"השקת היצירה המונומנטלית 'פירוש המשניות להרמב"ם' שתורגם לראשונה על טהרת הקודש" (ציטוט מדויק).
ואני יושב ומהרהר לעצמי, היאך זכינו למה שלא זכו בני האדם מימות הרמב"ם ועד היום. במה זכינו שיהיו בדורנו אנשים טהורים מר"י אלחריזי ומר"ש אבן תיבון ועוד?
האם פירוש המשניות מטמא את הידים?
ואולי מישהו יודע מה זהותם של אותם טהורים שתרגמו את פירוש המשניות, כדי שאוכל ללכת להתברך מפיהם?
נשלח ב-17/8/2014 14:55
החסרון בפירוש המשנה של הרמב"ם הוא המודפס במהדורות הרגילות הוא א'
נפלו בו שיבושים רבים במשך השנים עד כדי כך שאסור ללמוד בו כיום
ב'
הרמב"ם חזר בו פעמים רבות ומחק ותיקן ואלינו באה מהדורתו הראשונה ומימלא אין זו דעתו הסופית של הרמב"ם
ג' המתרגמים לא היו כל כך בקיעים במלכה ופעמים רבות טעו התירגום נעשה בספרד ובקושי מצאו מי שיתרגם עד שאלו היו מוכנים
לכן אסור ללמוד פירוש המשנה לרמב"ם כפי המודפס
כ"ק האדמו"ר משוויץ
נשלח ב-15/6/2014 02:31
מתוך ספרים-בלוג:
בהקדשה בשפה האנגלית, מדובר על "תרגום לראשונה":
R. Shlomo Korah should not be confused with R. Ezra Korah who is the translator of a new edition of Maimonides' Commentary on the Mishnah that was published in 2009. The new translation is not very different than R. Kafih's translation and is obviously based on the latter. It is also not an improvement on what R. Kafih provided us with. What makes this edition valuable is that each page is full of helpful notes compiled by a team of scholars. In fact, I don't think anyone can seriously study Maimonides' Commentary on the Mishnah without making use of this new edition.
Yet there is something deeply problematic about this edition. As is well known, R. Kafih's translation of Maimonides' Commentary sparked a new interest in study of this work, and for decades was the text that everyone used.[4] R. Korah's new edition, which as already indicated is based on that of R. Kafih, only mentions R. Kafih once in the lengthy introduction.[5] Throughout the notes to the Commentary, R. Kafih is not mentioned, but is referred to as יש מי שכתב or יש מי שתרגם.
When will these people ever grow up and realize that just because you don't agree with someone's outlook doesn't mean you can't be a mensch and give him the scholarly credit he deserves? To give an idea of who R. Kafih was, R. Mordechai Eliyahu went so far as to state that was greater than R. Abraham Maimonides![6]
אנו, שאנו מכירים את הרב יוסף קאפח, הוא יותר טוב מבנו של הרמב"ם, איזה בקיאות יש לו בדברי הרמב"ם, הבן שלו לא ידע והוא ידע.
Here is the English dedication page of the new translation and the Hebrew title page.
Look at what it says in the dedication page. Is it possible that they told the donor that the translation that he was funding would be the first time that the Commentary on the Mishnah would be translated into Hebrew?
[4] I should say ''almost everyone''. See Mesorat Moshe, p. 612, that R. Moshe Feinstein only used the old translation because he (mistakenly) assumed that the translators were ''geonim'' and thus superior to any modern translator. In Iggerot Moshe, Yoreh Deah, vol. 1, no. 63, R. Moshe assumes that the word ''wine'' in Maimonides' Commentary on the Mishnah is a later ion. Yet examination of R. Kafih's edition shows that Maimonides indeed wrote this word. According to R. Yisrael Genos, R. Velvel Soloveitchik used to consult with R. Kafih as to the correct translation of Maimonides' Commentary. See his haskamah to R. Kafih's She'elot u-Teshuvot ha-Rivad (Jerusalem, 2009). See also R. Joseph Karo, Beit Yosef, Orah Hayyim 26, who assumes that a passage in the Commentary on the Mishnah was put in by an ''erring student''. Yet this is incorrect. See R. Kafih's note to Commentary on the Mishnah, Menahot 4:1.
[5] See p. 32 n. 162.
[6] ''Ma'alat Beuro shel Mahar''i Kafih al ha-Rambam,'' Masorah le-Yosef 8 (2014), p. 16.
