ההתפתחות האחרונה ביחסי ארה"ב וישראל, מעמידה אותנו עם הגב אל הקיר ועם הפנים אל האמת.
ברגע שחוסיין אובמה – הפרזידנט של ארה"ב – חשף את ציפרניו ומשתף פעולה עם אויבי ישראל, בלחצו על הקפאת ופירוק התנחלויות, קרי, עקירת יהודים מאדמת ארץ ישראל ומסירתה לידי הערבים, התברר לרבים מאיתנו – אלו ששמו יהבם על ה"דוד סם" באמריקה – שכל טיבו דעבדין (האומות עו"ג) לגרמייהו עבדין, וכדאיתא בגמרא ע"פ "וחסד לאומים חטאת" שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושין אינן אלא להתייהר כו', וכך התנפצה האשלי' לרסיסים והסגידה לארה"ב הועמדה בסימן שאלה.
סימן שאלה גדול מתנוסס גם מעל עמדתה של יהדות ארה"ב, אין זה סוד שיהדות ארה"ב נמצאת בעמדת כוח אדירה, הן מבחינה כלכלית (אילי הון) והן מבחינה פוליטית (איפ"ק), ובלי ספק – לחץ של יהדות ארה"ב במוסדות השלטון יכול לשנות את הקו המדיני ולהטות את הכף לטובת ישראל.
אולם עד עתה לא נראה שהאירגונים היהודיים באמריקה יוצאים מהכלים בהשתדלות בעד אחיהם בארץ ישראל...
עליהם לדעת כי אם החרש יחרישו בעת הזאת, הנה, "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת..."!!!
נקודת אור אחת ויחידה היא פעולותיהם הברוכות של שלוחי חב"ד בהשפעה על ציבורים גדולים ביהדות אמריקה, אשר בוודאי ישתדלו להשפיע על מקורביהם, ובאמצעותם על אנשי הממשל, לשנות את הקו הנוקשה כלפי ישראל.
אך הבעיה היא לא רק בעמדת יהדות ארה"ב אלא גם ובעיקר – של ממשלות ישראל.
הבעיה של כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים היא בשתים:
א) בעוד הערבים אומרים את השקר - באמת, הנה היהודים אומרים את האמת - בשקר...!
ב) האמונה וההישענות על "חסד לאומים", גם כאשר ברור לעין כל ש"חסד לאומים חטאת", ואינם אלא "משענת הקנה הרצוץ".
"העבר מלמד ההוה ומורה דרך העתיד".
דברי ימי ישראל לדורותיהם הוכיחו בעליל, שכאשר עם ישראל עומד זקוף ומביע את דרישותיו הלגיטימיות בנחרצות - בלי הססנות, גמגום ובושה, מתוך אמונה אמיתית בצדקת דרכו, שהיא האמת האלקית הצרופה, הנה, אמת זו מתקבלת, וכולם מתקפלים וכורעים ברך בפני'.
ולענינינו, זכותו הבלעדית של העם היהודי על כל חלקי ארץ ישראל בגבולות ההבטחה של בורא העולם ומנהיגו, שהבטיח בתורתו "לך אתן את הארץ הזאת", וכן "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", הנה, אמת זו בלתי ניתנת לעירעור, כי מקורה ב"ה' אלקים אמת הוא אלקים חיים", אשר ברא את השמים ואת הארץ ו"ברצונו נתנה (את הארץ) לנו".
ולצד זכותו של עם ישראל על הארץ, כך חובתו של העם היהודי לשמור על קיומו הפיזי של כל אחד ואחת מישראל, וכדין תורתנו הקדושה ש"פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה", ואסור ליצור או לאפשר מצב – אפילו של ספק פיקוח נפש.
דברים אלו הוכחו בעבר כאמיתות שאין עליהן עוררין, רק חוסר תבונה – במקרה הטוב – או רצון מרושע – במקרה הגרוע – גורמים לקובעי המדיניות בישראל להתעלם מנסיון העבר ולנהל מדיניות המעמידה אותנו על הברכיים מול אויבינו, והמסכנת את קיומינו בארץ ואף בתפוצות.
דבר נוסף צריכים אנו ללמוד מהעבר, כי לכל אורך ההיסטוריה, כאשר יהודים ניסו להתקרב אל הגויים במגמת יצירת שלום ואחוה עמהם, תוך וויתורים על עקרונות ביהדות, גרם הדבר לסלידה בקרב העמים כלפי היהודים, ושנאת ישראל – אנטישמיות - גברה.
