| נשלח ב-11/6/2009 18:30 |
 |
| |
^^פרשת שלח לך על פי האריז''ל^^
פרשתנו מתחילה למעשה בספר בראשית ַויַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל: (ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ: (ט) וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם: והנה רז"ל אמרו בפסוק ויאמר להם יוסף מרגלים אתם, שרמז להם, שהם יהיו מרגלים את ארץ ישראל. אבל יהושע נשיא אפרים בן יוסף עצמו, לא יהיה מרגל.דהיינו שיוסף מגלה שהשבטים יצטרכו להתעבר במרגלים ולכן אומר להם מרגלים אתם ואין הוא משקר ועכשיו נחזור לעיניננו והענין, הוא, כי הנה בראותו יתברך שהיו מרגלים אלו עתידים לחטא, ומרע"ה היה ברצונו לשלחם, לכן בחר הרע במעוטו, לתקן קצתו. ולכן גזר הוא יתברך, שנשמות השבטים עצמם, אחי יוסף, הנקראים בני ישראל ממש, יתעברו בסוד העיבור באלו המרגלים, כדי שיעזרום קצת, ולא יחטאו לגמרי. ולכן 11 השבטים נתעברו ב11 המרגלים ומכיוון שלוי אין לו חלק ונחלה בארץ לכן לא התעבר שבט לוי במרגלים אז יש לנו 11 שבטים שמתעברים ב11 המרגלים ונשמת יוסף מתעברת בנשיא לשבט מנשה ולכן כתוב שם למטה יוסף לשבט מנשה לרמוז שנתעברה בו נשמת יוסף הצדיק אז נשאר לנו רק כלב שהוא משבט אפרים כי לוי לא היה אז שבט יוסף נחלק לשניים מנשה שנתעברה בו יוסף ואפרים נשאר ללא עיבור ומשה התפלל על הושע יה יושיעך מעצת המרגלים והמשיך לו שם חדש יהושע והיוד עצמה נלקחה משרי ובגלל שהיא נוקבה אומרים שלכן לא היה ליהושע בנים וסוד קריאת שם זה החדש הוא, כי המשיך עליו נשמת לוי בן יעקב, שלא היה שום מרגל משבטו כנזכר, וזה היה ע"י משה שהוא משבט לוי, ואליו היה ראוי ללכת בשליחות זה, מרגל של שבט לוי, ושלח במקומו את יהושע תלמידו תמורתו, החשוב כמו בן שלו ממש כנודע, ונשמת לוי, שהיתה צריכה להתעבר במשה נתעברה אז ביהושע והנה בלכתם לתור את הארץ, לקחו עצה רעה בעצמם, להוציא דבה על הארץ, ולכך נסתלקו מהם נשמות של השבטים המתעברות מהם כנז"ל. כנודע, כי הנשמה המתחבר בגלגול עם האדם, אינה מסתלקת משם עד יום המיתה. אבל הנכנסת בסוד עיבור, מסתלקת ממנו, כאשר האדם חוטא, ואומרת (במדבר ט"ז כ"ו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה. ולא די זה, אלא אפילו נשמת האדם עצמו, מסתלקת בעת שחוטא, בסוד הרשעים בחייהם קרויים מתים, ולכן נסתלקו מהם: אמנם יהושע וכלב, חיו מן האנשים ההם. והנה מלת חיו אינה מתיישבת, והענין הוא, כי אלו השנים לא נסתלקו מהם העיבורים שלהם, שהם, יהודה בכלב, ולוי ביהושע. והיה בהם חיות נוסף בעת ההיא, וז"ש חיו, ולא אמר נשארו חיים. אבל השאר מתו תכף בביאתם אל משה, בהסתלקות העיבורים מהם, בסוד הרשעים בחייהם קרויים מתים.כלב בן יפונה הוא גילגול של אליעזר עבד אברהם והוא אליעזר עבד אברהם היה בכלל ארור ואין ארור נדבק בברוך שכידוע כאשר שלח אברהם את אליעזר להביא ליצחק אשה אמר אליעזר לעצמו אבל יש לי בת מדוע אין היא יכולה להתחתן עם יצחק ועם כל הקושיה שהיה מתהלך עמה עשה שליחותו נאמנה והיה לו סיוע ועזר מעם ה' יתברך ומי שהוציאו מכלל ארור היה לבן באומרו בוא ברוך ה' גם פיניתי הבית וכו' ולכן לבן הוציא את אליעזר מדין ארור לדין ברוך מי היה אליעזר עבד אברהם בנו של נמרוד בן כוש אחי כנען בני חם בן נח ואחרי שניצח אברהם את נמרוד בפרשת כבשן האש נתן לו את בנו כעבדו בכל אופן יצא אליעזר בסופו של דבר מגדר ארור בזכות מעשיו והתורה רומזת זאת בצורה נפלאה ב ויאמר לבן בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ ואנכי פיניתי הבית ומקום לגמלים ובגלל שאליעזר שירת נאמנה את אברהם לכן יצא מכלל ארור לכלל ברוך.אם כן לפי שלבן קרם לאליעזר שיתוקן ובזכות זו התגלגל בכלב בן יפונה לכן נקרא כלב בן יפונה יפונה שפיניתי הבית שפינה אותו מעבודה זרה ונחשב אליעזר כבנו של לבן כך כל מי שמחזיר אדם בתשובה נחשב כבנו ממש ויכול לומר בני אתה אני היום ילידיתיך ולכן כלב הולך לקברי אבות לקברו של אברהם וניצול בזכות אברהם שהוא היה בגילגול הקודם עבדו לכן מועילה תפילת אברהם אבינו על כלב
