - רק שהפעם אני יודע שחלק מכם סוברים באמת ששתיקה כהודאה כי בפעם הקודמת הם הגיבו בשביל שלא תהיה שתיקתם כהודאה.
נשלח ב-22/6/2009 10:29
אוקי...
אז לא שורש אלא אופי.
הילד הולך בדרך שליליתבגלל דברים חיצוניים שעטה על עצמו/ עטו עחיו אחרים במשך חייו.
דרך שלילית לא נובעת משורש חיובי!
נשלח ב-22/6/2009 07:57
שורשים שליליים?!? אין. "הא-לוקים עשה את האדם ישר." - השורש חיובי. היסוד חיובי.
יש אופי שלילי שזהו דבר חיצוני שנבנה עם השנים כיוון ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" - אך לא שורש.
נשלח ב-10/6/2009 13:40
הראיה כתב:
ילד הולך בדרך שלילית. 2 אופציות. להראות לו שהתנהגותו נובעת משור חיובי ומשם עליו להתקדם/לשלול לגמרי את התנהגותו.
ממתי התנהגות שלילית נובעת משורש חיובי? יש בנו שורשים שליליים גם. אין טעם להתכחש אליהם.
נשלח ב-8/6/2009 09:52
סליחה. הכוונה הייתה לנדרים ו. ...
נשלח ב-7/6/2009 21:40
ציפיתי לתשובה הזו. בעצם לא לגמרי, כי קיוויתי שתעלה על החילוק.
בזה ששועלים מהלכים במקדש - אין טוב. הטוב הוא חיצוני - חשבון של ר"ע. (להבהרת החילוק: כמו מחלוקת הר"ן-רשב"א בדין ידיים שאינן מוכיחות, נדרים ה.)
המדינה הוקמה - זה דבר טוב בפני עצמו שמעורב בו רע.
אנו הולכים בדרך האמת - אמיתי לחגוג - חוגגים.
ילד הולך בדרך שלילית. 2 אופציות. להראות לו שהתנהגותו נובעת משורש חיובי ומשם עליו להתקדם/לשלול לגמרי את התנהגותו.
הדרך הראשונה יותר אמיתית - נכון, יותר קשה ומסובכת, אבל אם האמת קשה, הפתרון איננו לברוח אלא לעמוד באתגר.
כך נראה לענ"ד.
נשלח ב-7/6/2009 17:36
ר' עקיבא צחק כשראה שועלים מהלכים [כיוון שאמר שאם נתקיימה נבואה זו מובטח לו שתתקיים גם הנבואה האחרת של הגאולה], נכון, אבל עדיין לא עשה על כך חג, יש גלות וביהמ"ק חרב, אז נבואה והבטחה לא הספיקו לו לכדי חג! השקפה, השקפה, אבל בסוף הכל זה הלכה!
לראות תמיד את הטוב זו מעלה חשובה, לצחוק, כן, להיות אופטימי ומאמין, כן, אבל לא להתבלבל ולהשאר מציאותי.
[אם אני חוגג הצלחת הקמת מערכת ע"י צד מסוים, אז זה יותר מגיבוי, ואם זה גיבוי מתמשך אז ממילא אותו צד מרגיש ובצדק שאני תומך בהתנהלותו גם כשהיא שלילית, וגם אם אומר לו בשקט שזה לא ראוי, כי הוא יודע שבסופו של דבר ארקוד יחד עמו...]
נשלח ב-7/6/2009 10:59
אף אחד לא מגבה דברים הנוגדים את התורה וההלכה. שמחים שהתחילה הגאולה ועובדים ומשתדלים לדאוג להמשכתה והתחזקותה.
אין ספק שאלה שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות עשו דברים גדולים - אולי לשם דברים לא טובים - אבל הדברים עצמם טובים ומועילים מאד. הרב כבר אמר שאחרי שייבנו הכל יירצו לחזור ולהרוס ואז תפקידינו לתפוס את המושכות.
אבל אין סיבה לא לשמוח. צריך לנתב את הדברים הגדולים שנעשו - לקדושה.
שאלות הלכתיות טהורות? אי אפשר שלא להיזכר גם בר' עקיבא שצחק כאשר ראה שועלים מהלכים בבית המקדש. זה עניין של השקפה, צורת הסתכלות על המצב. אפשר לראות את הטוב בתוך הרע - ולשמוח בטוב. אפשר להסתכל רק על הרע ולקבוע יום אבל...
