| נשלח ב-13/5/2009 18:41 |
 |
| |
ס' 'מעשה רב' החדש ולוח מנהגי קלויז הגר"א
לפני תקופה קצרה י"ל ספר 'מעשה רב' במהדורה חדשה ומפוארת, מוגהת מושלמת ומאירה, עם ליקוטים, קיבוץ מפרשים, מקורות וביאורים ומילואים, בידי הרב יעקב זלושינסקי מירושלים (בהר"ר מרדכי זלושינסקי זללה"ה מהדיר 'מע"ר השלם' (תשמ"ז)).
מן הסתם יורחב עוד רבות על מעלותיה וחסרונותיה של מהדורה זו, ואני לא באתי אלא להעיר:
א. כבר הוזכר בעבר העימוד המסורבל והמוזר בתבנית צורת הדף של הש"סין. העיצוב בולט בזרותו בעיקר מאחר ובמרבית העמודים יש בין שורה לארבע שורות, מה שמקשה על הקריאה ברצף, ובפרט בספר שבנוי מפיסקאות קצרות.
ב. המהדיר הסיר את מעלתה המשובחת ביותר של מהדורת אביו, נוסחת מע"ר החדש ותומע"ר וכת"י בשולי העמודים ושילב אותה בצורה לא שיטתית על פי שיקול דעתו בין המקורות וביאורים, הליקוטים, והמילואים. כך שהקורא שאינו מעיין בכל המדורים לא ימצא ידיו ורגליו בנוסחאות השונות.
ג. ולקינוח, מיני-צנזורה שנעשתה לאחר ההדפסה. במבוא הספר (עמ' 10 הערה 7) נתבאר כי 'ברשות מכון הגר"א (הר"נ פעפער. הוספה שלי) נמצא בכת"י רי"צ הלוי חתנו של הגרנ"ה העתק המנהגים שהיו כתובים על לוח הקלויז בווילנא משנת תקס"ה בהם מופיעים הנהגות שמופיעות במעשה רב שאינם נמצאים בכתבי ר' סעדיה ור' מנחם מנדל'.
מעלעול מהיר בספר לא מצאתי שום ציטוט מהלוח הנ"ל, ויהי הדבר בעיני לפלא. והנה האיר ה' את עיני שבחלק המילואים (עמ' שמא טור א, סימן קטז, ועמ' שנג טור ב סימן קלח) הודבקה מדבקה על הנדפס ובה נוסח חדש של המילואים, ולאחר עמל עלה בידי לפענח את הכתוב, ולתועלת החברים דכאן הריני מעתיק את שני הקטעים.
סימן קטז (עמ' שמא טור א), הנוסח שבמדבקה:
ערבית בשבת. עיי' בליקוטי הגר"א בענין זמן
אמירת במה מדליקין. ועיי' בערוך השולחן
[סי' ע"ר, ב] מש"כ דעכשיו שמתפללים ממש
סמוך לשקיעת החמה ומקבלים שבת באמירת
"מזמור שיר ליום השבת", לא נהגו לאמרו.
והנוסח המוסתר:
ערבית בשבת. עי' מש"כ בליקוטי הגר"א
בענין אמירת במה מדליקין שאין
לאמרו קודם שמקבל שבת. ובמנהגי קלויז
הגר"א כ' "אין אומרים בשבת במה
מדליקין".
סימן קלח (עמ' שננ סוף טור א ותחילת טור ב), הנוסח שבמדבקה:
וכשמברכין החודש. באזור אליהו כתב,
שעפ"י הגר"א אין אומרים את ה"יהי
רצון" הנדפס בסידורים, דהוי הוספת תחינות
בשבת. ועיי' בערוך השולחן [סי' תיז, ט]
שכתב וז"ל: אך מה שאומרים ה"יהי רצון"
מקודם, תמיהני היאך מותר להתפלל בשבת
תפילה חדשה מה שאינה בטופס ברכות, אלא
תפילה בפני עצמה ומבקשים על פרנסה ושארי
צרכים, והאיך מותר בשבת, ואי איישר חיילי
אבטליניה, אך קשה לבטל המנהג, עכ"ל. ועיי'
בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קכד.
