הנזק שעושים הקיצוניים שבחרדים על רקע יום ירושלים וההבדל בין נחישות לקיצוניות
וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַ ה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר:
קוֹל הָרַעַם מס' 397 התשס"ט
יום ירושלים \ נְחִישׁוּת אוֹ קִיצוֹנִיּוּת?
בקול הרעם 302 כתבתי על הבדל בין הנחישות לקיצוניות דבר שהרבה יהודים טובים נופלים בו, משום שלא מבינים את ההבדל בין הדברים,
מה זה נחישות? אם נתבונן ונחשוב מה הכוונה בנחישות נראה כי נחישות זה ביטוי של כוח רצון טוב ומיומן, הרצון הוא הכוח לבחור. בחירה פירושה הן הביטחון לפעול בדרך מסוימת והן המחויבות ללכת בה עד הסוף. כאשר אתה מתחייב לפעול, אתה יוצר את היכולת להשתנות בעצמך כמו גם את זו של אחרים ושל סביבתך. הרצון הינו מקור עוצמה בתוכנו והוא מקושר לנשמה שלנו, כאשר הבסיס של הנחישות היא תורתנו הקדושה
קיצוניות ורדיקליזם הם מונחים המשמשים לציון אדם שהולך עם הראש בקיר. או אדם המשתמש בגרזן לסילוק יתוש מהמצח של חברו. ביהדות אנו נתקלים בקיצוניות כזו שהחריבה לנו את ירושלים ובית המקדש!!
חורבן הבית השני \ סיפור החורבן בירושלים!!
גריוס פלורוס שנשלח על ידי נירון קיסר רומא, כיורשו של אלבינוס, מילא את היהודים פורעניות רבות. הוא היה רשע ופריץ בשלטונו וכאילו נשלח להראות לעיני כל את רשעותו, מעשה העוול כלפי עמנו עשה בפומבי, ולא הניח שום דרך של שוד או שלעונש שלא כדין. אי אפשר היה להטותו למידת הרחמים, ולא שבע בצע מכל מין, לא הבדיל בין רווח גדול ביותר לרווח פעוט, והיה אפילו שותפם של ליסטים, שכן רבים עסקו בכך ללא מורא, משום שבטחו בו שישמש ערובה לשלומם על יסוד חלוקת השלל, לא היה שיעיר לדברים אלה, והיהודים האומללים, שלא יכלו לשאת את מעשי השוד שנעשו על-ידי הליסטים, הוכרחו כולם לעזוב את אורחותיהם ולברוח ולשבת ישיבה טובה יותר אצל הגויים בכל מקום שהוא. פלורוס הוא שהכריח אותנו לאסור את המלחמה על הרומאים, מפני שחשבנו שנוח לנו למות בבת-אחת מאשר קמעה קמעה. המלחמה נפתחה בשנה השנייה לאפיטרופסותו של פלורוס, בשנת שתים עשרה למלכות נירון,
פסיקתו של רבי זכריה בן אבקילוס, לא לקבל את קרבן הקיסר, בגלל המום שבניב שפתים גיטין נו ע"א , - למרות שמשום שלום מלכות מותר להקריבו - הייתה כמוה כהכרזת מלחמה על רומא,
ובשנת שלושת אלפים שמונה מאות עשרים וחמש לבריאת העולם ( 65 לספה"נ) שלח נירון קיסר את אספסינוס, שר צבאו, שהביא את ירושלים במצור ובמצוק במשך 3 שנים בקירוב, חכמי ישראל שבאותו הדור, ראו בעיני שכלם, שאין כל סיכוי של ניצחון על רומא, לכן הציעו לקיצוניים להתפייס ולעשות שלום עם הרומאים, אמנם הללו לא הסכימו להצעה זו, וכד התפלג העם בין מצדדי הפיוס והשלום לבין שואפי הקרבות והנקם, האחרונים התנפלו על חיל המצב ועל פקודי הרומאים והרגום והשתלטו על כל המבצרים והמגדלים שבעיר, מגמת הבריונים הייתה עתה לתפוס את השלטון ולהכריח