בעברי בתחנה מרכזית של אחת מערי גוש דן והשפלה צדה עיני ממתיני ברמזור המעבר חציה שמולי מראה מעניין.
איש ואישה, שניהם נראים בשנות ה70 לחייהם, אוחזים יד ביד.
והתעוררו בי זכרונות.
נזכרתי בסבא ז"ל ובסבתא שתחיה.
סבא בשנותיו האחרונות היה בבי"ח סיעודי, סבתא שתח' נשארה בבית.
כל פעם שהם היו מדברים בטלפון איזה חיוך היה על פני שניהם.
כל פעם שהם היו מתראים איזה אושר היה נסוך על פנים.
סבא ממרום תשעים שנותיו. וסבתא ששמונים שנותיה לא מפריעים לה לאהוב כמו נערה.
וכשסבא נפטר, פתאום אישה בת שמונים בוכה כאילו רק נישאה.
ואמרתי לעצמי, איזה עולם.
ועוד חלפה בי מחשבה. על ראש הישיבה והרבנית. מעל חמישים שנות נישואין.
שבעים שנות חיים.
וכשאני יושב אצליהם בבית אני מלא התפעלות. ועד היום החן והחביבות כמו השעה הראשונה.
מדהים.
אני יכול לאחל זאת לכם ולעצמי.
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
נשלח ב-25/6/2013 13:39
בס"ד חחחחחחחחחחחחחחחחח אם ה' ירצה הוא יחכה..
נשלח ב-25/6/2013 12:06
תזדרזי כי הוא לא מחכה .
נשלח ב-25/6/2013 11:57
בס"ד אני כבר מכינה שמלהונעליים.....
נשלח ב-25/6/2013 11:34
חייכנית770 כתב:
בס"ד
צודקת...נו אז איפה הגבר שלי?
מחפש את סינדרלה.
נשלח ב-24/6/2013 12:32
תיכף אני אומר לך.
נשלח ב-24/6/2013 12:31
בס"ד
צודקת...נו אז איפה הגבר שלי?
נשלח ב-24/6/2013 12:25
חייכנית770 כתב:
בס"ד צודק...איך עושים את זה תכלס?
כעת, את לא יכולה לעשות את זה. את צריכה גבר כדי לאהוב אותו באמת. בכל המצבים. בלי גבר זה לא שווה.
נשלח ב-24/6/2013 12:19
עובדים על עצמנו
נשלח ב-24/6/2013 12:14
בס"ד צודק...איך עושים את זה תכלס?
נשלח ב-24/6/2013 12:09
ובעיקר לעבוד על לאהוב בלי תנאים.
נשלח ב-24/6/2013 12:04
בס"ד מי שרוצה להגיע לזה צריך לעבוד על 4דברים... כבוד הדדי,ולעלות לכף זכות,להסתכל על חצי הכוס המלאה,ולדעת ולהאמין שהוא חצי נשמתך.
נשלח ב-23/6/2013 16:29
טיע כתב:
ועל זה נאמר: "כל יום יהיו בעיניך כחדשים"
_________________
כשלב יהודי בה' בשלמות מאמין...
נשלח ב-23/6/2013 16:10
ועל זה נאמר: "כל יום יהיו בעיניך כחדשים"
נשלח ב-23/6/2009 18:01
הלואי הלואי
עד 120 לסבתא :)
נשלח ב-18/6/2009 21:17
שימעו ידידי,
אכן אמת בדבריכם. יש הטועים לחשוב שרגע החתונה הוא שיא הזוגיות ומכאן והילך הולכים ויורדים. אכן החושבים כך חייהם נראים ככה.
אך להולכים בדרך אמת כל יום הוא שלב נוסף בדרך המשותפת, כל תקופה, כל קושי וכל הצלחה הם נדבכים חשובים בבניין הבית ההולך ומוקם.
נמצא שלכל יום שיא חדש, בעבודת ה' כבזוגיות.
אכן אהבה כזו רק הולכת ומתגברת עם השנים, הולכת ומשתבחת, מתוך שאיפה מתמדת לקיים הציווי האלוקי "והיו לבשר אחד" (ע"ע "רגלה של אישתי כואבת לנו").
ונעליים.....
