צביעותו של בלעם
"ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי, הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו" (במדבר, בלק כב', י'-יא').
אמרו חז"ל בגמרא (סנהדרין קו' ע"ב): אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה: בכולהו לא תפיש למדרש, לבר מבלעם הרשע, וכמה דמשכחת ביה- דרוש ביה, ע"כ. (רש"י: בכל המלכים והדיוטות לא תדרוש לגנאי, חוץ מבלעם, שכל מה שתמצא בו- דרוש לגנאי).
כשקוראים את פרשת בלק, לכאורה בלעם עשה קידוש ה'; הוא אינו מוכן ללכת בלי רשות ה', וכל דרכיו תולה ברצון ה', ולמרות שמציעים לו כבוד גדול והון רב אין הוא מוכן לקלל את עם ישראל, ובסופו של דבר- מברכו ומשבחו.
וכל זה לפי פשטות הכתובים. כך אנו מוצרים שלאחר שבאו אליו השליחים לקרוא לו לקלל את עמ"י, ענה להם: לינו פה הלילה ולמחרת ישיב להם כאשר ידבר אליו ה'.
בלילה אומר בלעם אל האלוקים:
"בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי, הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו".
לכאורה בלעם מספר את סיפור המעשה. אך חז"ל דורשים זאת לגנאי ומכל כיוון. וכך אמרו במדרש תנחומא (כאן אות ה): התחיל מתגאה ואומר: אף על פי שאין אתה מכבדני ואין אתה מוציא לי שם טוב בעולם, המלכים מבקשים אותי.
וממשיך התנחומא ודורש: להודיע, שהיה בלעם שונא אותם יותר מבלק. שבלק לא אמר "קבה לי" אלא:
"ארה לי" (שם, ו').
וזה אמר: "קבה"- בפירוש, שנוקב השם ומפרש.
בלק אמר:
"ואגרשנו מן הארץ (שם), והוא אומר: "וגרשתיו"- מן העולם הזה ומן העולם הבא, ע"כ.
וכמו כן, הוא בכל דיבור ופעולה שעשה בלעם. למרות שכלפי חוץ היה נראה שעושה לשם שמיים, דורשים חז"ל הכל לגנאי, על ידי דיוקים וחקירות, עד שנתנו בבלעם את כל התכונות השליליות (אבות ה', י"ט): עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה, ע"כ.
נשאלת השאלה: מדוע עשו חז"ל מלחמת חרמה כזו נגד בלעם? מהו החשש שהיה נגדו יותר משאר שונאי ישראל?
אמרו חז"ל בפרקי אבות (ה, י"ט): כל מי שיש בו שלשה דברים הללו- מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים- מתלמידיו של בלעם הרשע.
עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.
מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע?- תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא, שנאמר:
"להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח', כ"א).
אבל תלמידיו של בלעם הרשע, יורשין גהינום ויורדין לבאר שחת, שנאמר:
"ואתה אלהים תורידם שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך" (תהלים נ"ה, כ"ד). ע"כ.
במשנה מוזכר ההבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע. ושמעתי בשם גדולים ששואלים: מדוע המשנה אינה שואלת ישירות מה בין אברהם אבינו לבלעם הרשע?
אלא האמת היא שבלעם הציג את עצמו כצדיק ועושה דבר ה', לכן היה קשה להבדיל בין אברהם אבינו לבלעם הרשע (והדמיון נאמר בלשון ציורית: לשניהם היה כביכול זקן ארוך עם ספודיק).
ומכיוון שבלעם הציג את עצמו כצדיק ודובר דבר ה', כאן טמונה סכנה גדולה, כי ממבט ראשון אפשר להיכשל בדבריו ובמראהו. אבל את פירות הבאושים תראה אצל תלמידיו. אברהם אבינו שהיה ירא שמיים אמיתי, וההוכחה לכך היא, שדרכו ממשיכה עד היום הזה לפי התורה והמצווה. מה שאין כן בלעם הרשע שאמונתו היה מזוייפת, וההוכחה לכך היא בתלמידיו, שפרקו בגלוי כל עול של יראת שמיים.
בכל דור ודור קמים אידיאולוגים חדשים ותרבויות חדשות. בתחילה זה נראה מושלם ודי מפתה, ולצערנו הרב- חלק גדול מעם ישראל נגרר אחרי שדות זרים אלו.
אבל לאחר כמה שנים או לאחר דור, רואים ב"תלמידיהם" את התוצאה העגומה והמזוייפת.
למשל, כשבאה תורת הקומוניזם, הרבה יהודים נפלו ברשתה, והנה כעבור כמה עשרות שנים התגלתה אותה "תורה" במערומיה- דרך של דיכוי, השפלה וכפירה.
ומצינו בתנא דבי אליהו רבה (פרק כ"ח): לא הניח הקב"ה דבר בעולם שלא גילהו לבלעם. מפני מה?- מפני שעתידין כל אומות העולם לומר לפניו: ריבונו של עולם! אילו נתת לנו נביא כמשה, היינו מקבלים תורתך, לפיכך נתן להם הקב"ה בלעם בן בעור, שהיה מעולה בחכמתו יותר ממשה.
כשבא בלעם, שהיה גדול בחכמה ובנבואה, ומציג את עצמו כצדיק, ישנו חשש שיפלו ברשתו אנשי אמונה תמימים.
לכן דווקא מאדם כזה ישנה סכנה גדולה לאמונה בעמ"י; אדם שכלפי חוץ נראה ירא שמיים ודורש טובתך, אבל בפנימיותו כולו כפירה, עלול להפיל חללים רבים בעם ישראל, ולכן דווקא אצל בלעם חז"ל אמרו שכל מה שתוכל לדרוש- דרוש לגנאי.
(מתוך- מדרש אור חדש)
שבת שלום
*-- / message **-- sig *