אצל קאפח - חכמים אומרים ואפילו היו אלו דברים שאינן טמאין אלא מדרבנן אם הונח הכלי באפר הפרה על גביהן אין זה מקום טהור ונטמא האפר. ור' יוסי אינו חושש לכך בטומאה דרבנן. אצל קורח- אומרים חכמים שאפילו אלו שאינן טמאים אלא מדרבנן וכו' במהדורה הישנה - ואמרו חכמים שכלי זה אשר לא יטמא אלא מדרבנן. בנוסח רש"ל [ר"ש לירמא] - ואמרו חכמים שאפילו זה אשר לא יטמאו אלא מדרבנן. י
'יטמא' ו'יטמאו' היינו יטמאו אחרים שבזה המחלוקת, ולא בטומאת עצמן שאינה קובעת לגבי 'מקום טהור', שהרי אוכלין ומשקין טמאין מן התורה כמו שהבאתי לעיל. וכמו שכתוב מפורש בפי' המשנה בתחילת הקטע. בדוחק גדול היה מקום לומר דהכונה על כה"ק שטמאין רק מדרבנן, אך זה תמוה מאוד. אגב, אין הכרח שקורח העתיק מקאפח יתכן שהמקור הערבי מטעה בהשקפה ראשונה.
נשלח ב-14/12/2010 17:03
הנה הפירוש למשנה כולה (פרויקט השו"ת על פי מהד' קאפח):
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פרה פרק י משנה ג
[ג] קלל הוא הכד תרגום ותער כדה ונפצת קולתה. והוא קורא את הכלי שיש בו אפר הפרה קלל של חטאת. ודבריו כאן בקלל של חרש אינו מתטמא מגבו, או כלי אבן וכיוצא בו מן הכלים שאינן מקבלים טומאה כלל כמו שנתבאר בכלים ולפיכך אם נגע בשרץ טהור, אבל אמרנו שאם הניח את הכלי הזה על גבי השרץ נטמא האפר על פי היסוד שאבאר לך, והוא, אמר ה' באפר הפרה והניחו מחוץ למחנה במקום טהור, אמרו חכמים שאם היה האפר עצמו על גבי דבר טמא אין זה מקום טהור. ור' אליעזר אומר הואיל והכלי טהור מקום טהור הוא. וכבר בארנו בהקדמת סדר זה שאין אכלין טמאין מטמאין מה שהן מטמאין אלא מדרבנן. וכן אין משקין טמאין מטמאין את הכלים אלא מדרבנן. ויתבאר בסוף זבים שכתבי הקודש פוסלין את התרומה כמו שני לטומאה, ונבאר טעם הדבר שם מפני שהיא גזרה מדרבנן, חכמים אומרים ואפילו היו אלו דברים שאינן טמאין אלא מדרבנן אם הונח הכלי באפר הפרה על גביהן אין זה מקום טהור ונטמא האפר. ור' יוסי אינו חושש לכך בטומאה דרבנן. והלכה כחכמים בכל.
אנא - באר דבריך
נשלח ב-14/12/2010 14:31
תקרא עד סוף המשנה במחילה
נשלח ב-14/12/2010 09:55
תמהני על דבריך - במהד' קאפח (אין תח"י מהד' קורח) כתוב ההיפך ממה שכתבת! וזה לשונו:
וכבר בארנו בהקדמת סדר זה שאין אכלין טמאין מטמאין מה שהן מטמאין אלא מדרבנן. וכן אין משקין טמאין מטמאין את הכלים אלא מדרבנן. [ובהערה 20 שם ציין שבנדפס נשמטו כמה מילים באמצע המשפט]. הרי שמדובר כאן על כך שאינם מטמאים אחרים אלא מדרבנן.
ועתה - אודה לך אם תצטט מה שכתוב במהד' קורח.
נשלח ב-14/12/2010 04:24
טעות גסה בתרגום קורח [במהדורת וגשל] בפיה"מ פרה פ"י מ"ג שכתב שחכמים אומרים שאפילו שאוכלין ומשקין שאינם טמאים אלא מדרבנן חשיב מקום טמא למי חטאת. מה שאינו נכון כלל וכמ"ש הרמב"ם רפ"ז מאבות הטומאות דבר מפורש בתורה שהאוכלין ומשקין מתטמאין. וצ"ל שם שאינם מטמאין אלא מדרבנן. והנה הפלא ופלא גם אצל קאפח ישנה טעות זו http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155224&+%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91&page=281
נשלח ב-25/4/2010 13:19
בדפדוף איטי תמצא.
נשלח ב-25/4/2010 08:38
איפה במבוא? בדפדוף מהיר לא מצאתי
(אני מדבר כמובן על מדורת המאור ולא על וגשל)
תוקן על ידי זחלץ_קליח ב- 25/04/2010 08:47:05
נשלח ב-25/4/2010 08:25
כוונתך כנראה להערות. במבוא הוא מוזכר.