הנוסח המוסתר:
וכשמברכין החודש. באזור אליהו כתב,
שעפ"י הגר"א אין אומרים את ה"יהי
רצון" הנדפס בסידורים, דהוי הוספת
תחינות בשבת. ובאמת כ"כ בלוח
ההנהגות שבקלויז הגר"א: כשמברכין
החודש אין אומרים יהי רצון ולא אב
הרחמים [ועיי' בערוך השולחן סי' תיז
ס"ט שתמה טובא על תפילה זו וכתב ואי
איישר חיילי אבטליניה, אך קשה לבטל
המנהג, עכ"ל. ועיי' בשאילת יעב"ץ ח"ב
סי' קכד].
וכאן הבן תמה, מה הבעיה בציטוט ממנהגי הקלויז? בשיחה קצרה שערכתי עם המו"ל השיב הלה תשובה קצרצרה ומגומגמת לפיה 'לא יכל לקחת אחריות' על הקטע הנ"ל מאחר ולא ראה אותו בעיניו. שמא יש היודע האם קמו מערערים על אמינות הכת"י הנ"ל?
תוקן קישור לבקשת הכותב
תוקן על ידי ספרות ב- 13/05/2009 20:55:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2011 17:41 |
|
| |
הודעה של *בייפוס*
מעשה רב - הוצאה חדשהבימים אלו י"ל ספר מעשה רב להגר"א בהוצאה חדשה מעוטרת במקביליות משאר ספרי הגר"א וכן כל הספרים בהם נזכר המעשה רב. בראש הספר מבוא נרחב לתולדות הספר.
***
הודעה של *menashe919*
מי הוציא, היכן ניתן להשיג, וכ'ו - במיוחד איפה ניתן לרכוש בטלפון. בתודה האם מדובר במהד' שדנו בה לעומק לפי כמה חודשים, עם ההדבקות ובלי ההדבקות...
***
הודעה של *תתן_אמת*
זה מהדורה שניה של זה שיצא בתשס"ט; אמור להיות "מתוקנת עם הוספות." השאלה אם כך באמת, או שיש לי להשאר עם "הבלתי מצונזר" שבידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 02:00 |
|
| |
אז קודם אמרת שנשי"כ בא"י זה מצד הגר"א, ולכן הרבי ניסה לבטלו, ואתה מאד בקי בדרכי האדמור ואדמור הזקן ושיטותיו לגבי הגר"א ושהצ"צ היה פתוח יותר, וכל דבריך כתמיד בורכא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 01:41 |
|
| |
אין שום צורך לדוחק, ואין שום סיבה שלא להתקבל, ואין שום אופן אחר לפרש הדברים, שהרי ברור ממ"ש אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו וממה שסיפרו תלמידיו וחסידיו משמו, שאף שהוא מאד שיבח מנהג נשיאת כפים בכל יום, למרות זאת לא תיקן תקנה זו עבור חסידיו. ואלו הם דברי אדמו"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 01:21 |
|
| |
בעיקר ד' אלייעזר בשם ר"א לוין כמדומה שכונתך לעלון השבת המצוי בין קוראי הפורום, וכנראה שמשם גם מקור ד' זוטות או להפך.
מ"מ כל עיקרם של דברים איננו נכון כלל וכלל, וראיתו שם שהרי בבית מדרשו של הגר"א אמרו ורק הגר"א עצמו לא אמר איננה ראיה כלל כמובן וזה פשוט.
מנהג נשי"כ כתב בפאת השולחן מפורש שהונהג ע"פ הגר"א בבית מדרשם, המנהג בצפון לא השתרש כ"כ משום שהישוב נחרב ברעש כידוע.