את העם להלחם נגד הרומאים, לכן פתחו בפעולות אימה כלפי יריביהם, עד שהפכו להשתוללות דמים, העם התקומם נגד הבריונים, והללו לא יכלו לעמוד בפני ההמונים ונסוגו לתוך בית המקדש, בגלל קדושת המקום נרתע העם, ולא רצה להפכו ,לשדה-קטל ולחללו בשפיכת דמים, לכן צבאו על השערים, למנוע מהבריונים את האפשרות לברוח, הללו שלחו שליחים לאנשי אדום ובקשום לבוא לעזרתם, ובליל סערה אחד הצליחו הבריונים לפתוח את השערים ולהכניס את האדומים העירה, עתה החלה מלחמת-אחים איומה, בה נפלו קרבן אנשי השלטון, חנן בן חנן הכהן הגדול ורבים מתושבי העיר, נצחון הבריונים היה מוחלט, אף על עי שהאדומים עזבו את העיר. עתה החל מאבק בין הקיצוניים על השליטה בירושלים, יוחנן מגוש-חלב שלט בתחילה שלטון בלי מצרים, ורדה בתושבי העיר ביד ברזל, אחר סבל כבד ורב, החליט העם להכניס את שמעון בר גיורא העירה, כדי שיצילם מפני נגישות יוחנן, עם כניסתו העירה התלקח בינו לבין אנשי יוחנן קרב דמים אכזר שנסתיים בניצחון האחרונים, עם פרישתו של אלעזר וחבריו ממחנה יוחנן, חלה התפוררות נוספת בין הבריונים, ומלחמה מרה הייתה נטושה בין שלושת היריבים, שמטרת כל אחד הייתה - שליטה מוחלטת על העיר. יוחנן מגוש-חלב החזיק במקום התחתון ביותר, מעל לו נמצא שמעון בר גיורא, ומעל לשניהם - בחצר הפנימית של המקדש - נמצא אלעזר בן שמעון, צרת העם, שנפל קרבן למלחמת אחים מטורפת זו, גדלה והחריפה, חרב משכלת מבחוץ ומבפנים אימה ופחד. אחרי מות נירון, הומלך אספסינוס לקיסר על ממלכת רומא. הוא שלח במקומו את טיטוס בנו לצור על העיר, ומן העניין להביא כאן דברי יוסף בן גוריון ביוסיפון פרק עט, "שלטון-האימים ששרר בעיר בתקופה זו, שהתיש את כח העם כדי כך, שניטל ממנו כושר קרבי ברגע הגורלי בשנה אחת למלכות אספסינוס, אשר הומלך על מלכות הרומיים ועל כל ממשלתם לקיסר, עצמו מלחמות קשות בקרב ירושלים בין יושביה, באכזריות חמה. ויכו איש את רעהו, באין מנוחה והשקט. וגם לא שקטה המלחמה מביניהם כל החורף, כדרך כל הארץ, כי בקיץ ובחורף עמדו מלחמתם, לשמעוו ויוחנן, והשלישי היה אלעזר, ומיום שנסע אספסינוס מארץ יהודה, וילך לו אל רומא לחדש לו שם מלכות הקסריות כחק משפט רומא. ובשנה ההיא מסר ה' בקרב ירושלים רוח עועים, ויחלקו יושביה, עם הארץ, לשלוש מחלוקות. המחלוקת האחת הלכה אחרי ענניי הכהן, המוסר אז מכהונתו בחרפה וכלימה והשנית אחרי יוחנן הפריץ האכזר, והשלישית אחרי שמעון הפריץ הרשע. וילחמו היהודים בקרב ירושלים איש באחיו ואיש ברעהו, וגדודי הרומיים מחוץ פושטים מקסריה אל ירושלים, לבלתי תת יוצא ממנה, - להימלט מהמלחמה הפנימית, ולבלתי יבא אליה מחוץ - להביא לתוכה דבר מחיה. וענני הכהן היה איש תם וחסיד, וכראותו כי הנהגת ירושלים איננה כי אם על פי הפריצים, ויתן את השלישית אשר בידו משלושת המחלוקות, ביד אלעזר בנו הפריץ הראשון. הוא אשר סבב את כל הרעות האלה על ישראל וירושלים, בעשותו קשר על נציב הרומיים, וכאשר הסית את ישראל לפשוע ברומיים, ולשלוח ידם בהם ... ויתחברו אז לאלעזר הפריץ, יהודה וחצרון ושמעון וחזקיהו, מבחורי השועים אשר ליהודה, והגיבורים אשר היו בירושלים. ויתפוס אלעזר הפריץ