ועוד פרשה יש בה סודות גדולים מאוד ואין המקום כאן לבאר ואם יתן ה' בי כוח אמשיך לבאר את ריגול הארץ
ממני יעקב בן דוד רביבו
המשקיף
מעוניין לקבל תגובות הערות והארות תודה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:31 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
שנאמר:
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:30 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:29 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
שנאמר:
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:29 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
שנאמר:
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:28 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
שנאמר:
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 13:27 |
|
| |
בס"ד
תיקון קטן
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו ומכסה עלין
שנאמר:
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
והמזהירים ישכילו....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 06:23 |
|
| |
בס"ד
הרועים = ערב רב ועוזריהם = מעקבי הגלות
ב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה.
והנה הנבואה בשלמות:
ירמיהו פרק כג
א הוֹי רֹעִים, מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי--נְאֻם-יְהוָה. {ס}
ב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה. ג וַאֲנִי, אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי, מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן, וּפָרוּ וְרָבוּ. ד וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים, וְרָעוּם; וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2009 22:26 |
|
| |
בס"ד
ברשותך...
תיקון קטן למשל הקודם
ואמשול משל למה הדבר דומה ב"ה יתברך
הדבר דומה לכוס מים = טובים לכל ומשרתים את כולם בבריאה = לומדי תורה (שתורה = מים ) ולפעמים התורה היא אש לפי הצורך) ותלוי ביחס למה מדברים
שנאמר:
דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם-יְהוָה
א הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיהו נ"ה פסוא א')
יְהוָה, עַל-מַיִם רַבִּים (תהילים כ"ט פסוק ג')
בדוגמא למילה (קול) ו(כל) אם צריך תשמיע קול ובמצב אחר אפשר לומר תשמיע את הכל =
(כלומר כל מה שרצית להשמיע)
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו = המשיח שליט עליהם
עם מוסיפים פתיליה על השמן = וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת = עשיית מצוות = ציצית = תרי"ג כלומר ציצית = תר = ומוסיפים שמונה חוטים וחמישה קשרים כפולים = תרי"ג = תרי"ג מצוות שצריך לחדש המשיח ועוזרו בע"ה
כדי להחזיר עטרה ליושנה ...
ואת הדלקת הפתיל צריך האדם לעשות = כך הקב"ה יתברך מאציל עליו מאורו
שנאמר : להבדיל מ- ה' יתברך כמובן ...
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
ועוד נאמר:
כט הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם-יְהוָה (ירמיהו כ"ג)
ואז בע"ה יתברך יתקיים
ה הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. ו בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ. {פ}
עד כאן לבינתיים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2009 21:56 |
|
| |
בס"ד
הפירוש
משכיל מאוד
ומזכירה את עיבור הנשמה שצריכה להיות למשיח צדקנו
שנאמר:
יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.