אגב, תורת הסוד היא הקישור של הפרטים לכללים. נכון שצריך לעבוד מהפרט אל הכלל, אך אדם שמתעסק בכלל רואה אחרת לגמרי את כל הפרטים. וממילא, רואה את המציאות בהסתכלות יותר רחבה. אדם שכל ימיו התעסק בפרטי התורה ודקדוקיה לא יכול לראות את התמונה השלימה. מה לעשות - מציאות.
נשלח ב-7/6/2009 08:21
להבדיל בין ישראל לעמים, אבל קשה שלא להיזכר ב
"יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו, פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו- תקנו שווקין, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי: שתק, נענה רשב"י ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהם עצמם, גשרים ליטול מהן מכס". ובגמרא בע"ז מובא שלעתיד לבא טוען להם הקב"ה כך.
הראיה, המשלים יפים, הנבואות מחזקות את התקווה והציפיה, אבל השאלה היא בתכלס' האם מגבים את אותם טועים האם תומכים בהם ומחזקים את ידייהם.
ואומנם התאוריה וההבנה תתבהר יותר לעוסקים גם בתורת הסוד לגבי הגאולה, אבל צריך להבין שהשאלות והנפק"מ בסופו של דבר הינן שאלות הלכתיות טהורות, כמו שכתב המחשבון אבל לא רק לגבי יום/חג העצמאות, אלא לגבי כל ההתייחסות לעצמאות/מדינה/שחרור הארץ, ותשובות הלכתיות לא מחפשים בתורת הסוד! להבנתי רובם ככולם מסכימים על הזכות הגדולה לחיות בארץ ישראל שהתורה מלאה אודות שבחיה, וודאי שמרכז וקיבוץ יהודים אחרי השואה הייתה סיעתא גדולה לעם, אבל השאלה היא מה התוצאה של תובנות אלה, בצרוף עם טענות מנגד על הסיטואציה הרוחנית שנוצרה וטענות הלכתיות הפוכות.
נשלח ב-6/6/2009 23:41
הראיה, אתה כותב יפה, ועם חלק מהדברים אני מזדהה. (אני חרדי).
לדעתי, יש לחלק ולהפריד בין הדבקים. בין הטוב שהשם עשה לנו שהוא נתן לנו את ארץ ישראל. (לצערנו, שלא זכינו, ע"י אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות בלשון המעטה). לבין הרע שעשו האנשים האלו בבחירתם!
אין כל ספק, שעל כל טובה שעשה לנו ה', עלינו להודות לו. ולכן, גם על עצם האפשרות לשבת בארצנו הקדושה עם כלכלה מפותחת, תחבורה, צבא וכל הדברים מסביב, עלינו להודות לה'. אכן אם להודות באמירת הלל, או באמירת פרקי תהילים, או האם לקבוע על זה יום מיוחד, הרי שזו שאלה הלכתית טהורה. והיות ואני עצמי לא עסקתי בנושא זה בפן ההלכתי, איני יכול להביע דעה. וכל אחד יעשה כרבותיו.
עם זאת, אל לנו לעצום עיניים מלהביט בחלק הלא טוב שאנשים אלו עשו לנו. ועלינו להשתדל לתקן את כל מה שהם עוותו, ולדאוג שדברים כאלו לא ישנו.
איני יודע אם קיבוץ זה נחשב כאתחלתא דגאולה. לדעתי, לכשזה יקרה, נהיה חכמים יותר... בינתיים אין לנו לדעת. למרות שבעיניים טהורות ללא דעות קדומות, קשה להסביר זאת אחרת.
שמעתי בשם אחד מגדולי הדורות הקודמים, שמה שה' עשה שהארץ תיבנה מחדש ע"י החילוניים. שזה מידה כנגד מידה. שכידוע הבריונים דאז החריבו את ארצנו, וע"כ הם צריכים לבנות את הארץ חזרה. ודפח"ח.
לגבי מה שהביאו לעיל בשם החזו"א, איני יודע מה זה קשור לאפיקורסות. ולגבי ר' אלחנן כבר הבאתי בשם אחד מהגדולים (חרדי, אני יודע מי) שלא כדבריו.
