בהודעה הבאה נצביע על תופעה מעניינת הקיימת "בהערות וביאורים" של פרהמ"ש בההדרת מכון המאור.
אם קרה שבדפוס ווילנה, שבו נדפס לראשונה פרהמ"ש לרמב"ם, נפלה טעות ושיבוש בתרגום, ואותה טעות התפרסמה בכל העולם התורני, וכולם מצטטים את אותה טעות כאילו היא דעת הרמב"ם (למרות שמי שידייק במשנ"ת יוכל לגלות את הטעות), לא יעזו מהדרי מכון המאור לגלות את אוזן הלומד על הטעות, הם לא יגלו את אוזן הלומד שעל פי התרגום הנכון ניתן להוכיח בדיוק להיפך ממה שמפורסם אצל כולם, אלא הם יכתבו את התרגום הנכון והמדויק, אבל בהערות הם ימשיכו לסבור כתמול שלשום, כפי כל אותם שיטות שנסמכו על הטעות, כך שההדרת פרהמ"ש בצורה מדויקת, אינה עניין להבנת דברי הרמב"ם, אלא סתם ההדרה לשם ההדרה, ודברי המפרשים הם העיקר ולא דברי הרמב"ם עצמו.
הנושא הנידון הוא, תפילת מנחה וערבית לאחר פלג המנחה, האם מותר, או שמא יש כאן תרתי דסתרי, ואם כעת הוא זמן מנחה, אינו יכול להתפלל ערבית, וכן להיפך.
עיקרם של הדברים כבר נתבארו בקישורים הבאים
עיונים בתוספות הראשון שבש"ס
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1932885&forum_id=1364#r_13
ובהודעה שאחריו
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1932885&forum_id=1364#r_14
***
בכדי להקל על ההבנה נקדים לבאר את דברי הרמב"ם במשנ"ת, ואח"כ נעבור לדון בפרהמ"ש.
הלכות תפילה
ג,ד הא למדת שזמן מנחה גדולה, משש שעות ומחצה עד תשע ומחצה. וזמן מנחה קטנה, מתשע ומחצה עד שיישאר מן היום שעה ורביע; ויש לו להתפלל אותה, עד שתשקע החמה.
ג,ו תפילת הערב--אף על פי שאינה חובה--המתפלל אותה, יש לו להתפלל מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר.
הלכות שבת
ג,ז ... ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע החמה; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת: לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה. ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים. (ע,כ משנ"ת)
בהלכות תפילה נאמר כי זמן מנחה הוא עד פלג המנחה, ויכול להתפלל עד שקיעת החמה, משתמע שכך יעשה לכתחילה, כי לא נאמר ואם התפלל מנחה עד שקיעת החמה יצא, ולכן משתמע שגם לכתחילה יש לו לעשות כך.
בהלכות שבת נאמר, כיון שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקים בזמנה, ויכול להתפלל גם קודם הזמן, ואפילו בערב שבת ובמוצאי שבת שאין תפילותיהם שוות כך יכול לעשות לכתחילה.
ואם ישאל השואל, מי שהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, האם יכול להתפלל אז גם ערבית?
תשובה: נראה ברור שמותר, כי הרמב"ם דייק בדבריו, זמן מנחה הוא עד שקיעת החמה, והסיבה שיכול להתפלל אז ערבית אינה משום שאז נהפך זמן זה לזמן ערבית, אלא משום שתפילת ערבית יכול להתפלל אותה גם שלא בזמנה, לפי שהיא רשות אין מדקדקים בזמנה, וכאמור מעולם לא עלתה על דעתו של הרמב"ם לומר כי קודם שקיעת החמה הוא זמן תפילת ערבית, וכמובן בהלכות תפילה נאמר כי זמן תפילת ערבית מתחילת הלילה, וברור שלא קודם לכן.
לגבי קריאת שמע של הלילה, יחזור ויקראנה בזמנה, כי רק תפילת ערבית רשות ואין מדקדקים בזמנה, אבל קריאת שמע ערבית היא מצוה מהתורה, וחייבים לדקדק בזמנה.