עם חבריו את המקדש ואת ההיכל ואת כל חצרותיו מסביב, וישם מגדודיו אורבים שומרים את פאת היכל ה'. ויוחנן הפריץ הגלילי אסף אליו המוך רב, ויתאמץ להיעזר עם כל גדודיו ויתפוס את רחובות ירושלים ואת שפלת העיר. ושמעון הפריץ הירושלמי תפש לו את מרום העיר, ואת המקומות הגבוהים אשר בירושלים. ולכן היו משחיתים אנשי שמעון את אנשי יוחנן באבני קלע ובחצים, כי היו יורים עליהם ומקלעים. ואלעזר בן ענני הכהן תפש את ההיכל ואת בית ה' ואת מבצריו ואת מגדליו. ותהי המלחמה שלישיה [משלושה צדדים] בתוך העיר ירושלים, באין שלום ואין השקט ואין מנוחה, לא יום ולא לילה. כי המלחמה הייתה בין הפריצים וגדודיהם בכל עת, והיו נלחמים יום ויום, איש באחיו ואיש ברעהו, ונופלים במלחמה בכל יום חללים לאין מספר, כי אין סופר לספור את רב החללים הנופלים. ויהי דם היהודים הנהרגים הולך בשוקים וברחובות, ובחוצות, ושוטף בהיכל ה' כשטף גשם, ער אשר כסה מפתן שערי ההיכל. ופגרי החללים ונבלות ההם נופלים אלה על אלה, ויתעיבו, ואין מי יתנם לקבורה. ויוחנן הגלילי האכזר היה בתוך, ואלעזר הפריץ ושמעון הפריץ מזה ומזה. ומקום שמעון היה במרום העיר, וילחץ את יוחנן, וגם את אלעזר. ואלעזר היה לוחץ לשמעון ביכלתו, עם היותו לוחץ מאד ליוחנן, כי היה בתוך. ויוחנן היה מתעסק ללחוץ את שניהם, ולא יכול עליהם, כי אנשי שמעון אשר היו במרום העיר, היו מקלעים באבני קלע על אנשי יוחנן אשר היו בשפלת העיר, וגם יורים עליהם בחצים ומשחיתים אותם. וכאשר היו רוצים אנשי יוחנן לקלע גם הם באבני קלע, אל אנשי שמעון אשר היו במרום העיר, היו שבים אליהם אבניהם אשר היו מקלעים בם כנגד אנשי שמעון ומשחיתים אותם, ומוסיפים השחתה בהם. ותהי המלחמה נבוכה וחזקה לשלשתם, ויום ויום הייתה הולכת ומחזקת ומחבלת עד מאד. ויקהלו אל ההיכל עם רב ועצום, מן הכהנים והזקנים מן היהודים, והיו מתנפלים לפני הנלחמים ומתחננים אליהם, למנוע את המלחמה מן ההיכל. וירבו אנשי המלחמה בעת ההיא להכות בהם, עד בלי השאיר מהם פליט ושריד. וביום ההוא הרגו את ענני הכהן ואת יהושע הכהן, שהיו שרי הכהנים ושרי הקדש, זכריה הנביא בשם אלקי ישראל באמונה. ומאז כבר היה בוטל התמיד... מהספר "הר הבית נזר תפארתינו. בהמשך מתואר כי כאשר הלגיונות היוונים הגיעו לשערי ירושלים הם הפסיקו את המלחמה בניהם יצאו החוצה והרגו ביוונים ולאחר שהיונים נסוגו חזרו ונלחמו בניהם עד שהקיזו את דמם והיונים הצליחו לשרוף את בית המקדש!!!! וכל זה אחים רק בגלל הקיצוניות המטורפת שאנשים נכנסים אליה וחושבים שהם עושים את זה בשם ה' וכאשר אמר לי "תלמיד חכם" לפני שבוע כתגובה למאמר שכתבתי על חיסכון במים (כעס על כך שכתבתי על שיש לחסוך במים בנטילת