הרב שם טוב גפן . מיהו?

לפני כיומיים, בעיוני וסקרנותי באתר "אוצר החכמה", נתקלתי בספר מיוחד במינו לדעתי, חיברו הרב שם טוב גפן. הספר עוסק בענייני אינסוף. ככל הנראה הושפע מחשיבה מתמטית מתקדמת וכן לוגיקה ופילוסופיה שאחרי המהפכה הקופרניקאית של קאנט. היות ואין לי את רשיון אוצר החכמה, הצלחתי לקרוא אך דפים מועטים. וראיתי שישנה הסכמה של הרב קוק זצ"ל על הספר. על פניו נראה כי המחבר היה מהמסבירים את הקבלה על דרך המדע והפילוסופיה.אם זכרוני אינו מתעתע בי לעת זקנותי , הרי שכעין זה כבר עשה אחד מהרבנים בלונדון שגם הוא זכה להסכמתו של הרב קוק זצ"ל.

מעולם לא שמעתי את שם המחבר שם טוב גפן, ואף שם הספר כבר לא זכור לי.

האם ספר זה ידוע ומוכר? מי היה אותו רב? מה עניינו? היכן יש ספרים דומים שאוכל לקרוא במלואם?

בראש האשכול נשכח ממני שם הספר שגם בו ישנה הסכמה מאת הרב קוק זצ"ל שהוא ספר העוסק בקבלה בשילוב מדע.

ובכן, שם הספר הוא "מפתח הקבלה " לרב זאב וולף טננבויים זצ"ל מאנגליה.

http://musaf-shabbat.com/2012/06/15/%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%93%d7%99%d7%93%d7%99/

כזכור לי שתמך ביוזמה לחידוש ה"תכלת" של האדמו"ר מראדזין.

ראיתי בספר של בורשטיין על התכלת.

[כבר הזכרתי למעלה את מופרכות התזה של "מעשה בראשית והאדמתנות". כעת נזכרתי כי כבר העיר על זה הרב מיכאל אברהם בספרו שתי עגלות וכדור פורח. אין לי את הספר בכדי לציין מ"מ מדויק, אולם מי שבידו ודאי יוכל לציין ע"פ המפתח.]

ספרן , תודה.

אודה מכל הלב לכל מי שיביא כאן, כל חומר נוסף, מכל סוג שהוא,  לגבי הרש"ט גפן זצ"ל. בפרט לחומר המצוי באינטרנט או ניתן להורדה.

יצא לי לקרוא כמה ספרי פילוסופיה יהודיים, אבל הלך מחשבה כמו שלו, לא מצאתי מעולם. מפוכח ביותר. לדעתי מדובר בגאון עולם! אני מרגיש שאני נעשה חסיד שלו עם כל דף נוסף שאני קורא ממנו :). קשה להתעלם מתחושת הפיספוס שליוותה אותי כשקראתי את ספרו.כמה חבל שלא הכרתי את כתביו שנים לפני כן.... הייתי חוסך לעצמי הרבה מהמבוכות הקטנות/גדולות  שלי.
 
כבר היו דברים מעולם ואנשים גדולים לא זכו להכרה אלא כעבור שנים רבות מיום פטירתם, נראה לי שהרב הזה נכלל בתוכם.

אין לי מושג ולא שמץ , למה האדם הגדול הזה לא מפורסם וידוע בעולם.

לצערי, לא ניתן.

מרחביה, תודה רבה לך.

ספרן, היכן ניתן למצוא את המאמר ברשת?

יש"כ.
ממילות הפתיחה שם למדנו ש"הניח אחריו הרבה כתבי יד והם נמצאים בגנזך של מוסד הרב קוק".

קטעים תמציתיים מ"מאמר תולעת תכלת" של רש"ט גפן, מתוך כת"י שבספריית מוסד הרב קוק, בתוך "בנתיבי חסידות איזביצא-רדזין לש"ז שרגאי (כרך ב' נספח ה' עמ' 276-291, וקרדיט לס' התכלת של בורשטיין).

תוקן על ידי יעקב135 ב- 25/06/2009 14:19:34

מפליג,

( על מש"כ בדברי הרמב"ם, ראה בהרחבה במאמרו של אלכסנדר אבן-חן ב"דעת" גליון 63 )

[השם דה שׂפינוזה מקורו במילה הפורטוגזית espinhosa שמשמעותה "ממקום קוצני". גם טבעת החותם שלו נשאה תמונה של צמח קוצני. לפיכך מדובר רק בעיברות מהסוג השכיח בכתבי גפן, כמובן עם נופך קוצני.
איזכור דומה של שפינוזה באופן כזה -הידוע לי- אינו מפורש אלא מרומז. מדובר בהסטוריון דניאל-מיגל דה באריוס שכתב על רבי שאול מורטירה:  הקוצים [-הדגשה במקור] הם אלה אשר, בשדות אי האמונה, מנסים לזהור באש המאכלת אותם, וקנאותו של מורטרה היא להבה בוערת בסנה הדת ולעולם אינה כלה. (מקור: שפינוזה, ביוגרפיה. סטיבן נדלר.)]

תוקן על ידי מרחביה ב- 24/06/2009 13:39:46

נראה שספרו "בקורת הנבואה הטהורה" נעשה כעין קונטרה לספרו של קאנט. לא כהפרכה אלא כשידרוג. ומכאן גם שמו המקביל ל "בקורת התבונה הטהורה" וכו'. של קאנט. הערצתו אליו ניכרת. ( ואולי מכאן גם הגיע אל הרש"ט פרופ' הוגו ברגמן ז"ל ).

לגבי הרמב"ם הוא מחדש שהרמב"ם תמך בתארים חיוביים מסויימים כלפי הבורא, ומביא ראיה מלשונו, ושזה תואם לחלוטין את השקפת הקבלה.וכאן הטענה בעצם היא הפוך על הפוך: לאנשים הרדודים חובה לתת גישה שוללת כמה שיותר, מסכנת הריבוי , כדי להגיע לאחדות פשוטה ( נתפסת ) אך ל"יחידים" שברור להם שהאחדות היא מעבר לסך השלילות ולמהותם, חובה לדעת שיש בנמצא תארים חיוביים המתקבלים מדברי הנביאים והשגתם. 
 
אגב, בספר הוא מכנה את שפינוזה " בן הקוץ".( אני מניח שזה כינוי לגנאי:) זה כינוי נפוץ לאנשים שמחבר ספר מוצא אותם כשליליים או שזו המצאה פרטית של הרש"ט לכנותו כך או שכך כינו את שפינוזה בספרות היהודית ?