פרשת חקת סוד "פרה אדומה תמימה "

בס"ד אור ליום ג ח תמוז התשס"ט
פרשת חקת סוד "פרה אדומה תמימה" ידוע שהפרה מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים והוא סוד עץ הדעת טוב ורע 
ואמר שלמה המלך ע"ה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" והיא רחוקה גימטריא פרה אדומה כמ"ש רבנו בחיי ז"ל ב"ר אשר
שלא ידע את סוד הפרה אדומה שהיא בסוד מנצפ"ך דינים בסוד הכתוב "אל תראה יין כי יתאדם" ונאמר "ויקחו אליך פרה אדומה תמימה " אליך מתייחס למשה כמו שפירש"י ז"ל ואומות העולם והשטן מקטרגים מה טעם למצוה זאת , שהיא גזרת אורייתא כתרגום אונקלוס ,ולענ"ד הפירוש הנכון והאמיתי בענין חטא הכאת הסלע שהיא סוד המלכות תורה שבעל פה בסוד "ודברתם אל הסלע " וגו' .ששם במלכות אין נוהג שם זווג דהכאה ומשה ואהרן גזר בשבועה שלא  יביאו את עם ישראל לארץ ישראל " כמ"ש "יען לא האמנתם בי להקדישני  לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את העם הזה",כי הקב"ה רצה שמשה ואהרן  יקדשו את שמו יתעלה ע"י מופת  שכלי ולא ע"י הכאה מלמעלה למטה אלא ע"י דיבור מלמטה למעלה ויגרמו לעם ישראל לבטוח בהשם יתעלה אף שלא רואים בטבע שיש מים בסלע וכמו שאמרו חז"ל שאלמלא הכה משה בסלע לא היו צריכים לטרוח להוציא טיפין טיפין של מימי התורה לקוטות בסוד הילקוט שרבו כמו רבו בימינו ולכן נגזרה עליהם מיתה בסוד "שמעו נא המורים" ברזא דאמור בתיקונים "שכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה", ואף שעדיין לא מתו ובזה יתורץ קושיית הרמב"ן ז"ל ,והראב"ע פי' משה ואהרן כטעם "בקרובי אקדש" וג"כ רש"י פירש שהם גרמו להם מיתה ,ואין להפריד בין תורה שבעל פה לתורה שבכתב ולומר שיש שתי תורות חס ושלום ובסוד שאמר רבי עקיבה  לתלמידיו שתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" ב' פעמים וביאר מוהרח"ו ז"ל שאין להפריד בין הפשט והסוד שהם אחד ולא לעשות קיצוץ בנטיעות חס ושלום לומר שיש שתי תורות תורת הנגלה ותורת הנסתר ולכן נאמר ב' פעמים מים מים !! ובסוד הכתוב "הן הכה צור ויזובו מים"וכדברי מוהרח"ו ז"ל שאותם העוסקים בתלמוד  בבלי בלבד הם כעורים מגששים קיר ועינים להם ולא יראו במאור התורה כמו שאמרו בתיקונים ובהקדמת מוהרח"ו ז"ל לעץ חיים שהיא הקדמה לשער ההקדמות עש"ה וכבר צווח רבנו הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפרק חלק ד"ה הראשונה בתרגום ר"י אלחריזי ז"ל "ותפסו דרשות ברכות על פשוטיהן" והוא הנוסח הנכון וכן הוא הנוסח באגרת השמד להרמב"ם ז"ל ובלי תורת הסוד אי אפשר להאיר את התורה ו"כל דבר שלא מיוסד על קדמונינו ז"ל אין לסמוך עליו" כדברי האור החיים פרשת חקת עש"ה  

  

מדוע נאמר "זאת חוקת התורה" ולא "זאת חוקת הפרה", כפי שנאמר לגבי פסח?