ומי שבאמת רוצה לדעת יותר על הנושא הזה, מוזמן לעיין בספר אם הבנים שמחה של הרב טייכטאל, רב חרדי ידוע, מחבר שו"ת משנה שכיר שזה ספר מאד מקובל. תלמיד האדמו"ר ממונקאטש שהיה כידוע קנאי גדול. ומאורעות השואה הביאוהו לחשיבה מחודשת.
עברתי על הספר הנ"ל. יש דברים שאפשר לחלוק עליו. אבל, מה לעשות, יש דברים שהוא צודק, וכל אחד יבחן לעצמו.
נשלח ב-5/6/2009 18:16
chareda כתב:
הראיה, ששתיקתי לא תתפרש כהודאה חלילה,הנבואה יפה, אך לצערנו עדין לא התגשמה.
אחרי שהבענו את דעותינו לכאן ולכאן, אני מביאה את דעת גדולי ישראל.
החזו"א זצ"ל: "מי הוא אפיקורוס שומר מצוות בימינו? כל מי שחוגג את יום העצמאות."
הגאון ר' אלחנן וסרמן זצ"ל: "צרת המדינה היהודית עלולה להיות הצרה היותר גדולה...
מלכות ישראל היא הזכות הגדולה ביותר, ראשי הציונות הם החייבים ביותר, וכל המאמין
שיגלגלו את הזכות הגדולה ע"י החייב הגדול, אינו אלא טיפש או מלגלג על דברי חז"ל.
מדינת ישראל חילונית ומלכות ישראל המיוחלת הם תרתי דסטרי"
הגרא"מ שך זצ"ל: יש לשנן לעצמינו את היסוד שלא יהיה ח"ו לרגע אחד שום הטעיה שלא נעלה על דעתנו שכבר התחילה תקופה חדשה, ולטעות ולהטעות בזה מעין אתחלתא דגאולה, מחשבה פסולה כזאת , ורעיונות כאלו מסכנים את קיומנו וכפירה היא ביסוד היסודות של קיומנו... והאמת היותנו מסורים בידי פורקי עול תורה מאז הקמת המדינה היא הגלות המר ביותר". מועצת גדולי התורה ביום ט"ז אלול התרצ"ז:
"מדינה יהודית המסרבת להכיר בהתורה כחוקתה, מתכחשת למקור ישראל ושוללת את הצביון הנכון של הלאום והיא חותרת בזה תחת קיומה. ישוב יהודי כזה אינו יכול להקרא בשם מדינה יהודית".
תוקן על ידי chareda ב- 23/05/2009 22:22:21
אוקי. לא הגבת למה שכתבתי. בעצם הגבת. אחרי שהבענו את דעותינו ואין לך תשובה למה שכתבתי - את מביאה את דעת גדולי ישראל מסוימים. לא מהצד הזה אנו מדברים. ניסינו לברר מה נראה לנו נכון. בינתיים לא עניתם לשאולותי. אם אתם רוצים ללכת אחרי הרבנים בלי לחשוב, עם זה אני לא מתווכח. אבל אל תטענו טענות כאילו הדרך השניה בטוח לא נכונה כמו "מה לנו ולשמחה?" (עיין לעיל) - כי אתם לא באמת יודעים למה לא לשמוח - ואם אתם יודעים תגידו.
למה לא התקיימה? אולי לא במלואה אבל התקיימה.
"בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים" - זה התקיים גם לפי שיטתך, נכון? הרי אנחנו עדיין בגלות הזו. והנביא ממשיך:
"ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו" - גם זה מתקיים לשיטתך, עמ"י מחלל את שם ה'.
"ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" - אי אפשר להתכחש לכך שגם זה מתקיים כרגע. מה שחסר הוא רק...
"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה"
לא רחוק היום...
שמעתי לא מזמן מחבר אמין שהרב עובדיה שליט"א אמר ש"יש אנשים שאומרים שלחגוג את יום העצמאות זה ביטול תורה...טיפשים..."
ולגבי המקורות שהבאת, אינני רוצה להישמע כמזלזל, זו סוגיא שצריך להרחיב בה, אבל הציטוטים הם מרבנים ליטאים, שאינם מתעסקים בתורת הסוד וממילא דעתם צפויה מראש, בלי תורת הקבלה פשוט שזו תהיה דעתם...
