| נשלח ב-6/6/2009 23:15 |
 |
| |
מדרש פליאה
"מסתובבים" הרבה דרשות חז"ל תמוהים ושמם מבדרי בעלמא כ"מדרש פליאה", והרבה מחכמי ישראל ניסו את כוחם בפיענוח המדרשים התמוהים.
לדוגמה אביא משו"ת יחווה דעת חלק ה סימן ג הכותב: "ודורשי רשומות אמרו, שבמדרש פליאה איתא, אין מניחים תפילין אלא בשבת, ופירש הגאון רבי עקיבא איגר, שהוא ראשי תיבות: במקום שיער (תפילין של ראש), במקום תפוח (תפילין של יד)."
קיים ספר שלם בשם "מדרש פליאה" שי"ל בוורשא לפני יותר ממאה שנים, שם ליקט המחבר עשרות רבות של מדרשים כאלה ומנסה להסבירם.
חפשתי במקורות ולא מצאתי בהם את המדרשים האלה, וגם מקצת שמצאתי, יש בהם רק חלק מהדרש והחלק האחרון -התמוה אינו מופיע בהם כלל. (גם בדוגמה שהבאתי רואים שהגרע"י שליט"א לא ראה כזה מדרש אלא רק שמע - כמו כולנו)
כלום יתכן שכל נושא "מדרשי הפליאה" הוא דבר שקרי , ובאמת אין קיימים כאלה מדרשים כלל ?
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 06/06/2009 23:14:25
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 07:33 |
|
| |
עוד יש להוסיף שגם בספר שני לוחות הברית להשל"ה הקדוש הביא מאמר זה בשם "ודרשו רבותינו את גיד הנשה לרבות תשעה באב", עי"ש שהאריך
וגם הוא דרכו להביא מספר הזהר ומודע כאן הביא בשם דרשו רבותינו בלא מקור ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 06:32 |
|
| |
בפרשת וישלח יש מדרש פליאה
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, לרבות תשעה באב.
קטע זה נמצא בהרחבה בספר הזהר בפרשת וישלח בסוגריים. ובדפוס מנטובה שי"ח בלא סוגרים
ובגין כך אמרה תורה אמרה אורייתא לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה לאסגא' ט' באב דלא אכלי ביה ולא שתין וכו', וכל מאן דאכיל בתשעה באב, כאילו אכיל גיד הנשה.
ומענין שבספר שפתי כהן על התורה (מיוחס לתלמיד מהרח"ו), הביא דברים אלו בשם מצאתי כתוב, ולא בשם ספר הזהר, והוא רגיל להביא ספר הזהר, ומלשון זה משמע שלא היה זה בספר הזהר שלפניו.
השאלה היא האם אחד ממדרשי פליאה אלו גלש לספר הזהר ? או ההפך
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 21:41 |
|
| |
| היכיני כתב: |  |
ד"ז אפילו בר בי רב דחד יומא יודע שמדרש פליאה הוא מכה שלא כתובה בתורה..
ומטו כי הראשון שהלך בדרך מחוכם זה הוא הקדוש הר"ש אוסטרופלער זצ"ל. |
|
היכיני,
האם כוונתך שהוא 'מכה שלא כתובה בתורה' על המדרש פליאה על פסוק זה עצמו.
כי כבר נודע בשער בת רבים כי המדרש שמכה אשר לא כתובה בתורה בתורה זו מיתת צדיקים, מדרש המובא רבות בספרי הדרוש, ואין לו מקורבמדרש (הראשון המביאו כמדומני הוא ביערות דבש).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 20:31 |
|
| |
הספר "דברי יהונתן" (או "תפארת יהונתן") לר"י אייבשיץ, מלא בביאורים למדרשים כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 11:21 |
|
| |
עוד סיבה שלא נראה שהמדרשי פליאה הם אמיתים,כי סגנון הפתרונות שמצאנו עד כה,זה ע"ד הפלפול,פתרונות שבקל אפשר לפורכם,ולא נראה כלל שזה היה דרך הלימוד של התנאים והאמוראים,בודאי דרך לימודם היה ע"פ הישרות,ולא פילפולים הנעוצים בחוט השערה.