ידיים והתייחסתי שם בעיקר לנטילת ידיים לאחר השירותים) "מי שיצא מהדרך שנתן לנו משה רבינו אנחנו זורקים אותו!!! כמו שזרקנו את חב"ד" הבנתם!!! הוא יודע "דף גמרא וחצי" (אולי 7300 דפים אבל זה רק מעצים את השטות שאמר. ומבליט את הקיצוניות המיותרת שבה הוא חי) ולכן הוא "מוסמך" לזרוק מהעם היהודי זרם מסוים ביהדות כמו חב"ד!! הוא עכשיו נלחם בפה ממש כמו שאותם קיצונים נלחמו בניהם בחיצים ומקלעים ואין הבדל בין הדברים. והיום שצריכים לקום ולעמוד על כל המחלוקות שנגרמות לעמינו על ידי הקיצוניות של בודדים שגורמים נזק עצום ומי גדול כמו הרב פיינשטין בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ח סימן קנב שהתייחס לעניין וכתב: "ענותנותו של זכריה בן אבקילוס שרפה את ההיכל!! ענותנותו מה שייך זה לענווה? ומאריך שם הרבה. בית הבחירה למאירי מסכת גיטין דף נה עמוד ב אומר: לעולם יהא אדם עובר על מידותיו ולא יהא קפדן ואכזרי לשונאיו ולא יקפח מדת המוסר לסיבת שנאה ונקמה דרך הערה אמרו אשרי אדם מפחד תמיד! (על משקל המשפט הזה אני אומר לעצמי כל הזמן: תהיה בטוח שאתה לא בטוח! כי אדם תמיד צריך להשאיר בתוכו את הידיעה אולי הוא טועה!! וככה הוא תמיד יכול לתקן) ומקשה לבו ייפול ברעה אקמצא ובא קמצא חרוב ירושלים על הדרך שסיפר בסוגיא זו ואתה למד ממנה שכל שהוא מוחזק להרביץ את המלכות על הצבור מותר להרגו. וכמו שאמרו סבור למיקטליה כי היכי דלא ליזיל ונימא בי מלכא אמר להן ר' זכריה כו' ואמרו עליו ענותנותו של ר' זכריה החריבה את ביתינו:" ולכן כאשר אנו רואים את אותם אלו שמאבדים את שפיות דעתם וזורקים אבנים על יהודים, שורפים דגלים, ועוד מעשים שונים ומשונים!! צריכים גדולי ישראל לקום ולעמוד בפרץ ולהעמיד את אותם קיצונים במקומם כדי שלא יטעו ויחשבו שהם בדרך התורה הקדושה כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום!! כי כמו שאומר המאירי כי מי שקפדן ואכזרי ומקשה ליבו לאחיו ייפול למעשה אקמצא ובר קמצא ותחרב ירושלים. וזה הזמן, שאנחנו כולנו נתפלל. וכמו שאנו אומרים בתפילה ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. רק באהבת ישראל אחד לשני נגיע למצב של גאולה שלמה. ולא להיות כמו אותו אחד שרוחץ את התינוק ומגלה לכלוך במים. ומיד הוא ששופך את המים המלוכלכים אבל יחד עם התינוק!!! ובמשל הזה אנו החרדים אמורים לרחוץ את התינוק החילוני ולקרב אותו אלינו!! כי עלינו כמובילים את עם ישראל לגאולה החובה לעשות את זה!! ואיזה יום מתאים יותר מיום ירושלים המתחדשת ללמוד מהעבר מהחורבן ולהשליך אל היום, והעתיד!!!
בבִרְכַּת שבת שלום עוּזִי עֶזְרָא מִזְרָחִי כ"ר המצפה לגאולה שלמה עכשיו ממש א.נ.ס.ו ב.י.ל.א.ו י.י.ל.א.ו
להצלחת יוסף בן גרציה, ומאיר בן פנינה חיה.
יהודי קראת את המאמר, אנא אל תחזיר לגניזה. זכה יהודי אחר ושים לו את המאמר בתיבת הדואר שלו כי לעולם לא נדע איזה שינוי יכול לעורר מאמר בלב אדם.