גם ובמיוחד כאשר עם ישראל כרת בריתות לשלום עם אי מי מן העמים, בתקוה להעזר בהם כלפי אויביהם, זה גרם את ההיפך הגמור, היינו, לבגידה, שנאה ועוינות ליהודים.
הביטחון ב"נדיבים – בבן אדם שאין לו תשועה" הפך להיות "משענת הקנה הרצוץ" ..."אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו".
כך זה היה בימי גלות מצרים – אֵם כל הגלויות, וכך בתקופת "שפוט השופטים" וגם בימי בית ראשון ביחסים עם עמי הסביבה, מה שהביא את המלחמה עם בבל וחורבן בית המקדש הראשון.
כך גם בימי בית שני בברית שנכרתה בין מלכי החשמונאים ומלכי רומא נגד היוונים, מה שגרם את השתלטות הרומאים וחורבן בית המקדש השני שנמשך עדיין עד היום.
גם לכל אורך שנות הגלות, החל מגלות בבל, כשיהודים התערו בין עמי הארץ ואפילו תפסו עמדות שלטון בחצר המלכות, ומרקם היחסים עם הגויים התהדק עד ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", הנה, באופן פראדוכסלי – דוקא אז קם עליהם המן הרשע אשר ביקש להשמיד ...וגו', וזאת בתמיכת אחשורוש וצהלת עמי הארץ אשר שיברו ליום – בו יוכלו להפיק זממם האפל.
ורק כאשר מרדכי – מנהיג העם – "לא יכרע ולא ישתחווה", הנה, אז נהפוך הוא – "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", "ורבים מעמי האץ מתיהדים כי נפל פחד מרדכי עליהם".
מעמדם וכבודם של היהודים באותה תקופה הרקיע שחקים, דבר שהביא בסופו של דבר להכרזת כורש בדבר בנין בית המקדש ושיבת ציון, כמבואר לכל מעיין בתנ"ך.
גם בהמשך - בשאר הגלויות, בגלות בבל בימי בית שני ואחריו, כל עוד עמדו קהילות ישראל בקומה זקופה ושמירה על אורח חיים של יהדות עפ"י התורה, הנה, על-אף הגלות שנגזה עלינו, זכו לאוטונומי' מלאה וכבוד מחוגי השלטון והאוכלוסי' הגויית.
סמכויות "ראש הגולה" וההירארכיה השלטונית והמשפטית היהודית היו בשיאם, וזכו לתמיכה ולכבוד גדול מצד הגויים, כמבואר במקורות התלמודיים באותה תקופה.
וכן בגלות ספרד, בתקופת תור הזהב של היהדות בספרד, כל עוד עמדו היהודים בגאון, זכו לכבוד ומעמד נכבד, עד שהחלה ההתקרבות אל האוכלוסי' הנוצרית, שאז החלה ירידת קרנה של התפוצה היהודית בספרד, שהסתיימה בהתחזקות האינקוזיצי' וגרוש ספרד.
וכך גם בשאר הגלויות שבכל העולם, כל עוד שמר העם על יחודיותו בבחינת "עם לבדד ישכון", העריכו את היהודים אשר זכו למעמד מכובד במדע ברפואה בכלכלה באמנות וכו'.
וכאשר נטשו דרכי אבות, מתוך רצון להתחשב ב"מה יאמרו הגויים", ומתוך אובססי' לשלום עם הגויים עד כדי התרפסות לרגלי הפריץ, זה גרם לגלי אנטישמיות ושנאה עיוורת לכל מי שבשם ישראל יכונה.
אמרנו "שינאה עיוורת", כי אין שום הסבר הגיוני לשנאה ורדיפת היהודים...!
הג'ניוס היהודי, העם שתרם ותורם לעולם יותר מכל אומה ולשון מאז שחר ההיסטורי', הן במישור הרוחני, המוסרי והמדעי והן במישור הפיזי, הקיומי והכלכלי, ובשעה שאבות אבותינו קיבלו תורה לרגלי הר סיני, הנחילוה לעולם כולו ותרמו ל"ישובה של ארץ" בפיתוח המדינות בכל המובנים, הנה, אבות אבותיהם של העמים הנאורים עדיין טיפסו כקופים על העצים, ועל אף שמחד - ניצלו את כישוריהם ויכולתם של היהודים, הנה מאידך - שנאו אותם ורדפו אותם על צואר...!