ואמשול משל למה הדבר דומה ב"ה יתברך
הדבר דומה לכוס מים
ועל המים שופכים שמן = כך השמן צף על המים = גבוה בראש הכוס = מושל בו ויקר ממנו
עם מוסיפים פתיליה על השמן = וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת = עשיית מצוות = ציצית = תרי"ג כלומר ציצית = תר = ומוסיפים שמונה חוטים וחמישה קשרים כפולים = תרי"ג
ואת הדלקת הפתיל צריך האדם לעשות = הקב"ה יתברך מאציל עליו מאורו
שנאמר : להביל ממנו יתברך כמובן
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
כט הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם-יְהוָה (ירמיהו כ"ג)
ואז בע"ה יתברך יתקיים
ה הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. ו בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ. {פ}
כי מי שמעקב את הגאולה ...
ירמיהו פרק כג
א הוֹי רֹעִים, מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי--נְאֻם-יְהוָה. {ס}
ב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה.
והנה הנבואה בשלמות:
ירמיהו פרק כג
א הוֹי רֹעִים, מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי--נְאֻם-יְהוָה. {ס}
ב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה. ג וַאֲנִי, אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי, מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן, וּפָרוּ וְרָבוּ. ד וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים, וְרָעוּם; וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
ואח"כ....
ה הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. ו בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ. {פ}
ואח"כ יעשו ניסים ונפלאות שנאמר:
ז לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא-יֹאמְרוּ עוֹד חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ח כִּי אִם-חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת-זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם; וְיָשְׁבוּ, עַל-אַדְמָתָם. {פ}
ואח"כ וישפטו מכל הנביאי שקר ומשיחי שקר שנאמר
ט לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי, רָחֲפוּ כָּל-עַצְמוֹתַי--הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר, וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן: מִפְּנֵי יְהוָה, וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. י כִּי מְנָאֲפִים, מָלְאָה הָאָרֶץ--כִּי-מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ, יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר; וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה, וּגְבוּרָתָם לֹא-כֵן. יא כִּי-גַם-נָבִיא גַם-כֹּהֵן, חָנֵפוּ; גַּם-בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם, נְאֻם-יְהוָה. יב לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם, כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה, יִדַּחוּ, וְנָפְלוּ בָהּ: כִּי-אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה שְׁנַת פְּקֻדָּתָם, נְאֻם-יְהוָה. יג וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן, רָאִיתִי תִפְלָה; הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל, וַיַּתְעוּ אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל. יד וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלִַם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה, נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים, לְבִלְתִּי-שָׁבוּ, אִישׁ מֵרָעָתוֹ; הָיוּ-לִי כֻלָּם כִּסְדֹם, וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה. {פ}
טו לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-הַנְּבִאִים, הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה, וְהִשְׁקִתִים מֵי-רֹאשׁ: כִּי, מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם, יָצְאָה חֲנֻפָּה, לְכָל-הָאָרֶץ. {פ}
הנה אתם מוזהרים ...
טז כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אַל-תִּשְׁמְעוּ עַל-דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם--מַהְבִּלִים הֵמָּה, אֶתְכֶם: חֲזוֹן לִבָּם יְדַבֵּרוּ, לֹא מִפִּי יְהוָה. יז אֹמְרִים אָמוֹר, לִמְנַאֲצַי, דִּבֶּר יְהוָה, שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם; וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ, אָמְרוּ, לֹא-תָבוֹא עֲלֵיכֶם, רָעָה. יח כִּי מִי עָמַד בְּסוֹד יְהוָה, וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת-דְּבָרוֹ; מִי-הִקְשִׁיב דברי (דְּבָרוֹ), וַיִּשְׁמָע. ? {ס}
יט הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה, וְסַעַר, מִתְחוֹלֵל; עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים, יָחוּל. כ לֹא יָשׁוּב אַף-יְהוָה, עַד-עֲשֹׂתוֹ וְעַד-הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ, בִּינָה.