אגב ראיתי בשם תשו' מנחת אלעזר שגם בא"י תוקעים בלחש מלבד הפרושים שנוהגים כהגר"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 01:15 |
|
| |
הדיחוקים בדברי הרבי אינם מתקבלים על דעתי. והעיקר כמש"כ בגליון התקשרות המצויין בסוף האשכול שציין אלייעזר. עכ"פ עיקר מה שבאתי להעיר הוא שעל אף דברי הגר"ז וכמו שהבין ר"ח נאה היה צריך הרבי לעודד נשי"כ כל יום ובפרט בא"י, ולעומת זאת הוא די מעודד שלא לעשות כן כי הרבי אינו עושה כן.... והדברים תואמים לדרכו ושיטתו ואין כאן משום חידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 14:11 |
|
| |
על מנהג נשי"כ אצל הגר"א ואצל הגר"ז כתבו כאן בעבר.
לגבי מנהגי הפרושים שמקורם דווקא במנהגי הספרדים. זכור לי מאמר של ר' אליהו לוין לפיו גם מנהג א"י שלא לומר במעריב 'ברוך ה' לעולם' ו'יראו עינינו'. הונהג בעקבות בני ספרד ולא מכח דעת הגר"א.
כיון שיצא האשכול מטרתו הראשונית ואינו עוסק שוב בסקירת מהדורת מע"ר החדש אנצל במה זו לברר אם יש לאל ידי החכמים כאן להשיב או לקיים על חידושו של ר' דוד קמנצקי בישורון האחרון ולפיו המע"ר נעשה בעיקר ע"י ר' סעדיה תלמיד הגר"א ולא כפי המקובל שמחברו הוא ר' ישכר בער [שלפי דברי קמנצקי שימש רק כעורך].
[הבהרה: את המאמר הנ"ל קראתי ברפרוף ובמהירות, ואפשר שלא ירדתי לעומקם של דברים. אם טעיתי תקנוני נא ותבורכו ממקור הברכה]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 17:10 |
|
| |
קראתי שהרב נתן אדלר הנהיג נש"כ בכל יום
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 15:43 |
|
| |
המנהג נזכר כבר בב"י (שמשם מצטט אדמו"ר) ולפני כן כבר מזכירו ר' עובדיה מברטונרא כמנהג נפוץ. אך בוודאי שמנהג שמשבח אדמור הזקן בשלחנו אין להרבי מגמה לבטלו כי גם תלמידי הגר"א אהבו את זה (ממש אבסורד טיפוסי)
רק בגליל שלא נהגו כך הנהיג כך הפאת השלחן, אך מנהגו לא השתרש כלל ולא הצליח (האם הליטאים כיום בגליל נושאים כפיים כל יום?)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 12:37 |
|
| |
האומנם מנהג תלמידי הגר"א? הרי אדמו"ר הזקן משבח מנהג זה - עוד לפני שתלמידי הגר"א עלו לארה"ק!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 05:53 |
|
| |
נשי"כ בארץ הקודש התחילה מתלמידי הגר"א, או הספרדים כבר קדמם, וכך נהגו בירושלים בעקבות הספרדים? וכמובן הקונספרציה של אליהוא יכול להעלות על הדעת, שהרבי לא רצה שיש"כ בגלל שבער בעצמותיו שזה מנהג שהנהיגו מנהגי הגר"א ודבר זה הפריע לו כידוע מאד... (דבר אחד בער בעצמותיו שחסידי חב"ד ינהגו במנהגי חב"ד ומנהגי חב"ד הם מנהגי חותנו, ותו לא. כל הולך ישר שרק מכיר משהו יראה את זה בעליל)
מאידך, תלמידי התמימים הזקנים תלמידי המשפיע ר' גרונם אסתרמן שלמדו בליובאוויטש הוקסמו מאגדה על הגר"א, אגדה מושכת וקוסמת מעולם האגדה המופלאה, ובכל מאדם חשבו לאמצם על אדמור הזקן...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:45 |
|
| |
א) כבר כתבתי בתחלה שמדובר בשיחה בינו לבין הגרא"מ, ולא בסגנון המיועד לקהל. ופירוש הדברים הוא "לא עלתה בידו להורות כן לציבור שיקבלו תקנה זו". וכבר כתבתי שכך נראה גם בשלחן ערוך שלו, שמסיבות שלא ידועות לנו, לא רצה לתקן זאת, ולכן כתב בסגנון לגמרי לא רגיל אצלו, שמשבח את אנשי ארה"ק שנוהגים כן, ובעצמו אינו מורה לנהוג כן.