וזאת על-אף המאמצים האדירים של הקהילות היהודיות לחיות בשלום ובאחוה עם שכניהם הגויים ועבודתם המאומצת של השתדלנים ויהודי החצר בחצרות המלכים ורוזני ארץ, בכל זאת נשארה שנאת ישראל בתוקפה.
רבים הם החוכמולוגים המשתעשעים בתאוריות שונות "להסברת" תופעת האנטישמיות, אלו אומרים כי ההבדלות מן הגויים הוא הגורם לשנאה כלפינו, ואם נתבולל ונתמזג עם הגויים והיינו לעם אחד, וכעצת חמור אבי שכם : "התחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם: ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה", ההתבוללות היא ה"פיתרון" לבעיה היהודית.
אך העובדות טפחו על פנינו, ולדוגמא "משפט דרייפוס" בצרפת, וכן השואה בגרמני' הנאצית ועוד... אשר שם היו תופעות ההתבללות בשיאן, הנה, דוקא זו היתה סיבה לאנטישמיות.
ואז קמו חכמים אחרים בטענה שהצרות נובעות בגלל שאין אנו אומה ככל הגויים, ואם נקיים מדינה ונהי' "עם נורמאלי" ככל הגויים, אין ספק שכולם ימחאו כף והשלום ינצח...!
אך בפועל נוצר מצב הפוך, מאז קמה התנועה הציונית שהטיפה ונאבקה על השוואת המסגרת הלאומית הישראלית לכל שאר הלאומים בעולם, וככל הגויים - בית ישראל, וככל הארצות - ארץ ישראל, עד השיא שהי' בהקמת מדינת ישראל על בסיס האידיאולוגי' ה"ציונית" הנ"ל, הנה, לא זו בלבד שלא פסקו התופעות האנטישמיות בעולם, אלא אדרבה – שנאת ישראל מרקיעה שחקים...!
וזאת על אף המאמצים האדירים שעושים מנהיגי המדינה למצוא חן בעיני האומות, ואף יוצאים מהכלים כדי להתחנף ולהתרפס לרגליהם המזוהמות של הגויים.
הכריעה וההתרפסות בפני הגויים, והגלותיות שהשתרשה עמוק בקרב ציבורים מסויימים בעם ישראל, הם הם הגורמים הבלעדיים לסלידה והגועל שהעמים רוחשים לישראל וכדי בזיון וקצף...
ולא עוד אלא ש"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" – אלו המשת"פים והמלשינונים הבזויים המסיתים את הגויים מעל כל במה אפשרית נגד אחיהם בישראל, ואחר כך מהלכים אימים על הציבור בישראל, בדבר הכוחות המאיימים על קיום העם היהודי ועל ארצו, ודוחקים בעם להיכנע לתכתיבים של אויבינו.
לו חכמו ישכילו זאת, כי כבר חווינו תהליכים דומים בעבר, ולדוגמא, נאומו המפורסם של רבשקה – היהודי הבוגד שעבד בשירותו של סנחריב מלך אשור – אשר נשלח להטיל מורך בקרב העם אשר בירושלים ולשכנעם להכנע לתכתיבי "המלך הגדול מלך אשור" המאיים להשמידם אם לא יסכימו לוותר על ירושלים ועל שטחי ארץ ישראל.
ואם יסכימו לוותר על ארץ ישראל, או אז הוא מבטיח: "ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו" (שיטת המקל והגזר).
סופו של סנחריב – ידוע, ואילו חזקיהו מלך יהודה שציית לדברי הנביא ישעיהו ולא ניכנע למלך אשור ניצל ועם ישראל ניצח.
אחרי נסיון של אלפי שנות קיום העם היהודי, הגיע הזמן שנפקח עינים ונאמץ את דברי הנביא הושע: "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום".
ובהיבט האקטואלי:
"אשור" (ארה"ב) לא יושיענו, על סוס (מצרים) לא נרכב, ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה), אשר בך (הבוטח בה') ירוחם יתום.
האנטישמיות – תופעה על טבעית.
כאמור, אין שום סיבה טבעית הגיונית לשנאת ישראל בקרב האומות, ואין זה אלא מנגנון הגנה (כואב...!) שיצר הקב"ה להגנה מפני כלי' – היל"ת – טוטאלית, המאיימת על עם ישראל, והנובעת מתוך רצון – לא שפוי – להתאבדות קוליקטיבית.