לִרְפוּאַת כָּל חוֹלֵי עַמּוֹ יִשֹרָאֵל. וּבִכְלָלָם: רומיה בת נעמי קָרִין בַּת אִילָנִית לימור בת אסתר, שמואל בן תמר, חגית בת יהודית, שולמית בת מרים, מענדל יוסף יצחק בן סוזן, גרציה בת אלגרה, קוֹרַל שִירָה בַּת אִילָנִית, ברוך בן לינדה חגי דוד בן אורה, דוד בן עישה, תהילה שרה בת אורה, ליזו בת אולגה, מזלה בת איבון, יעקב בן גוטה, אברהם בן חנה, עומר בן שולה, לימור בת אסתר, בר בת שרה, אדרת בת יפה, נוי בת ורד, אילנית בת זיווה, , מור בן מיכל, שירלי בת עליזה, הרב משה בן תרצה הלוי, שאול בן סימה, ויקי בת פרידה, מאירה בת ברכה, אילן אברהם שליש בן מזל, נהוראי יעקב ישראל בן עליזה, תומר יאיר בן אלגרה, רחמים ושמואל בני רחל,
וּלְזִוּוּג שֶׁל כָּל בְּנֵי וּבְּנוֹת יִשֹרָאֵל וּבִכְלָלָן: קוֹרַל שִירָה בַּת אִילָנִית, קָרִין בַּת אִילָנִית תְּחִיָּה ליאל אֶתִיקָה בַּת חָנָה, תהילה שרה בת אורה, מיכאל בן אסתר, הדס בת מיכל, שירלי בת מיכל, שמרית בת רֶיְימוֹנְד. שמואל בן ויקטוריה. אוֹרִית בַּת אלגרה. שׁוּלָה בַּת גְּרַצְיָה, יוֹסֵף בֵּן יָפָה. אֵתִּי בַּת שוֹנטל. אֶסְתֵּר בַּת סִימָה, דָּוִד בֵּן חָנָה, דּוֹרִית בַּת רוּת, שִׁמְעוֹן בֵּן אִיזָ'ה, דליה דלית בת. אסטריה לְזֶרַע קוֹדֶש בָּר קְיימָא: לני לינדה בת מירי, תמר בת עליזה, בת שבע בת אורה, איריס מיכל בת פרלה. מאיה בטי בת אורלי ובעלה חן בן עֲנָת בַּת חַוָּה. עִדֵּן וְכַרְמִית אלבכרי. מֶאִיר חִימִי בֵּן יָפַה, וְיָעֵל בַּת חָנָה. דָנִי בֶּן חָמוֹ, רְוִיטַל בַּת רוּתִי. לְזֶרַע בַּר קְיָמָא בֵּן זָכַר! אָמֵן! (סגולה בדוקה להריון קול הרעם מס' 221)
לעִילּוּי נִשְׁמוֹת עַם יִשֹרָאֵל וּבִכְלָלָם: שרון רפאלי בת נורית, משה לוי בן רחל, אנג'ל בת פנחס ואנה, מריה בת יוסף נחמיה בן רחל ומשה חיים, מישל בן שימחה, יעקב בן אסתר, עוזי בן מסעודה, אורי בן שמריה. גדליה בן מאיר,יוסף רפאל חי בן פורטונה, אלעד בן חנה, נחום בן אסתר, חי אל בן אסתר, בנימין אלבז בן אסתר,יצחק איסק בן אפרים, אליהו בלוקה בן חנה., שֹמְחָה בַּת רָחֵל, יוֹם טוֹב בֶּן פְּרִידָה, אהרון בן פרידה, זִיוָהּ בַּת דְּבוֹרָה וִיקְטוֹר בֵּן סוֹל, אֶסְּתֵר בַּת רָחֵל וִיזְמַן, לִינְדָה בַּת פְּרִידָה, מָּרֶק מָרְדְּכַי בֵּן מְנוּחָה, עֶזְרָא בֵּן חָנָה , בָּרוּךְ בֵּן פְּרִידָה הי"ד, ג'נט בת פרידה, בְּכוֹרָה בַּת שֹמְּחָה, פְרִידָה בַּת פָּרְחָה, סוֹלִי קסוּטוֹ בֵּן שֹמְחָה, מָרִי בַּת סוֹל, וּלְכָל נִשְׁמוֹת בֵּית יִשֹרָאֵל שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּזְכִּירֵן
לְהַצְלָחַת משיח צִדקנוּ. ולְהתגלותו עכשיו ממש!!!!!! לְאַחְדוּת עַם יִשֹרָאֵל
שָבָּת בהר בחקותי הוֹצָאָה לָאוֹר "חֶבְרַת הַבִּטּוּחַ מְזַכֵּי הָרַבִּים" קוֹל הָרַעַם נָא לְהָפִיץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר!!!! וְתָבוֹאוּ עַל הַבְּרָכָה נָא לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הַגִּלָּיוֹן
נִתַּן לְהוֹרִיד אֶת הֶעָלוֹן מֵאֲתָר "שַׁעַר הַשָּׁמַיִם" http://www.myib.co.il/kh.htm הַמְּעוּנְיָנִים לְהָפִיץ אֶת הַדַּף יִתְקַשְּׁרוּ ל 054-3331077 עוּזִי
 |
|
|
