עדות יהודי שהוכה קשות בידי ערבים ביום ירושלים!
הגיע לידי באימייל באמצעות פלפל ממולא. להלן העדות והתמונות:
לכל הסטודנטים שלום!
אני יהונתן שמלה. סטודנט להנדסאי תוכנה במכללת הדסה נשוי לסטודנטית
בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העיברית.
רוצה לשתף אתכם בארוע אשר ארע לי ב-12/5/10 , יום רביעי האחרון. נקלעתי לנסיון רצח שלי בהר הצופים...
נשמע לא יאומן?! אתם מוזמנים לצפות בתמונות ובסרטון המצורף.
בנסיעתי במונית יחד עם שני חברים וחברה, באמצע פנייה בצומת הותקפנו ע"י שלושה בחורים ערביים (בעלי חזות של גיל 20-25) במארב מתוכנן. הבחור הראשון ניפץ את החלון הימני בדלת האחורית. רגע לאחר מכן כשהחלון שבור ונסיעה איטית בסיבוב בצומת
הגיע בחור שני בריצה במרחק מטר וחצי ממני הסתכל בעיני והשליך אל תוך פני אבן בגודל אגרוף וחצי! הוא ידע בדיוק מה הוא עושה, ובדיוק למי הוא מכוון, את התוצאות הוא יכול היה לדמיין לעצמו. האבן אכן ניתכה על פני - ופגעה במצחי.
חברי יצאו מן הרכב וירו באוויר בכדי להרחיק את המפגעים ובעוד הם מאבטחים אותנו מנסיון נוסף של פגיעה החברה התחילה בטיפול ראשוני של לחיצה על הפצע הפתוח על מנת לעצור את שטף הדם.
מכאן החלה הדרמה ה-בלתי נורמלית במדינת חוק. (הזמנים מתועדים באמצעי מדיה שונים - מצלמה ושיחות פלאפון)
ההתקפה הייתה בשעה 17:35 . 17:36 - התקשרנו למשטרה ולמד"א. כעבור עשר דקות (17:46) התקשרנו שוב פעם בכדי לשאול היכן הסיוע הרפואי והפינוי - תוך כדי שאנו מדגישים כי מדובר בפגוע ראש והדבר דורש טיפול מיידי.
המשטרה ענתה כי אין לה מושג על מה מדובר ואין היא מכירה קריאה שכזאת...
כעבור 20 ד' בשעה - 17:55 הגיע אמבולנס ערבי... (הסהר האדום - שלזכותם ייאמר שטיפלו בי באופן נאות)
המשטרה עדיין לא הגיע.
יש לציין כי בהר הצופים ישנו בית חולים ישראלי - הדסה הר הצופים. וגם בסיס צה"ל גדול (נדמה לי כי מדובר בבסיס מג"ב) ואף על פי כן לאחר פינויי חיכו נהג המונית ואחד מחברי למשטרה עוד כ-15 דקות. (18:10) מדובר על כמעט 40 דקות מתחילת אירוע!!!
נשמע לכם הגיוני שבהר הצופים דקות מספר מהקמפוס ישנו נסיון של רצח ממש ואף גורם משטרה לא מגיע כמעט 40 דקות?! לי זה נשמע לא נורמלי אבל לי זה קרה...
פניתי אל ראש העיר ניר ברקת בבקשה לקבלת מענה כסטודנט בעיר הבירה: האם אני צריך להרגיש בטוח במצב זה? מה אני אמור לעשות? האם זה נורמלי נסיון רצח בהר הצופים ושאף גורם לא מתייחס לכך?
לאחר שהגיע למקום שאלו מה קרה, שאלו שאלות כלליות לגבי מה קרה, היכן אני נמצא, מה מצבי... ונסעו... לאן? אין לי מושג. פשוט התפוגגו. אני פונה לכל מי שמקבל את המייל הזה להעביר הלאה את שאלתי הנוקבת: האם מזניחים את בטחוננו?! האם דמנו מופקר בעקבות אדישות המשטרה?! אני עדיין ממתין לתשובת ראש העיר. ומצפה לתשובה הולמת שתרגיע את הימצאותי בעיר זאת.
את התואר הראשון שלי כבר עשיתי. עכשיו אני לומד תואר הנדסאי בנוסף. את הלימודים אני יכול לעשות במקומות בטוחים יותר. אבל מה יהיה על אישתי? בהריון חודש שמיני. אם היא תחטוף אבן בפרצוף מי יהיה ערב על בטחונה?
אם גם לכם בסיפור הזה מציק, מגרד, מפריע או אפילו מפחיד - פנו אל ראש העיר [email protected] ואל המשטרה בפניות ושאלות איזה פתרון יש להם להציע... אם יש לכם פתרונות משלכם (קונקרטיים ואפילו ישימים) אשמח אם תצרו קשר ונוכל לשנות את המצב הביטחוני העגום השורר בירושלים. מעל פני השטח הכל בסדר - אבל בפועל "כל דאלים גבר".
מקווה שמכתב זה יעורר את האנשים בשלטון להתחיל לטפל במציאות הבלתי אפשרית השוררת ב-בירת ישראל.
יהונתן שמלה.