וכמו אב רחמן הדואג לשלום בנו, ומבקש להרחיק אותו מחברה רעה - דבר המאיים על קיומו, ולכן שולח אליו שליחים להזהירו לבל יתפתה לפיתויי המושחתים ולא יחבור לחברתם, כדי שלא ילכד ברשתם.
אבל אם הבן דוחה את ההזהרות שבפי השליחים, הנה, בלית ברירה שולח האב שליחים להסית את החברים הרעים שיציקו לו ויכוהו, כדי שיוכח הבן בכוונותיהם האפלות, ויבדל מהם.
כך הקב"ה שולח את נביאי ישראל להזהירם: "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו גו'", ואם אינם נותנים את לבם לדברי הנביאים, הוא מקים להם צורר כהמן ח"ו כדי להרחיקם מ"ידידים" כאלה.
הדברים אקטואליים להפליא, הפחד האובססיבי מפני מה שיאמרו הגויים, מביא את מנהיגי המדינה להחלטות הרות שואה רח"ל, כי אם תקום ח"ו מדינה פלשתינית בארץ ישראל, אפילו ממוזערת ביותר (ללא צבא וכו'...!) היא תהווה איום קיומי על עם ישראל, אם ע"י התבוללות – להיות ל"עם אחד" עם הערבים ואיבוד הזהות היהודית לחלוטין ח"ו, ואם ע"י השמדה פיזית ח"ו של ישראל – היל"ת, בלי שום יכולת לעצור אותה, בהיותה המדינה הפלשתינית מוכרת ע"י חבר הלאומים, עם ים פתוח לאגירת נשק ונתיבי אויר שיאיימו על התעופה בישראל וכו' וכו'.
עוד זכורים לנו הימים בהם הבטיח לנו מנחם בגין שהאוטונומיה לא תביא להשתלטות ולדרישת מדינה עצמאית על חשבון מדינת ישראל, ובסה"כ תהי' להם משטרה פנימית לצרכי הסדר בישוביהם, והנשק שיהי' בידם יכלול רק 50 אקדחים...
ועתה רואים כולם את המפלצת שקמה מהאטונומי' התמימה הזאת וגדלה לממדים שלא שערום המנהיגים אז.
וכאמור; את האמת הפשוטה שלנו, מייצגים אנשים חלושי הדעת שהם עצמם אינם מאמינים בצדקת הדרך, ולכן הדברים נשמעים מהוססים ומגומגמים, ואינם מתקבלים.
וגם אם טוענים ואומרים לאומות את האמת, אומרים זאת בשקר , כי בלבם אינם מאמינים בצדקת הדרך, ולשקר אין רגליים.
ולעומתם עומדים אויבינו המכחישים בעזות ובמצח נחושה את זכותנו האלקית בארץ הזאת, ואף את זכותנו להתקיים...!
ולא עוד אלא אף מכחישים את זכויותינו ההסטוריות בארץ אבותינו, ובפנאטיות מדהימה מכחישים בתוקף את היות בית המקדש קיים בהר הבית ואת מלכות ישראל בארץ ישראל.
ואת השקר הזה הם מציגים מתוך "אמונה" הזויה – אך תקיפה – בצדקת דרכם, ולכן דבריהם מתקבלים.
אך על אף כל זאת, מאחר שעצם דבריהם – הם שקר וכזב, על-אף שאופן דבריהם הוא בתוקף, מובטחים אנו שסוף האמת לנצח...!
אנו מצפים ובטוחים שאלפי השלוחים בבתי חב"ד יפעילו את מלוא השפעתם על יהדות ארה"ב שילחצו על סינטורים ואנשי מימשל להרים קולם ולדרוש את זכותם של היהודים בישראל להתקיים בביטחון ובשלוה !
והציבור בישראל חייב לעמוד בתוקף על כל זכויותינו בארץ ישראל השלימה, הן במישור הפוליטי והדיפלומטי והן במישור המעשי בישוב ארץ ישראל – פלטין של מלך מלכי המלכים הקב"ה, במימוש מדינה יהודית שתתנהל כמצווה עלינו בתורה ומצוותיה, ומאמינים אנו כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, וגואל צדק מלך המשיח – מהרה יגלה – יבוא ויגאלנו בגאולה אמיתית ושלימה, בחסד וברחמים מי"ד ממ"ש.
הזבוב שאובמה הרג, כמשל למצבנו
הציור נלקח מאתר ציורי העיירה היהודית WWW.YOFFNER.COM
