הרב ישעיהו רוטר, מנהל פורום רוטר, מביע דעתו וחשוב שהיא תשמע גם כאן:

המנהג לעמוד כדי לכבד את זכר הנופלים,
הוא מנהג יהודי שראוי לכבדו
אנחנו עומדים בכל זמן שאנו רואים צורך לכבד את המעמד. אנחנו עומדים
בתפילת שמונה עשרה, עומדים ברגלים צמודות דום מתוך כבוד לאל עליון.
התורה קובעת "מפני שיבה תקום" זו דעת תורה איך לכבד. בעמידה!
כשאתה רואה את רבך, חובה עליך לקום על מקומך כדי לכבדו. העמידה היא
דרך הכי יהודית שאני מכיר שבאה לתת כבוד ויש לי דוגמאות רבות נוספות.

מאידך, חקרתי קצת ולא מצאתי שיש מנהג אצל הגויים לעמוד לזכר הנופלים
במלחמות שלהם. איני יודע מי היה כאן הראשון שקבע שהעמידה בזמן הצפירה
לכבוד ולזיכרון חללי ישראל שמתו בחרפם את נפשם למען ארץ ישראל, זה
כביכול מנהג גויים. אלא אם הכוונה שההחלטה הזו שבאה מצד ממשל חילוני
בישראל היא כשלעצמה "מנהג גויים".

למה כן אעמוד בצפירה

שזאת חשיבה שרואה את העם היהודי בכללו, ומקבלת מנהג שגם אם
מזכיר "אורחות" גויים, מאמצת את המנהג כדי להסיר מחיצות ולהגיד: התורה
שייכת לא רק לקבוצה עם אף ארוך עד השמיים אלא היא של כולנו, ואפילו אם 
יש מי שמקיים רק חלק מהמצוות אתם חלק מעם ישראל, אנחנו נישאר כאן
ביחד, נעשה את הדברים ביחד, ואם כדי להביא שלום ואחדות בינינו הוחלט
לעמוד בצפירה (מנהג גויים) - נעמוד איתכם ונשלב ידיים, כי יום הזכרון
הזה שייך לכולנו.

לאחרונה אני רואה יותר ויותר התנכרות של חלק מהציבור החרדי ושנאה הולכת
וגוברת כלפי הציבור החילוני והמסורתי, מתוך דרישה קיצונית שאלה יקבלו
את תכתיביו, ומנגד - שום מנהג לאומי שיש בו כדי לשתף את העם כולו לא
מתקבל, וה"תירוצים" תמיד קיימים, החל מתירוצי הכתוב ב"זוהר" ועד
"אורחות גויים".

הציבור שיוצר את הניתוק מהעם - הוא ציבור שבדרך כלל לא תורם שום דבר
למדינה, אבל מוצץ את דמה. הוא רואה התנהגות כזאת כמותרת ולא מתייחס
להלכות שאוסרות עליו להתנהג כך. הציבור הזה בעיני הוא זרעים וקוצים
שצמחו פרא בארץ הקודש, אין בהם שום תורה אלא מראית עין של תורה.

מה אלוקים מבקש מאיתנו ? שלום. עבור שלום בינינו הוא מוכן שיוותרו
על המצוות (תנא דבי אליהו ועוד) רק חשיבה המובאת למעלה תביא
את הגאולה לעם הזה.

תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

טקס יום הזכרון לזכר חללי מערכות ישראל נפתח אצלנו בישוב באמירת קדיש.

בטקס השתתפו תושבים רבים, ביניהם חרדים, כיפות סרוגות, שומרי מסורת וחילונים.

בשעה 20.00 נשמעה הצפירה וכולם עמדו (דבר שאני לא צריכה לציין בכלל, אבל לאור הויכוחים בפורומים שונים, אולי
יש לציין את זה, שאיש לא חשב שאין לעמוד בצפירה).

הישוב שלנו איבד טובים מבניו ובנותיו הן בפעולות טרור והן במלחמות ישראל, ראשי המועצה בשנים שקרני שומרון
קיימת, וכן רבנים - מעודדים את בניהם ובנותיהם לשרת בצבא, או בשירות לאומי.

הזכרנו את שמם של נרצחי הפיגוע בקניון ב-2002, ילדים צעירים שבאו לחגוג ומצאו את מותם, חיילים שנהרגו במלחמה,
ונרצחי פיגועים בכבישים בפעולות טרור. בין הנרצחים וההרוגים : חיילים, נשים, גברים וילדים - יהודים.

הטקס ביטא את אחדות הגורל בין כולנו, הטרור והערבים לא מבחינים בין יהודים, לבמה עלו נציגים מהקשת הרחבה
של הציבור בישוב, שדיברו על האהובים אותם איבדו. במהלך הערב השמיעו דברי תורה.

לקראת סוף הערב עלה אחד מרבני הישוב שנשא תפילה להחזרת שבויי ונעדרי צה"ל (וכן פולארד) הביתה.

לסיום שרנו שני המנונים: 1. אני מאמין, 2. התקווה.

האחדות היא הכח של העם היהודי - בימי אבל ובימי שמחה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 28/04/2009 0:02:02

הערב: "משמר לימוד" מיוחד לזכר הנופלים

http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-643527cbe52e021004.htm&sourceChannel=3d385dd2dd5d4110VgnVCM100000290c10acRCRD

אז מה אם חרדים לא עומדים בצפירה?  
 

