| נשלח ב-22/5/2009 16:58 |
 |
| |
מילים לתמי...
ושוב נדמה לך שראית אותו,
את מסתובבת...
הפעם יכולת להישבע שזה הוא...
העיינים הבורקות, החיוך המתנשא, המטופש והנוגע כל כך...
הלב המתכווץ שלך, הבטן שלא עומדת בזה...
הכל כאילו רומזים לך, צועקים לך, הרפי, חידלי מלענות אותנו כבר...
הוא מהתל בך ילדונת, כמו בכולנו...
את מוכרחה להפסיק מלהאחז בכל מה שכאילו נותר לך.
כמו יודעת לא יודעת שאין הוא שם בבית יושב וחושב אודותיך..,
אלה רק הגעגועים שמכים בך ולא מרפים.
אך מדוע תתני להם...???
וכולם שם להגיד לך שזה לא שווה את זה...
ואת, חכמה שכומתך, יודעת את זה בדיוק כמוהם ואף יותר...
צוחקת לך שם בשקט, בעצם מייללת למי שרק ישכיל לשמוע...
וכלום מזה לא נוגע לו, הוא בשלו, כאילו לא שומע, כאילו לא יודע שהותיר אותך כאן, או בעצם שם הרחק,
שרויה על הארץ ונאחזת שלא ליפול שוב...
ואת קמה, והנה נדמה לו אור שם - - - את מבקשת להגיע - - -
ושוב את יכולה להישבע שראית אותו, שזה היה הוא שעמד שם עם החליפה, המגבעת והכובע...
אך הפעם את נופלת ולא מרפה...
קומי לך נשמה,
עורי עורי שיר דברי כבוד ה' אליך נגלה...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2009 14:52 |
|
| |
כתיבה מדהימה !
ממש כישרון .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2009 14:53 |
|
| |
מה עובר?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 14:23 |
|
| |
סוכריה עד לכאן הגעת ??????????????????????????
באמת זה כבר הגזמה !
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 13:53 |
|
| |
WOW
מדהים כמה שזה עמוק
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 13:40 |
|
| |
השקט שהשתרר כשנפלת הותיר אותך המומה ודומעת...
כל שנותר לך כעת הוא ללחוש לו,
לזעוק בשארית כוחותיך לנותן הנשמה שבקרבך
שיאיר לך את הדרך, שישלח קרן אור מאותן רבות שעוטפות אותו...
והוא שולח סימן - - -
אך את כאילו מתעלמת, כאילו מתרחקת, כאילו נרדמת...
עורי הוא קורא לך, עורי...
מנשימה לנשימה את יכולה כמעט להרגיש אותו, הוא מתקרב מבלי שתהיי מוכנה לו...
היי את שם - - -
פתחי לו את הדלת, אפשרי לו לרפא את מה שעוד נותר...
זאת החומה שהשקעת לילות בביצורה, היא לא נותנת מרגוע...
מרחיקה כל רגש זר שמבקש לגעת...
ואת מרגישה בטוחה, מוגנת,
כי הכאב הזה שלך שאיש לא באמת יבין,
שב להיות מוכר וקרוב כל כך...
את מצמידה לחיקך את המפתח השמור רק לך ולו...
ולפתע את חשה באור עמום שעוטף אותך, מן אהבה גדולה שקוראת לך...
את מתרוממת...
כן, כן, החומה שהאמנת שקיים רק אחד שיוכל לשבור, מתפוררת עכשיו...
ולא, לא היה זה הוא שהשתמש במפתח...
היה זה ריבון העולמים, יוצר האדם, שפתח את הדלת שנעלת מזמן...
הוא מוביל אותך אליו,
את פוסעת באיטיות מתגברת...
פועלת בצייטנות כפי שמורה לך.
וטוב לך...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 10:08 |
|
| |
ואי איזה כישורים....
יפה (-;
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 09:17 |
|
| |
רולטה, יש לך את זה!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 00:24 |
|
| |
וואלה רולטה, את מוכשרת!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2009 22:09 |
|
| |
חזק מאוד!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 18:16 |
|
| |
יופי לך,לפחות בזכותה זכינו לקרוא את זה...
טוב,שיהיה לך כל טוב בבי ושבת שלום..................................
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 18:00 |
|
| |
אף פעם לא באמת התחלתי, זה היה בקטנה...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 17:56 |
|
| |
למה? מה קרה החלטת לסיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 17:55 |
|
| |
סיימתי לריב...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 17:50 |
|
| |
שלא תיכנס,
שלא תתחילו לריב גם כאן....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 17:49 |
|
| |
שתיכנס ל'סבבה כאן' ... נחמד פה...
|
|
|
|
|
