בטעם הדבר שנצטיוונו לספור ספירת העומר בין פסח לשבועות כתב בספר החינוך (מצוה ש"ו) שכיון שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה ,ומפני התורה נבראו שמיים וארץ וישראל ,והיא הסיבה לכך שנגאלו עם ישראל ממצרים כמו שנאמר : "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה "(שמות ג',יב) וענין גדול הוא להם ,יותר מיציאתם מעבדות לחרות ,לכן נצטווינו לספור כדי להראות בנפשינו שחפצים אנו אל היום הגדול והנכבד .
וידועה השאלה על הדברים הללו דלפי זה היינו צריכים לספור כמה ימים נשארו לנו עד מתן תורהשבזה נביע יותר את רצונינו להגיע ליום זה .
והמשילו לזה משל לאדם שאמור לקבל מתנה בעוד 30 יום שודאי לא סופר יום אחד עבר ,שני ימים עברו וכו' אלא עוד 30 יום נותרו ,עוד 29 יום נותרו וכו' .
וכתב בספר "מי זהב "( לרב יצחק פנחס גולדווסר שליט"א ) שיש הבדל בין אדם שמקבל מתנה לאחר 30 יום ,לאדם שהובטח לו שכר מסוף 30 יום על עבודה שיעבוד במשך 30 יום שאז הוא מונה כמה ימים עברו כדי לדעת כמה מהמשכורת כבר מגיעה לו ,ולכן ספירת העומר שאינה רק שאנו מצפים ליום מתן תורה ,אלא אלו ימי הכנה גדולים של עצמינו לקראת קבלת התורה ,ממילא סופרים אנו כמה הכנה כבר עשינו ,שיש משמעות לכל יום שחולף ,ואין התורה סתם מתנה שניתנה ללא עמל והכנה ולכן אנו סופרים כמה ימים נותרו .
תוקן על ידי 20sweet ב- 10/05/2009 22:14:19