דודו כהן חושב שכולנו שופטים מהר ובחומרה רבה מדי אנשי דת שבוחרים לא לקחת חלק בדקת הדומיה של ימי הזיכרון. הם אמנם פועלים על דעת עצמם, ובניגוד להוראות הרב, אבל עושים הרבה יותר למען זכר הנופלים במהלך השנה מכל חילוני עומד דום ממוצע חשוב לי לציין משהו כבר בהתחלה: אני בפירוש לא מעריך חרדים שלא מכבדים את ימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל ולא עומדים בצפירה כשהם נמצאים במקומות ציבוריים. זה דבר מגונה בעיניי. ועדיין, זה לא כזה שחור-לבן כמו שחלקנו רוצים לחשוב. קודם כל, רוב הרבנים הגדולים, דוגמת הרב עובדיה יוסף, מורים לעמוד בצפירה למרות שמדובר במנהג גויים, לצורך שמירה על דרכי שלום ועל מנת לא לעורר שנאה בינינו, שהרי אנו אחים. לכן, חרדי שלא עומד בצפירה לא מייצג את שאר החרדים (שהרי אמורים להקשיב לרבנים) אלא רק את עצמו. ועדיין, מגוחך בעיני שיש חילונים שפתאום מתמלאים בחרון זעם קדוש. כאילו מה כבר קומץ מהחרדים (אותו קומץ שמככב במדיה כאילו הוא הרוב) עשה - העז לא לעמוד בצפירה! באותה מידה היה אפשר לקבוע שכדי להזדהות עם זכר הנופלים, כולם חייבים בזמן הצפירה להסתובב במקום. או לשיר את התקווה או שיר של חיים נחמן ביאליק. לצפירה הרי אין ערך (זו רק מוסכמה חברתית) אלא למשמעות עצמה. והחרדים, בניגוד לרוב החילונים, לא רק עומדים אלא גם מועילים לנשמות הנפטרים (על פי אמונתם, וגם כוונה זה משהו, לא?) בקריאת פרקי תהילים באותו יום, בלימוד לעילוי נשמתם וכו'. ובעיניי זו קצת יותר מאשר סתם סמליות. אני לא יודע אם ההתנפלות השנתית הזו של המדיה על החרדים נובעת סתם מעצלנות (לוותר על האייטם השנתי הקבוע ולאמץ את המוח לחשוב על דברים חדשים?!), שנאת דתיים או שהתשובה, כמו ברוב הדברים בחיים, נמצאת איפשהו באמצע. אבל אל תשכחו שדווקא החרדים האשכנזים הם ברובם הגדול נכדים לקרבנות השואה. אחד מאבות אבותיהם נהרג בשואה או ניצל ממנה. אתם חושבים שלא כואב להם? אתם חושבים שהם מנותקים מהזעזוע? אתם חושבים שחלק גדול מהחרדים לא שירת בצה"ל ולא איבד קרוב משפחה או חבר באחת ממלחמות ישראל, או בעוד איזה פיגוע מחריד? בתוך עמם הם חיים, אבל יש להם דרכים אחרות להביע כאב, צער, הזדהות ואפילו ניסיון לתיקון - דרכים אחרות ולא פחות טובות. אני באופן אישי יודע על לא מעט ישיבות שמקדישות בקביעות את הלימוד לניצולי השואה ולחללי מערכות ישראל במשך כל השנה. מה שמוביל לאבסורד נוסף: הם, שמקדישים שלל לימודי תורה במשך כל השנה לעילוי נשמות הנפטרים, נמדדים במשך צפירה קצרה וסמלית שאורכת דקה. כך יוצא שאותו חילוני שיושב מול החדשות ורואה שוב את האייטם השנתי על החרדים שלא עומדים בצפירה, מסנן מבין שפתיו "זבלים, החרדים האלה!" ומרגיש צדיק על שעמד בצפירה במשך דקה, למרות שבפועל הוא עשה הרבה פחות מהם לאורך כל השנה. גם לפי אמונתו.

אדמק

אוי איזה יום עצוב קשה היום, כל כל הרבה משפחות שכולות יש בישראל, קמתי עם הרגשת עצב
עמוקה אחרי הטקס שהיה אצלנו אתמול, ואיך עושים את המעבר החד הזה מעצב כל כך עמוק
לשמחה כל כך גדולה...

אז פתאום אני חושבת שממש טוב שהמועצה אירגנה למעבר הזה את התפילה המשותפת,
ככה... כששרים עם כולם מרגישים 'יחד' ולאט לאט העצבות נמוגה וחודר אור שמאיר ללבבות
ומרים את הרוח לאט לאט עד שנכנסים לשביל הזה של שמחה.

הבאת סרט על 'סטריאוטיפים' ואני מבקשת לצאת מזה. אין יהודי חילוני ואין יהודי דתי - יש רק
יהודי. כל היהודים בארץ על גווניהם השונים - אהובים ויקרים וחשובים ורצויים.

אז אני ממש מבקשת להפסיק עם הקטרוגים נגד יהודי שנשמת אלוק בו, והיום - בוודאי ובוודאי.
מי שרוצה לצאת מכלל ישראל - שיצא, אבל לא יקטרג פה. באשכול אחר אתייחס לקיצוניים
(חיצונים) שכבר רבנים וגדולי ישראל מתחילם לראות בהם את ה"מרגלים" ומוציאי דיבת הארץ
רעה, אבל נעסוק בזה באשכול אחר וביום אחר.