ב) שני הספרים הם מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, בסביבות השנה עת"ר. ושניהם מספרים ממה שהמשפיע סיפר בליובאוויטש בשם אביו וזקנו - תלמידי אדמו"ר הזקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:29 |
|
| |
נבצר מבינתי איך המילים "לא עלתה בידו שהציבור יקבל תקנה זו" [שלדברי אתנחתא מקורם בהקלטה] מורים שהגיע למסקנא לא להנהיג כן.
האם הספרים שהבאת ['שמועות וסיפורים' 'ליקוטי סיפורים'] נכתבו לפני הרבי האחרון?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:24 |
|
| |
הפירוש באמור להגר"מ אליהו הוא, שבסוף הגיע רבנו הזקן למסקנא שלא להתקין תקנה זו. אבסורדי הוא לומר שהחסידים לא יצייתו לרבנו הזקן. ועוד יותר אבסורדי הוא לומר שכך אמר הרבי.
גם בשלחן ערוך שלו נראה כן, שהוא משבח את הנוהגים כן בארה"ק, אבל אינו קובע שכך צריך לנהוג. וכבר הבאתי שסיפור הובא בכמה מקומות מהדורות הקודמים, שאמר אילו איישר חילי הייתי מנהיג כו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:17 |
|
| |
בספר המלך במסיבו נראה שיש השמטה מכוונת על המנהג ליש"כ כל יום. [וכך מבינים חלק מחסידי חב"ד].
יתכן כי הרבי לא היה מעונין שחסידי חב"ד ינהגו מנהג שהונהג ע"י תלמידי הגר"א, גם אם הגר"ז כותב שכן ראוי לעשות והוא עצמו משבח מנהג זה.
לפי האמור להגר"מ אליהו הרי בכלל לא מובן, אם הוא חפץ לתקן זאת והציבור [חסידי חב"ד?] לא הסכימו, א"כ בכל מקום שמסכימים למה לא ינהגו כן.
וכבר כתבתי שזה סותר לגרסה השניה שהוא עצמו החליט לבסוף לא להנהיג כך. [אף שלא חת מפני כל].
וממילא כל סיפור זה מפוקפק מכמה טעמים:
א. שינוי גרסאותיו.
ב. העובדה שלא הוזכר בספרי וסיפורי חב"ד עד הדור האחרון.
ג. לפי הגרסה השניה האם יעלה על הדעת שחסידי חב"ד לא יצייתו לרבם?
ד. והעיקר שסיפור זה מזכיר באופן מוזר סיפור דומה על הגר"א שעיכבוהו מן השמים עי' תשו' משיב דבר ח"ב סי' ק"ד ומעלות הסולם י"ג. ויתכן שמשם מקורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 05:28 |
|
| |
בהחלט מה שנדפס בהמלך במסיבו לא אמין כלל בדרגת האמינות של הרשימה עם הרב מדרכי אליהו (שנרשם מקלטת) ומכתב שנכתב בכתי"ק. (התוכן של המלך במסיבו נאמרו לפני קהל מאד קטן ולרוב לא נרשם בידי הרושמים הרשמיים והאחראים אלא בידי רושמים פרטיים שקשה לדעת מי הם ומהי מידת האמינות שלהם והם נדפסו על ידי אדם פרטי) . (איני אומר שיש שם המצאות , אלא מידת האמינות של הספר היא הרבה הפחות מרשימות שיחות שדיבר לפני כלל קהל ועדה)
ופשוט שהרבי עצמו כותב בשנת תשל"ט שהוא מתלבט בזה, וממילא מובן שקשה לקבל מה שנדפסו בהמלך במסיבו כדבר החלטי.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 03/09/2009 5:24:34
|
|
|
|
|