כא לֹא-שָׁלַחְתִּי אֶת-הַנְּבִאִים,! וְהֵם רָצוּ; לֹא-דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם!, וְהֵם נִבָּאוּ. כב וְאִם-עָמְדוּ,
בְּסוֹדִי--וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי, אֶת-עַמִּי,
וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע, וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם ?. {ס}
כג הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי, נְאֻם-יְהוָה: וְלֹא אֱלֹהֵי, מֵרָחֹק.! כד אִם-יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא-אֶרְאֶנּוּ,? נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה. כה שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-אָמְרוּ הַנְּבִאִים, הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, לֵאמֹר: חָלַמְתִּי, חָלָמְתִּי. כו עַד-מָתַי,?
הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים--נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר; וּנְבִיאֵי, תַּרְמִת לִבָּם. כז הַחֹשְׁבִים, לְהַשְׁכִּיחַ אֶת-עַמִּי שְׁמִי,?... בַּחֲלוֹמֹתָם?... אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ- כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת-שְׁמִי, בַּבָּעַל.? כח
פה מתאר ה' יתברך על מי שנביא אמת,
ומי שלא נביא אמת , אז ישרף כקש
ואם ליבו אבן אז נאמר
ה' יתברך יעשה לו כפטיש המפוצץ סלע
רחמנא ליצלן
הַנָּבִיא אֲשֶׁר-אִתּוֹ חֲלוֹם, יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ, יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת: מַה-לַתֶּבֶן אֶת-הַבָּר ?, נְאֻם-יְהוָה. כט הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם-יְהוָה; וּכְפַטִּישׁ, יְפֹצֵץ סָלַע. {ס}
פה לצערי כבר תש כוחי אבל אומר בקצרה שהקב"ה יתברך מנבא על חכמי הדור שמנהיגים את העם במרמה כמו אומרים חלומות שניגלו להם מעולם האמת כמו משיח דיבר איתם בחלום או חלמו על אליהו הנביא זכור לטוב
דברים שלא היו ולא נבראו בכדי לזכות בכבוד של צדיק
בגוף ולב ומעשים של רשעים
וכל מטרתם זה לצבור הון ולהתעשר על חשבון טפשותם של אחרים שנאמר:
אם ראית איש חכם, אז תדע שיש תיקוה לכסיל (לטיפש או חסר דעת ) ממנו (ספר משלי)
רחמנא ליצלן
וכל מעשיהם בשקר ומרמה !!!
ל לָכֵן הִנְנִי עַל-הַנְּבִאִים, נְאֻם-יְהוָה, מְגַנְּבֵי דְבָרַי, אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ. לא הִנְנִי עַל-הַנְּבִיאִם, נְאֻם-יְהוָה, הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם, וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם. לב הִנְנִי עַל-נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר, נְאֻם-יְהוָה, וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת-עַמִּי, בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם; וְאָנֹכִי לֹא-שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְהוֹעֵיל לֹא-יוֹעִילוּ לָעָם-הַזֶּה--נְאֻם-יְהוָה. לג וְכִי-יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אוֹ-הַנָּבִיא אוֹ-כֹהֵן, לֵאמֹר, מַה-מַּשָּׂא, יְהוָה--וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת-מַה-מַּשָּׂא, וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם נְאֻם-יְהוָה. לד וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם, אֲשֶׁר יֹאמַר מַשָּׂא יְהוָה--וּפָקַדְתִּי עַל-הָאִישׁ הַהוּא, וְעַל-בֵּיתוֹ. לה כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶל-אָחִיו: מֶה-עָנָה יְהוָה, וּמַה-דִּבֶּר יְהוָה. לו וּמַשָּׂא יְהוָה, לֹא תִזְכְּרוּ-עוֹד: כִּי הַמַּשָּׂא, יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ, וַהֲפַכְתֶּם אֶת-דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ. לז כֹּה תֹאמַר, אֶל-הַנָּבִיא: מֶה-עָנָךְ יְהוָה, וּמַה-דִּבֶּר יְהוָה. לח וְאִם-מַשָּׂא יְהוָה, תֹּאמֵרוּ, לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה, יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה מַשָּׂא יְהוָה--וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, לֹא תֹאמְרוּ מַשָּׂא יְהוָה. לט לָכֵן הִנְנִי, וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא; וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם--מֵעַל פָּנָי. מ וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם, חֶרְפַּת עוֹלָם, וּכְלִמּוּת עוֹלָם, אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ
עד כאן לבינתיים מקווה שיופץ ברבים
בע"ה יתברך ...
|
|
|
|
|
|
