הצלחת הפורום

הרב גורן
אין כאן משגיחי רמה. יש אשכולות טובים יוצר וטובים פחות. יש מידיינים שלעתים הם במיטבם ולעתים הם עייפים. יש כאלו שמרגישים שמיצו את הפורום ויש כאלו שמצטרפים. למשל הודעתו הראשונה של הרב גורן בפורום היא מ 10.12.2009.

לדעתך עדיין ניתן לקרוא לבחישה ברפש הרדוד "הצלחה"?
עדיין ישנה כיום איזו בשורה בפורום? הכותבים הטובים עדיין משתתפים? הדיונים מתועלים לאפיקים נכונים? מנוהלים ברמה גבוהה?

למה שבק?

ועתה רבותי, לשאלה האקטולית:
מדוע הפורום שבק חיים?

צ'טונג

אני חב לך תודה על שני דברים.

1. למעלה כתבתי על התיאוריות שלך והיתה לי נקיפת מצפון קטנה, שמא אני לא מדייק. כעת עם התיאוריה החדשה: 'משמש במה לאנשים שחייהם האישיים הם הפך הערכי, ושמתייחסים לדברים המקודשים ביותר בזלזול ובביטול', הרגעת אותי. איפה אתה חי? באיזו מעלית שמזיזה את הראש מהמקום? ב'מת, מי כאן: 'הפך הערכי המזלזל בדברים המקודשים'? סך הכל מתוכחים כאן על מה מקודש בצורה חיובית ומה מקודש בתור עבודה זרה! לא כמוך שכשאתה לא אוהב את מה שאתה קורא הנך מפסיק לקרוא, כאן (ישנם עדיין כאלה ש)מנסים להתחקות על הסיבה שלא אוהבים את מה שהם קוראים, אם זה מתוך בסיס מוצדק או מתוך הרגל מוטעה.

2. לא מזמן פתחת אשכול: 'מכתב ליוצא בשאלה' ולא הבינו המגיבים מה מקומו של האשכול כאן. כעת מתברר שאתה חושב שהנמען של מכתבך מקומו כאן.

זיי גיזונט!

בעקבות דבריהם של ווטו1, asher177 ויהוסף, אני רוצה לשאול האם בכל שנות קיום הפורום ישנו אותה מידת הצלחה. אולי בתקופה הראשונה כשרוב משתמשי הפורום הגיעו מאסכולה אחת, עם מטרות דומות, באמת הפורום הצליח לרומם את המשתתפים. אבל היום, יכול להיות, עקב ריבוי המשתתפים ורקעיהם השונים, שהשפעת הפורום היא שלילית ולא חיובית.

אני יודע שאני מדבר לא רק בשם עצמי אלא בשם כמה אנשים מוכשרים, שבעבר השתתפו בפורום, ולבסוף עזבו בגלל הדיבורים השליליים הנמצאים כאן. אני הצטרפתי עם תקוות גדולות. אני מאמין שאין דבר חשוב יותר מאשר לחיות בצורה עמוקה ואמיתית. השתתפותי בפורום היתה על סמך ההבנה שכאן נמצאים אנשים שמקדישים את חייהם למען דבר מהותי וערכי. וכאן הבן שואל, איזה רושם יקבל קורא תמים בקריאה בפורום? האם הפורום אכן משמש לחיפוש הנ"ל, או שהוא משמש במה לאנשים שחייהם האישיים הם הפך הערכי, ושמתייחסים לדברים המקודשים ביותר בזלזול ובביטול? לי ברור שכיום משמשים בפורום אור וחושך בערבוביא. מה הן תוצאות ערבוביא זו, חיוביות או שליליות? 


גוונא:

אם אני נכנס לאשכול ואני לא אוהב מה שאני קורא, אני מפסיק ולא נכנס אליו שוב. לפעמים לפי הכותרת והכותב כבר אפשר לנחש מה יהיה התוכן.

ההצלחה של הפורום, ולידיעתי הפורום הצליח בקרב רבים שחיפשו לבסס את הבנתם ביסודות הדת והמחשבה, ומאלו שאני מכיר, אצל רובם הגדול הדבר חיזק והגביר את רצינותם ולא ההיפך. מכל מקום איני יכול לטעון מה השפיע על רוב המשתתפים, כי איני מכיר אפילו את מחציתם, ובדרך כלל כל אדם מכיר את הקבוצה הדוברת יותר אל ליבו, ומכאן שגם אם יש ומכיר קבוצה שהושפעה או השתמשה לרעה בפתיחות שהפורום מציע, אין זה מדד אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי ובהתאם לחברת המודד.

המדד האובייקטיבי, יהיה לקחת את הנושאים שהועלו, ולבחון אם הרוח העולה מהם היא "בוא נהרוס" או "בוא ונבין", עד היום זיהיתי כשלעצמי ברוב המוחלט של התכנים את המגמה של ההבנה. 

מכאן גם לסוד ההצלחה. נראה שהכנות מחד והמאמץ הבלתי נלאה לבהירות מאידך, תוך ענווה ראויה, היא זו שהביאה להצלחת הפורום. הגרעין של הפורום הכיל מספיק טוהר כוונה ומחשבה, שאיפשר לרבים לראות את הפורום כמקום שפותח את הדיון ומוביל אותו בכנות למקומות שהוא נע אליהם מטבעו, ללא מגמות חוץ. וכל זה תוך דביקות בלתי נלאית במטרה בטהרתה.

בדרך כלל, כאשר יש ספר או פורום בעל יעד, הוא נתחם בסגנון מסוים, תוך הקדמת תדמית המגמה והכותב, על פני הקדמת התוכן והתכנים המציאותיים אותם הוא מייצג. אם לשאלת דני, אזי נדמה שכהתחלה חשוב 1. ענווה וכנות 2. מאמץ לראייה בהירה ללא יאוש (ותמיד לשמור על ה'בינתיים איני יודע').

הפקתי רבות מהפורום, וגם במה שאני עוסק מחוץ לפורום מלוות אותי תובנות יסוד מהפורום יחסית יותר מאשר ההימצאות בפורום עצמו.

יישר כח.

_________________

צ'אוטנג,

אולי לא תכפה על כולם את הציפיות שלך מהפורום?! חשבת לאנשים אחרים יש מטרות שונות משלך?! כבד את זה.

ספר לי איך אתה מדלג על הודעות לא ראויות? אולי ספקי אינטרנט רימון פספסו פטנט גאוני וזול הרבה יותר?