מזלו של החודש הינו מזל סרטן . בגלל החום הרב, הסרטנים שבאגמים ובנחלים מתרבים מאוד בחודש זה. כמו כל מציאות בעולם הגשמי, המשתלשלת ונובעת ממהותה הפנימית - שרשה הרוחני, כך משתלשלת השמש הגשמית מ"שמש ה'" (כמ"ש (תהילים פרק פ"ד): "שמש ומגן ה' אלקים").

חודש תמוז הוא זמן ההתגלות ההארה האלוקית העליונה המשולה לשמש, בכל העולמות. תכונת השמש הבולטת, להבדיל מן הירח, היא באי השתנותה. בעוד שהירח משתנה בגודלו מיום ליום, גודלה ועצמתה של השמש הינם ללא השתנות. עובדה זו משתלשלת מן המדריגה האלוקית הנעלה שאיננה משתנה, הפועלת בעולמות את תחושת הביטול. בחודש תמוז מאיר שם ה' שמעל הטבע בעוצמה רבה יותר מאשר בכל השנה, וכתוצאה מכך נובע החום הרב בחודש זה.

השם 'תמוז' נזכר בתנ"ך כשם של עבודה זרה - אליל (כמ"ש (יחזקאל פרק ח'): "הנשים יושבות מבכות את התמוז"). נשאלת השאלה: כיצד שם של עבודה זרה הופך להיות שם של חודש בלוח השנה העברי הקדוש?

אלא שחודש תמוז בחיצוניותו מראה על העלם והסתר על הגילוי האלוקי, אמנם בפנימיותו, הוא מלמד על הגילוי האלוקי הנעלה ביותר - שמש ה'.

בחודש תמוז ניתנת לנו היכולת המיוחדת לראות את הפנימיות שבכל מצב, ובכך להפוך את העניינים בלתי חיוביים, לחיוביים. זאת ע"י שאנו מאפשרים להארה העליונה להכנס לחיינו ולפעול בעולמנו. במילים אחרות,אנו מכניסים את ה'א' – 'אלופו של עולם'(הקב"ה), בתוך העולם, ובכך הופכים את הגולה לגאולה.

כך גם בפרשיות השבוע בתורה הנקראות בחודש תמוז, אנו מוצאים את עניין ההיפוך לטובה.

פרשת חוקת בה אנו קוראים אודות 'פרה אדומה', מורה על הפיכה מטומאה לטהרה.

פרשת בלק בה אנו קוראים על הפיכת הקללות של בלעם לברכות. במיוחד בולטת הפיכתו של בלק עצמו לקדושה. ביתו של בלק בן ציפור מלך מואב, הלא היא הגיורת המפורסמת רות המואביה שדוד המלך ומלך המשיח הם מצאצאיה.
 
חודש מאיר ושמח-חודש של גאולה 

(תיקנתי לך את הכותרת. צברית).