אולי הני מדרשי פליאה הם מהמילתא דבדיחותא שרבא היה פותח את שיעורו,כמבואר בגמ' שהיה מתחיל את השיעור עם מילתא דבדיחותא,ובאמת יש לעיין איזה מילתא דבדיחותא היה אומר,ואולי היה אומר כהנך מדרשי פליאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 11:32 |
|
| |
ישנו לשון בחת"ס אינני מוצאו כעת, תודה מראש למאתר, "שמעתי מדרש" וכו', "ואם הוא אמת אזי ביאורו כך", זהו בערך הלשון בו הוא מגלה דעתו כי הרבה מן המדרשים המסתובבים בעולם הנם מאמתחת בעל הדרוש ולא מן הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 18:19 |
|
| |
האם זה שכל המדרשי פליאה,לא מוזכר בהם תנא או אמורא שאומר אותם זה לא מעורר שאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 18:06 |
|
| |
הודעה של *סגסג*
מקור מדרש פליאהידוע שיש ספר שנקרא "מדרש פליאה",שיש בו מדרשים מופלאים וקשים להבנה,הרבה פירושים נאמרו על מדרשי הפליאה.
יש גם ספרים שנתחברו במיוחד על המדרש פליאה.
לפי איך שהבנתי,אין מדרש מסוים כזה,אלא זה ליקוט שנלקט מכל מיני מדרשים,מדרשות פליאה.
מה שמעת על ענין זה?
האם זה נכון הדבר כמו שכתבנו,וא"כ מתי זה נלקט?
ומהיכן נלקחו המדרשי פליאה?.
לפי האמור בויקפידה יוצא שכל המושג הזה הוא המצאה של דרשנים.
צריך לבדוק את זה,אבל מה שודאי שהשכל הישר והפשוט מסכים להנחה זו.
בפרט שלא נראה לי שיש מקור למדרשים האלו,הרי זה בטח לא מופיע במדרשים היותר מפורסמים,אם כה בעידן של ימינו,כבר היו מצטטים את זה בשם המדרשים המפורסמים.
אם יתברר שבמדרשים שהתגלו עד ימינו אין מקור לכל המדרשי פליאה,לענ"ד השכל הישר נותן שאכן מקורו של כל המדרש פליאה,זה בדרשנים עצמם שהמציאו אותם.
*** הודעה של *ישבב_סופר* מדרש 'ילמדנו' הוא רובו מדרשי פליאה. ז"א שקים מושג של מדרש מקורי והוא פלאי.
הגזמת לומר שאין שום מקור במדרשים מפורסמים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 06:52 |
|
| |
הזכרתי בעבר את דבריו של תנא דמדרשים ה"ה רבי שמואל אשכנזי יפה בעל יפ"ת יפ"ע ועוד, בהתייחסו למדרשים אלו.
"ולפי דעתי שלהיות המדרשות קשה המציאות ביד כל אדם בימים ראשונים להעדר הדפוס היה מי שהיה רוצה להתחכם ממציא איזה מאמר שיפורש בו פירוש הלציי והיה תולה אותו מאיזה מהמדרשים הרחוקים להמצא ביד כל אדם"
פרופסור י"ש שפיגל כתב מאמר בשם " מדרש פליאה. לשיטת הדרשנות במאות הט"ז-י"ז". שהתפרסם במחניים [סדרה חדשה] 4 תשנ"ג עמוד 258-265. אם מישהו מכיר ויוכל לתמצת עיקר דבריו או גדולה מכך להעלותם לכאן שכמ"ה [באוצה"ח יש רק את הסדרה הישנה של מחניים]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 03:16 |
|
| |
הפלא הוא שמתייחסים אליהם ברצינות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 17:35 |
|
| |
חלק מהמדרשי פליאה הם ודאי לא מדרשים. בספר "מדרש פליאה" עם פירוש בינת נבונים (כמדומני, אך אולי עם פירוש אחר) מופיע "וירא ויצר לו - וירא שמא יהרג, ויצר לו שמא יהרוג את אחרים. מאן אחרים - רבי מאיר" . זה ודאי לא מדרש אלא וורט שדרש דרשן על פי דברי רש"י לפסוק זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 14:01 |
|
| |
בן איש חי ריש פרשת חיי שרה.
תוקן על ידי רזייא ב- 07/06/2009 13:59:15
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 13:51 |
|
| |
ומה המקור לפירושו של הגרעק"א? ב'דורשי רשומות'?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 13:49 |
|
| |
המדרש פליאה הזה עצמו מובא במדבר קדמות להחיד"א באות ת' בשם שימושא רבא ו"ש אסטרטפולי.
|
|
|
|
|
