רש"י מקשה מדוע השרה הקדוש ברוך הוא את שכינתו על עובד כוכבים רשע?
ומבאר, כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר "אילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב". הקב"ה העמיד להם נביאים אבל הם פרצו את גדר העולם.
והדברים תמוהים, אם אמנם יש לגויים פתחון פה לטעון שאילו היו להם נביאים היו חוזרים למוטב, א"כ מה התשובה בהעמדת נביא כבלעם, והלוא בלעם היה בעל מידות רעות ורשע גדול כמבואר במסכת אבות שהיה לו עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה, והרי עדיין יש להם פתחון פה לומר שמפני שהעמידו להם נביא רשע ומושחת לכן הם הולכים בדרכיו?

הביאור הוא שכוונת חכמינו ללמדנו את טעות הגויים בהשקפתם על כח החוכמה האנושית ואי הבנתם את מהות התורה, מעלתה וסגולותיה. אומות העולם לא רואים ומכירים את הכח המיוחד של התורה והמצוות בהשפעה על נפש האדם שיפור מידותיו ועידון ליבו ונשמתו. לדעת הגויים, הדרך היחידה להגיע לשלמות הנפש ושיפור המידות היא ע"י רכישת השכלה רחבה ונימוסים, הם חושבים שאומות שנמצאות בשפל מבחינה אישית נובע הדבר מהעדר השכלה וחוסר במורי דרך חכמים ומשכילים שיורו את העם בדרך מתוקנת.

בורא העולם צופה הדורות מראש, יודע שלעתיד יודו כל העולם בעל כורחם בעליונותו הרוחנית של עם ישראל, המדות הנאצלות בחיי היום יום ובהיותו אור לגויים בכל הנוגע ליחסי בין אדם לחבירו, אולם הם יתלו את כל המעלות בכך שלעם ישראל היו לאורך כל הדרך מנהיגים בעלי שיעור קומה, ולא יתלו זאת בכח התורה והמצוות ובהשפעתם על נפש האדם.

לכן העמיד להם הקדוש ברוך הוא את בלעם שבתחילת דרכו היה שווה בטבעו ובמעלתו הרוחנית כמשה רבנו. כמאמר חז"ל "לא קם בישראל כמשה עוד" - אבל באומות העולם קם בלעם. ככל שעברו הימים הלך וגדל הפער בין משה רבנו לבלעם רבם של הגויים. משה עלה ונתעלה עד שהיה שלם בכל מידותיו עד כדי שנאמר "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", ובלעם הלך ושקע יותר ויותר במגוון מידות רעות, תאווה וחמדה, גאווה וכבוד.
ומדוע? מפני שמשה גדל על תצורת ה' המחייבת את האדם בגדרים סייגים וחובות, זוהי דרך חיים המחייבת ריסון עצמי ועלייה רוחנית מעלה מעלה. לעומת זאת בלעם גדל על השכלה וחכמה אנושית אשר אין לה שום יכולת להשפיע על נפש האדם להתרחק מכל תאוות והרגשות ליבו.
 
ידוע המעשה בגדול חכמי יוון אשר נתפס במעשים מגונים ביותר. כשנשאל למעשיו השיב שבשעת המעשה איונו החכם הגדול אלא איש אחר.