נשלח ב-25/4/2010 00:15
איך זה שלא התייחסו כאן לחוצפה שבעצם ההתעלמות מתרגום קאפח במבוא למהדורה הזו? הקורא התמים מבין שעד היום לא היה בעולם אלא התרגום הישן והמשובש (כמו שכותבים במפורש בהסכמותיהם הרב ליפקוביץ' והרב אוירבך) ולתמוה מיהו המסתורי שאליו מתייחסים בהערות כ"יש מי שתירגם" ו"יש מי שהעיר" שילת לעומתו כן מוזכר בשמו ("מהדו' שילת")
נשלח ב-22/4/2010 21:13
עוד שבע השוואות מאלפות, ובזאת אסיים. (למואדיב: בשלי עומד).
הרמב"ם סיים את כתיבת ספרו הראשון, הפירוש למשנה, בשנת ד"א תתקכ"ח (1168). זהו הפירוש הראשון המקיף למשנה שהתפשט בעולם היהודי, ונוסף לפירוש ציין בו הרמב"ם בקביעות איך נפסקה לדעתו ההלכה בכל ענין, וכן חיבר מבוא מקיף למשנה, ומבואות מפורטים לסדרי קודשים וטהרות, לפרק 'חלק' שבסוף מסכת סנהדרין ולמסכת אבות ('שמונה פרקים'). כל חייו המשיך הרמב"ם לשכלל ולתקן את פירושו, וכל מעתיק העביר לדורות הבאים את הנוסח שהגיע אליו, גם אם לא היה הנוסח הסופי שיצא מתחת ידי המחבר. פירושו למשנה נכתב בשפה הערבית באותיות עבריות, שפת הדיבור והלימוד של כל יהודי ארצות האיסלם (בשפה זו כתב בעתיד את כל חיבוריו, מחוץ ל'משנה תורה'). הפירוש תורגם במשך השנים בידי מתרגמים שונים, ובדפוסי התלמוד הונצח נוסח משולב של מתרגמים שונים מתקופת שונות, משובש לא מעט. בדורנו תירגם הרב יוסף קאפח מחדש את פירוש המשניות של הרמב"ם על-פי כתב ידו של הרמב"ם עצמו ששרד ברובו בדרך פלא עד ימינו, ובו תיקונים, שינויים והוספות רבות, שרבים מהם לא נכנסו לתרגומים הרגילים. 'סתירות' רבות בין פירושי הרמב"ם למשנה ובין ספר 'משנה תורה' נפתרו, כאשר התברר שהגירסה האחרונה בפירוש המשנה זהה למסקנה ההלכתית שבספר 'משנה תורה'. פירוש המשניות של הרמב"ם בתרגום החדש של הרב קאפח יצא לאור בידי מוסד הרב קוק בשנים תשכ"ג-תשכ"ח (1963-1968) עם המקור הערבי ועם שינויי נוסחאות והערות מקיפות, ועתה הוכנס נוסח התרגום הזה של הפירוש למאגר. בתוך פירוש המשנה מתייחד הפירוש למסכת אבות, ובמיוחד ההקדמה לפירוש על אבות המכונה 'שמונה פרקים', העוסקת בכוחות הנפש ובדרכי חינוכם וחיזוקם. הפירוש על אבות יצא לאור בתרגום מתוקן ומדוייק על ידי הרב יצחק שילת בירושלים תשנ"ד (1994), והוא הוכנס למאגר. למסכת עבודה זרה הוכנס למאגר התרגום שיצא לאור במהדורה מתוקנת, המבוססת על תרגומו של הרב קאפח ועל תיקונים של הרב שילת, בידי דרור פיקסלר, ירושלים תשס"ב (2002).
נשלח ב-21/4/2010 13:20
צלצח, תודה. במקרה זה ודאי נראים דבריך.
לא ידעתי שבבר אילן מתוקן ע"י הר' שילת. האם יש גירסה מודפסת של מהדורה זו? והאם תוקן הפירוש למחצית השנייה של סדר נזיקין ע"פ כ"י הרמב"ם, שכידוע לא היה לפני הר' קאפח?
מיימוני
לטעמי יש ויש מקום להשוואת התרגומים מבחינת 'משתמש הקצה', ללא קשר למהימנותם למקור.
בענין 'כרם המדל' אכן מתרגום קורח נראה יותר כפירוש הר"ש, והוא הפירוש הראשון שהבאת.
