השקר. המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שקר !

אור ליום ה יג אייר התשס"ט
מדברי רבנו חיים ויטאל ז"ל  בשערי קדושה בשער החמישי וז"ל:
"השקר. המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שקר. והוא מכת שאינו רואה פני שכינה כמו שכתוב (תהלים קא ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ואינו בכלל ישראל שכתוב בהם (צפניה ג יג) "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב", וימיו מתקצרים, אך הדובר אמת מאריך ימים כמו שאמרו במסכת סנהדרין (דף צז ע"א) על רב טביומי דאילו הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה. זמנא חדא איקלע לההוא אתר דקושטא שמיה דלא הוו משנו בדבורם ולא הוה מיית איניש בלא זמניה וכו' שכיבו ליה תרתין בנין, אמרו ליה, במטותא מינך פוק מהכא ולא תגרי בנא מותנא. וכתיב (ירמיה ט' ד') "למדו לשונם דבר שקר וגו' העל אלה לא אפקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי". ולא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני עדות שקר, ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צב ע"א) כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה. וכתיב (משלי ו טז) "שש הנה שנא ה' וגו' עינים רמות, לשון שקר ויפיח כזבים" וגו', וכתיב (תהלים לד) "מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע". גחזי לא נטרד אלא מפני ששקר בשם אלישע. אמנון כזב לתמר ונהרג, רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב שנאמר (מלכים א כב) מי יפתה את אחאב "וגו' צא, צא ממחיצתך, ואמר רב הונא לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על פסוק (שמות כג ,ז) "מדבר שקר תרחק". ואמרו רבותינו ז"ל (שבת דף קיט ע"ב, חגיגה דף יד ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה שנאמר (ירמיה ה א) "שוטטו בחוצות ירושלים". ובספר הזוהר "בזמנא דשקר דאיהו סמא"ל שלטא כתיב (דניאל ח יב)" ותשלך אמת ארצה". ודא גרים חרבן בית ראשון ושני". ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"א מי"ח) על שלשה דברים העולם עומד (צ"ל "קיים")על הדין ועל האמת ועל השלום, וכתיב (תהלים טו א) "ה' מי יגור באהליך וגו'. ודובר אמת בלבבו", אף מה שחשב בלבבו צריך לאמת אותו במעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בעובדא דרב ספרא, וכתיב (מלאכי א) "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי מלאך ה' צבאות הוא":עכ"ל  רבנו חיים ויטאל ז"ל