אתמול אני וחברתי הטובה בילינו יצאנו קצת לנשום אויר כמו שאומרים וכרגיל מדברים על שידוכים
והיא אומרת לי אמרו לי שאחרי חתונה כבר לא קשר נכון שאת תישמרי איתי על קשר אני לא מסוגלת לחשוב על זה שלא ניהיה בקשר
אני שתקתי כי מצד אחד זה נכון וזה אפילו לא נראה תמוהה כי יכול להיות שהבעל שלי לא יאהב תחברות הזאת או שהיא תתחתן והוא לא יסתדר עם בעלה ואני אצטרך להקריב למענו גם אם זה יהיה קשה ומצד שני כי לא בטוח שנגור באותה עיר
אבל יחד עם זה ..זה כואב לי לחשוב על זה שלא ניהיה בקשר אנחנו ממש קשורות בלב ובנפש
מה אתם אומרים מה הסיכויים להיות בקשר עם חברה טובה אחרי חתונה
נשלח ב-30/5/2010 20:09
לא נכון. אני לא בדעה הזו.
הבעל נמצא בשנים החשובות של חייו עם חבריו בישיבה שהפכו לאחיו כמעט, אז למה שיתנתק ממשפחה נפלאה כזו? וכן גם הנשים.....!
נשלח ב-30/5/2010 18:54
אוי, אותי זה הורס.
נשלח ב-30/5/2010 18:50
אני בדעת המשגיח. קטנה- שמנו לב ועוד איך.. כמו שחברה שלי אמרה לי בסוף הוורט שלה: איך אני שמחה שבאתן. אמרתי לו שיש לי המון חברות.... מצחיק?...
_________________
נשלח ב-21/7/2009 21:47
תצחקו,(כמו שאני צוחקת...)
אבל אותי הכי מצחיק לראות איך חברות אחרי החתונה דואגות להראות לבעל שיש להן חברות...
(הבנתם...?)
לא יודעת למה
אבל ככה המצב.
גם שמתם לב?
נשלח ב-16/7/2009 17:56
בס"ד
אם לקשר יש בסיס של נושאים משותפים ואנטיליגנציה משופת הקשר ימשיך עד 120.
כמובן שקשר לא נמדד במספר הטלפונים שעושים אחד לשני ביום.
קשר נמדד בשיחה בינכם בפגישה מקרית אחרי חודשיים שלא דיברתם.
לי דוקא יש חברה נשואה שהקשר ביננו התהדק לאחר החתונה...
זה תלוי באופי של אנשים, יש את אלו ששומרים על קשר, יש את אלו שלא.
נשלח ב-12/7/2009 21:30
אופק20 כתב:
לא בטוחה שכל האנשים זכו לחוות קשר עמוק באמת עם חבר/ה, במיוחד לא בנים.
כפי הנראה, קשר אמיץ ועמוק מאוד שהיה עם חברה אחרי החתונה לא יישאר כזה, בן הזוג מחליף אותו.
חולק עליך ,
בנים לא פחות יודעים לחוות קשר עמוק עם חבר.
בן הזוג לא מחליף שום קשר אם חבר, הוא בהחלט יכול להחליף, אך בכל אופן חבר טוב נשאר לתמיד .
_________________
נשלח ב-12/7/2009 00:33
[ליטאי אני חושב שגם כאן התשובה צריכה להיות תלוי ]
כמובן זה תלוי במה שכולם כתבו
נשלח ב-9/7/2009 20:16
מה שתירת שם למעלה זה בדיוק קשר נחמד, אבל לא עמוק.
נשלח ב-9/7/2009 20:04
לא יודעת.
בינתיים כל חברותיי הטובות שנישאו- נשארו החברות הכי טבוות, אבל זה לא פייר,אנחנו לומדות ביחד.... :-)
דווקא פה אני מגלה תעוזה והקרבה גדולה לשני הצדדים- אם זה העובדה שהבחורה בשבע ברכות-אז אני מתפקדת בלימודים בשביל שניים....
אם זה שהם צריכים ביביסיטר-אז קוראים לי.