זהו פסק הרמב"ם, פסקו ברור ופשוט, ואין בו נפתל ועיקש.
***
כעת נעבור למשנה ולפרהמ"ש
משנה ברכות פרק ד משנה א
תפילת המנחה, עד הערב; רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה. תפילת הערב, אין לה קבע.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת ברכות פרק ד משנה א
תרגום הרב קאפח
ופלג המנחה, כשנשאר ביום שעה ורבע זמניות. ומי שנתפלל עד הערב כלומר עד שקיעת השמש יצא ידי תפלת מנחה, ואין זה תשלומי תפלה, לפי שפסק ההלכה בענין זה מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כרבנן עביד.
ואמרו תפלת הערב אין לה קבע, לפי שאינה חובה כשחרית ומנחה, ואינה אלא רשות כלומר קבלוה והנהיגוה בלבד, ולפיכך לא הקפידו על תחלת זמנה וסופו, ויש לאדם להתפלל אותה עד שתעלה השמש.
תרגום מכון המאור
ופלג המנחה, שנשאר מן היום שעה ורבע זמניות. ומי שהתפלל עד הערב והיינו עד שקיעת השמש נחשב לו שהתפלל מנחה, ואינה תפלה בדיעבד, כי פסק ההלכה במקום זה מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כרבנן עביד.
ומה שאמר תפלת הערב אין לה קבע, לפי שאינה חובה כשחרית ומנחה, אלא היא רשות כלומר כמנהג טוב קבלוה בלבד, ועל כן לא הקפידו על תחלת זמנה וסופו, ויש לאדם להתפלל אותה עד שתעלה השמש.
תרגום ווילנה
ופלג המנחה כשישאר מן היום שעה ורביע שעה זמנית, ומי שהתפלל עד הערב והוא עת ביאת השמש כבר התפלל מנחה, ואינה תפלה גמורה כי פסק ההלכה במקום זה מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כמר עביד.
ומה שאמר תפלת הערב אין לה קבע, מפני שאינה חובה כשחרית ומנחה, אבל היא רשות ר"ל התנדבו בה בלבד, ועל כן לא הקפידו על תחלת זמנה וסופה, ויכול אדם להתפלל אותה עד עלות השמש.
המקור הערבי
ופלג המנחה, באק מן אלנהאר סאעה ורבע זמאניה. ומן צלי עד הערב וד'לך אלי אן תגרב אלשמס פקד צלי מנחה, וליס הו ג'בר צלאה (1), לאן קטוע אלהלכה פי הד'א אלמוצ'ע מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כרבנן עביד.
וקולה תפלת הערב אין לה קבע, לאנהא ליסת לאזמה מת'ל שחרית ומנחה, ואנמה הי רשות אעני מנדוב אליהא (2) פקט, פלד'לך לם ישאחח עלי אול וקתהא ואכ'רה, ולאלאנסאן אן יצליהא אלי אן תטלע אלשמס.
הערות הרב קאפח
1- "וליס הו ג'בר צלאה" ובנדפס לא הבין וכתב "ואינה תפילה גמורה", והמגיהים הגיהו "צ"ל והיא". ועיין מלא הרועים בהגהותיו שהרגיש בטעות וחשב שיש חסרון ונדחק להשלימו.
2- "מנדוב אליהא" ענינה הזהירו עליה וזירזו להתפלל אותה, ותרגמתי "קבלוה והנהיגוה", ברוח דברי רבינו בהלכות תפילה פ"א הל' ו'.
***
כפי שהעיר הרב קאפח, בדפוס ווילנה נפלה כאן טעות בתרגום, מי שהתפלל מנחה עד שקיעת החמה, לפי תרגום דפוס ווילנה נחשב שהתפלל מנחה, אבל תפילתו אינה תפילה גמורה, משתמע שיכול להתפלל אז רק בדיעבד.
