מינוף "האינטליגנציה התורנית" למקור תעסוקתי

מבוא

מהיבט תעסוקתי יש לחלק את החברה החרדית לשלושה קבוצות.

1. אנשי עסקים קיימים ואנשי עסקים בפוטנציאל. קבוצה זו כוללת אנשים שנולדו עם חוש עסקי, גדלים בחברה של אנשי עסקים, או כאלה שהלחץ הכלכלי וחוסר כישורים במקצועות חופשיים הביא אותם לעסוק ביזמות עסקית. יש לציין כי לקבוצה זו - על אף מיעוטם המספרי, השפעה על הכלכלה במגזר החרדי.

      מה חסר לקבוצה זו ובמה אפשר לקדם אותם? א) סיוע והכוונה ליזמים בתחילת דרכם.      ב) סיוע בפריצת גבולות המסחר לשווקים כלליים בארץ ובחו"ל. - מצורף בזה (נספח א)           הצעה שהועברה על ידי כותב השורות בכינוס בינלאומי שערך הג'יונט בפתרון שני   הצרכים הנ"ל. ג) להחדיר למודעות שלהם שכסף "לבן" שווה יותר מכסף "שחור"       מבחינה נפשית, ממונית ומוסרית.

2. אנשים אשר אינם משתלבים בשוק העבודה מסיבות חברתיות. קבוצה זו כוללת אלפים רבים של אנשים אשר מכוח לחץ חברתי והעדר כישורי עבודה, נשאר במסגרת לימודית של "תורתו אומנותו".

      הפרויקטים השונים הקמים וצצים להכשרה מקצועית, מיועדים בעיקר לקבוצה זו.            במאמר מוסגר, יש לאמץ את ההצעה שהועלתה בעבר, להעביר בחוק לממן לימודי   אנגלית עד גיל 30 לכל מי שמערכת החינוך לא סיפקה לו לימודים אלו.  

3. אנשי האינטליגנציה התורנית. מדובר באנשים מוכשרים ומשכילים, אנשי ספר ואינטליגנטים אשר עוסקים בתורה, בחכמה ותחומים עינויים נוספים. מיעוט מאנשי קבוצה זו מתפרנסים מיכולתם התורנית, ורובם נמצאים במסגת של "כולל" הבנוי חלקו מתמיכה ממשלתית וחלקו מפילנתרופים (שמכניס לא מעט מטבע זר למדינה).

      מאמר זה בה להצביע על להצביע על הפיכת "האינטליגנציה התורנית" למקור בלתי נדלה     לתעסוקת אנשי תורה, להגדיל תורה ולהאדירה, ולפרנסת אלפי משפחות תורניות.     להבדיל בין הקודש לבין החול, נתייחס במאמר זה לידע התורני במובן הרחב שלה, כאל      "מוצר" החלים עליו כללי ההיצע והביקוש. כי אף שחז"ל דרשו ללמד תורה ללא     תמורה: "מה אני בחינם אף אתם בחינם", למעשה התירו לגבות תשלום עבור רוב          התחומים התורניים.

נתונים עיקריים:

1. קיים ביקוש רב לאינטליגנציה תורנית בעלת שווי תמורה - בחינוך, בדת, בהלכה, ובתרבות תורנית, בקרב כלל יהודי העולם בכלל ובקרב שכבות רבות של יהודי ארצות הברית בפרט.
2. האינטליגנציה התורנית, נכון להיום אחידה וממוקדת ואינה רחבה ומפותחת. עם גישה נכונה אפשר לשנות מצב זה, ותוך מספר שנים יכולים אנשי התורה להתפרס על פני כל תחומי האינטליגנציה התורנית ולהתמחות בה.
3. 'האינטליגנציה התורנית' אוגרת בתוכה גם המון תחומי דעת כלליים ואוניברסליים - כמו רפואה עבור ההלכה, פילוסופיה עבור מחשבת יהדות, כימיה עבור כשרות המזון,  אשר ידיעתם וההתעסקות בהם, כלולה בין השאר בפוטנציאל התרחבות לתחומי דעת כלליים רבים ומגוונים, אשר מרחיבה את אפשרות התעסוקה אצל בעליה.
4. מחוסר מודעות, ומחוסר פיתוח האינטליגנציה הגבוהה, מתורגמת הביקוש לאינטליגנציה תורנית, למיסטיקה זולה ול"חפרים" בשם הדת והאינטליגנציה התורנית.