אם זה שהיא עושה שבת ראשונה עם בעלה- אני מגיעה אליה ואנחנו מבשלות ואופות שבת יחד ואז אני מתחפפת משם בשקט...
אם זה להיות בטוחה שהיא זוכרת את יום ההולדת שלו והולכת לקנות איתה מתנה...
שלא נדבר על מקרים, אחרי שנתיים ושלוש-של חברות לא הכי טובוות, שהן גדולות ממני בכמה שנים טבוות, אבל שהן שומרות לך פינה בלב,, פתאום מתקשרות לקבל עיצה למשהו מסויים...
יש לי חברה שלא עברה מבחן מסויים...והיא לא יכלה להמשיך ללמוד, והיא בכתה המון ובעלה לא ידע אי להתמודד עם זה וכל מי שניסה אליו לא עזר לו...והיא היתה שבורה, ועד מהרהגם הואהיה שבור, ולא ידע מה צריך לעשות, התקשר אלי ויחד ניסיינו לצוא פתרון-ומצאנו, ב"ה!
מה,אני ממש מרגישה חלק מהנישואים של חברותיי...
נשלח ב-9/7/2009 19:48
לא בטוחה שכל האנשים זכו לחוות קשר עמוק באמת עם חבר/ה, במיוחד לא בנים.
כפי הנראה, קשר אמיץ ועמוק מאוד שהיה עם חברה אחרי החתונה לא יישאר כזה, בן הזוג מחליף אותו.
מצד הנשוי- יש לו שותף חדש לחיים והקשר החדש אמור למלא את כל הצרכים העמוקים ביותר.
ומצד החבר- הוא לא יכול לתפוס מקום כמו שהוא תפס קודם בליבו של הנשוי, כי הנשוי לא פנוי לזה.
בירבורים ודיבורים וקשר נחמד מאוד בהחלט יכול להשאר.
נשלח ב-25/6/2009 09:53
משגיח, השנה הראשונה זה לא אאוט אוף דה ורלד
אנחנו נשארים על אותו כדור ובדר"כ גם באותה סביבת מגורים
ועם אותו מייל ואותו מספר פלאפון
חברה טובה באמת לא תתנדף אחרי שהיא מתחתנת, גם לא לשנה אחת
ואבוי לה אם היא תעשה זאת
נשלח ב-18/6/2009 12:10
כתבו פה לעניין.
בכל אופן, בקצרה:
אחרי הנישואין זה עולם אחר. שנה ראשונה זה הזמן שכל הכוחות מושקעים (וכך צריך להיות) בבניין הבית ובטיפוח הקשר בין בני הזוג. באופן טבעי חברויות חיצוניות יורדות לרמה מינימאלית. מי שחושב שאפשר להמשיך באותה מתכונת אחרי הנישואין כלפניהם טועה!
עם כל זאת כל בן זוג צריך לכבד את הצורך של בן זוגו בחברים מחוץ למסגרת הנישואין קרי: העבודה בשני מישורים:
1) לטפח את הקשר האישי (שבא על חשבון החברים באופן טיבעי)
2) לא להפגע אם בן הזוג שומר על רמה מסויימת של חברות עם העולם החיצון, גם זה נצרך טבעי והכרחי (ולא לצעוק עליו למה אתה לא כמוני...)
וכמו שכתבו, לעולם בן חברים נשארת הפינה החמה. חברות אל נמדדת בכמות הפעמים שאני מתקשר לחב וכדו'. יש לי חבר ששנינו מגדירים את עצמנו חברים בלב ובנפש למרות שחודשים ארוכים יעברו בלי שנדבר. וכל שיחה וכל מפגש הוא רגע של הנאה צרופה.
לתשומת ליבכם.
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
נשלח ב-18/6/2009 00:31
בשנה הראשונה לנישואין יש למעט בקשר עם חברים/ות!!!!
_________________
אוי לו לבעל שאישתו שולטת בו ואוי לה לאישה ששולטת בבעלה!
נשלח ב-18/6/2009 00:31
בשנה הראשונה לנישואין יש למעט בקשר עם חברים/ות!!!!
_________________
אוי לו לבעל שאישתו שולטת בו ואוי לה לאישה ששולטת בבעלה!