מה גורר תרגום ווילנה בעקבותיו, מי שירצה להתפלל מנחה וערבית לאחר פלג המנחה, מתרגום זה משתמע כי אינו יכול לעשות זאת, כי מפלג המנחה כבר אינו זמן מנחה אלא בדיעבד, ומן הסתם הוא זמן ערבית, ומן הסתם אם התפלל ערבית שוב אינו יכול להתפלל אז מנחה, וכך כתבו הרבה מפרשים.
היוצא מהנ"ל, מה גורר התרגום המדויק בעקבותיו, זמן מנחה אינו מסופק, אלא הוא לכתחילה עד שקיעת החמה, ולגבי זמן תפילת ערבית, הטעם שיכול להקדימה אינו משום שאז נהפך הזמן לזמן ערבית, אלא משום שתפילת ערבית רשות אין מדקדקים בזמנה, ויש לו להתפלל אותה גם בזמן מנחה, ויכול אף לכתחילה להתפלל מנחה וערבית מפלג המנחה, כי כעת הוא רק זמן מנחה, וערבית הקלו בזמנה.
ופשוט. וכן הוא המנהג המפורסם מאז ומעולם בערב שבת.
נמצא כי התרגום המשובש גרם לשיבוש בהלכה, וכעת כבר לא הבחינו המפרשים כי גם במשנ"ת דייק הרמב"ם בדבריו, וגם שם כתוב ברור זמן מנחה עד שקיעת החמה, וזמן ערבית מחמת שהיא רשות אין מדקדקים בו, אבל קודם צאת הכוכבים אינו יכול להיהפך לזמן ערבית כי הוא זמן מנחה בלבד.
***
הערות וביאורים - הערה ה', הערה ו'.
והנה מי שיעיין בפרהמ"ש מכון המאור, יגלה כי למרות שבדבריהם התרגום המדויק מופיע בפנים, ולכתחילה יכול להתפלל מנחה עד הערב, כי דעבד כמר עבד נאמר על תפילת מנחה בלבד, ולגבי ערבית אין מדקדקים בזמנה.
אבל בהערות ובביאורים הם מאריכים להתפלמס על תרגום ווילנה המשובש, והם מביאים את מלוא הרועים שדייק מהתרגום המשובש כי אינו יכול להתפלל מנחה וערבית לאחר פלג המנחה כי יש כאן תרתי דסתרי.
ועוד כתבו את מרכבת המשנה וקרן אורה כי דעבד כמר עבד הוא בדיעבד ולא לכתחילה (עוד דיוק מהתרגום המשובש), והאריכו הרבה בתרגום המשובש ולא נזכר בדבריהם לא מילה ולא חצי מילה כי בתרגום המדויק אין מקום לכל אותן מפרשים. (ע"כ הערה ה')
וראה עוד בהערה ו' שהביאו את המחלוקת של המפרשים האם יכול לעשות תרתי דסתרי, ולהתפלל מנחה וערבית לאחר פלג המנחה, והכס"מ סובר בדעת הרמב"ם כי אין לנהוג כקולי שניהם, וכך דייק החזון נחום מפרהמ"ש, וכאמור כל שיטות אלה מסתמכות על תרגום משובש, אבל הרמב"ם סובר בדיוק להיפך.
וראה עוד שכתבו את דעת המאירי ודעת ר"ת, כי לאחר פלג המנחה זהו זמן המשמש ליום וללילה, וסברות אלה מעולם לא עלו על דעתו של הרמב"ם, והוא בכל מקום כתב כי עד שקיעת החמה הוא זמן מנחה בלבד, אבל ערבית הקלו בה ולא הפכו מחמתה את היום ללילה, וכאמור אין לשיטת הרמב"ם האמיתית כל זכר בהערות ובביאורים, למרות ששיטת הרמב"ם בעקבות התרגום המדויק קלה להבנה.
ולהעיר על נקודה זו ערכנו את ההודעה.
***
להלן תצלום הקטע המדובר ממהדורת מכון המאור