תחומי האינטליגנציה התורנית בעלות ערך כלכלי:

דיינים, טוענים רבניים, בוררים ומגשרים. תחום זה מעסיק כיום לא יותר ממאה איש שהם פחות מעשירית האחוז מכלל האוכלוסייה החרדית.  בהשוואה למה שקורה במדינה, אפשר לומר שתחום זה יכול להכפיל את עצמו במאות אחוזים. וזה עוד רק לאוכלוסיה החרדית. במאמר נטען, שמפאת ערכיותם של אנשי התורה והתמצותם בנבכי סוגיות משפטיות, יכולים מגשרים תורניים לפנות גם לציבור הרחב במדינת ישראל להציע שרותי גישור, ובכך להגדיל את כמות העוסקים במשפט.

לשם פיתוח מערכת של "בתי דין התורניים" והגדיל את מספר העוסקים בה, יש לפתח מגמות לימודיות - כבר מגיל צעיר, לדיינות וגישור במובן הרחב שלה, יש לבנות מערכות הוצאה לאור של כתבי עת שיסקרו את המתרחש בתחום, יש לערוך כינוסים שנתיים מקומיים ובינלאומיים בתחמי המשפט העברי, יש לייצור שיח פורה עם מערכת המשפט הכללי, ועוד רעיונות יצירתיים לחיזוק מעמדה של "בתי דין תורניים" בקרב האוכלוסייה הכללית בארץ ובעולם.

כשרות המזון: תחום כשרות המזון, מגלגל כיום בישראל לבד סכום של XXXXXXX ₪ והוא מעסיק לא יותר מ XXX עובדים. הפוטנציאל של שוק זה הוא להכפיל ולשלש את מספר העוסקים בה, וזה על ידי הגדלת התחרות בין גופי הכשרות, פיתוח בתי מדרש לכשרות המזון, העלאת דרישות האינטליגנציה ממשגיחי הכשרות והעברתם הכשרה בין השאר בתחומי הנדסת המזון, מכונאות וכימיה. הגברת מודעות הציבור לדיווח על בעיות כשרות, הרחבת המושג "כשרות" גם לתחום "הסכנתא" כלומר, הבריאות, הקמת מערכות של כתבי-עת ודיונים ציבוריים בכל נושאי הכשרות והבריאות.

עריכה וההדרה של ספרי קדמונים. תחום זה מעסיק כיום אלפי אברכים, אבל רמת העבודות בינוניות ברובם, ולכן התשלום בעדו הוא נמוך יחסית. מוצע בזה לפתוח סדרות של קורסים 'לעריכה תורנית' שיתן לבוגריה כלים תורניים ואקדמיים בתחומי המחקר, לשון ותחביר, כך שזה יעלה את רמת העבודות, גם המודעות לעריכה מקצועית תעלה בציבור, כך שהיא תעלה בהרבה את ההשתכרות של העורכים.

הכנת חומרי לימוד למורים ומחנכים. קיימת דרישה רבה לחומר לימודים איכותי ויעיל לבנים ובנות מכל שכבות הגיל, וההיצע מועט, וזה ידוע לכל העוסק בתחום. כאשר תלמידי חכמים יעבור הכשרה דידקטית, יוכלו לייצר שדה שלם של חומרי לימוד הן בדברים הנלמדים יום יום כמו: תורה, נביאים, כתובים, משנה, תלמוד, הלכה, כן לתחומי העשרה נוספים, כמו: ביאורי תפלה, אגדה, טעמי המצוות, הכרת החגים, היסטוריה יהודית - קדומה ומאוחרת, ומחשבת ישראל.

היסטוריה וארכיאולוגיה תורנית. תלמידי חכמים בעלי שירכשו ידע היסטורי, ו/או בארכיאולוגיה של זמן המשנה והתלמוד, יוכלו לשמש חוקרים בשכר, מרצים בשכר, אחראים על הכנת חומרי לימוד, מפעילים במוזיאונים תלמודיים (אחד מהם מתוכנן כיום בירושלים), ליווי תיירים, וביקושים לעבודות ממגזרים שונים בארץ ובעולם.

ספרות תורנית פופולרית. כשם שהחברה עשתה מהפכה בתחום "ספרות חרדית" וכיום מצויים עשרות רבות או מאות של ספרות חרדית, כך אפשר לעלות רמה, ולערוך ספרות תורנית פופולרית. ישנם דוגמאות לספרות זו, (הרב זילברשטיין מב"ב), והיא יכולה להתרחב מאד.

אתיקה יהודית ברפואה, בעסקים ובפעילות ציבורית. ציבור תלמידי החכמים הם בעלי מודעות גבוהה בתחומי המוסר והאתיקה, ובהכשרה נכונה יוכלו לבנות קודים אתיים בכל תחומי החיים. הביקוש בתחומי האתיקה כיום רב מאד, לכל בית חולים יש ועדות אתיקה, לממשלות, ובעולם התחיל להכנס גם ועדות אתיקה בגופים ציבוריים שונים.