נ.ב
לגבי מצבי הרפואי - טופלתי בבי"ח הדסה הר הצופים. הפצע שבראשי (5 ס"מ של עור ובשר קרוע) נתפר ב-5 תפרים. למזלי הרב לא נפגעתי מבחינה נוירולוגית. פני נפוחות בחלקן העליון. ובעוד שבעה ימים כשאוריד את התפרים תישאר צלקת על מצחי. אך מכוערת ממנה תישאר הצלקת על לבי. על אותו בן עוולה (במילים יפות) שהסתכל לי בעניים ומצא לנכון שמבחינתו אני ראוי למות על אשר אני אני.
ועל הטיפול הנורא ואיום של המשטרה.
מכתב שנשלח לראש העיר ניר ברקת
לכבוד ראש העיר - ניר ברקת.
אני יהונתן שמלה, סטודנט ירושלמי, לומד הנדסת תוכנה במכללת הדסה. עובד סמוך לאוניברסיטה העברית ירושלים.
ביום ירושלים 12/5/10 הותקפתי ע"י מחבלים ערביים בתוככי ירושלים. בעת נסיעה במונית נזרקו אבנים מטווח - 0 אל תוך המונית.
האבן הראשונה ניפצה את הזגוגית החלון של הדלת האחורית. האבן השנייה שגם היא נזרקה ע"י מחבל ערבי ממרחק של 1.5 מטר! התנפצה על ראשי!
בעקבות התפרצות הדם מראשי עצרנו לטובת טיפול רפואי והגנה עצמית. והתקשרנו לגורמים האמונים על בטחון התושבים. המתנו לפחות כ-20 דקות עד לפינוי רפואי (שהגיע לבסוף מהסהר האדום מבית יולדות במרחק של כ-100 מ' ממקום האירוע! 20 דקות - 100 מ'...) בזמן הזה המתנו לכוחות משטרה (שידוע שהיו בפריסה מוגברת בכל העיר לכבוד יום ירושלים) הניידת לא הגיע גם לאחר 30 דקות! השעות נמצאות בתעוד דיגיטלי של תמונות וסרטונים מתוך האירוע.
במשך האירוע התקשרנו מספר פעמים למשטרה - כאשר בפעם השלישית ענו לנו שלא ידוע להם על מקרה שכזה...
לפני האירוע זרקו אבנים על רכבי משפחות באותו איזור וכשביקשנו ניידת להגיע לא הצליחו להבין להיכן מגיעים.
לאחר הפינוי הגעתי למיון בהדסה הר הצופים ונזקקתי לתפירה של מצחי, כ-5 תפרים על פני, מעבר לצלקת הנפשית של רוצח שמשליך עליך אבן ממרחק של מטר וחצי, ועוד מסתכל לך בעיניים כשהוא יודע שאתה לא יכול לזוז לשום מקום ממושבך
שבמונית. אין כוונת זריקת האבן הייתה לפגוע ברכב אלא להרוג אותי ממש.
כבוד ראש העיר מכיוון שזהו ניסיון רצח בעיר הבירה אני מקווה שאוכל לשוחח עמך על המקרה בזמן הקרוב ביותר, אפילו פגישה קצרה להבין שמאחורי הסיפור בתור בוגר תואר ראשון למוסיקה וגיאוגרפיה לשעבר בבר אילן, סטודנט נוכחי
להנדסת תוכנה במכללת הדסה וכמי שנשוי לסטודנטית לריפוי בעיסוק, יש עולם שלם של סטודנטים שנגיש אלינו ששומעים את הסיפור ומקווים לראות פתרון קונקרטי.
הרי למה להם לבוא ללמוד בירושלים אם הם בסכנת רצח בלי הגנה של ממש במרחק של מאות מטרים מהאונברסיטה שלהם.
אני בתור תושב ירושלים חש תסכול עמוק ומקווה מאוד שנוכל להעלות את העניין לסדר היום הציבורי בירושלים. כי הדבר אינו אפשרי בשום אופן. כמו כן אני צפוי לחבוק בן עוד כחודשיים וחצי. אני מקווה שאוכל לספר לו סוף טוב לסיפור. בו הרוצח הפוטנציאלי שלי נמצא בכלא, המשטרה נותנת מענה מתאים להגנה על התושבים בירושלים ו-שהמקרה שלי קיבל את צומת הלב הראויה. זאת כיוון שאני לא הראשון, אך בהחלט היד נטויה, האבנים רבות ועוד אזרחים צפויים להיפגע/ להירצח.
בתודה מראש ובצער רב- יהונתן שמלה.
[email protected]
0525253740
אשמח כי תיצרו איתי קשר בקרוב
יש לציין כי בסרטון אני אומר שאנחנו בשכונת אבו - טור. זאת טעות היינו ברחוב "שמואל בן עדיה" ששמו השני הוא "א-טור" ובלהט הדברים עלתה טעות בפי. כמו כן טעות גדולה היא שהסרטון הופסק, היינו צריכים להמשיך ולצלם את כל האנשים שהיו מסביב כך אולי היינו מצליחים לזהות חשודים מול המשטרה. אך לא בוכים על דם שנשפך...
