היא עמדה שם בפינת הרחבה. זיהיתי אותה בבירור. זאת הייתה היא... מסובבת ראשים שכמותה. כמה יפה לה שחור. היא כל מה שגבר יכול רק לחלום. כל כל יפה וכובשת... כל כך פראית ונועזת... המילה 'מושלמת' יכולה רק להעליב אותה. עמדתי מולה משתאה, מבלי יכולת להסיר ממנה את המבט. לא היה סיכוי שהיא תבחין בי... ליבי הלם בפראות. כל כך רציתי להתקרב... כל כך רציתי ליגוע... להרגיש את הפרפרים בבטן. ''אחחח... לו רק יכולתי להשיג אותה'' הרהרתי לעצמי... ''לא הייתי עוזב אותה לרגע... הייתי לוקח אותה איתי לכל מקום... אני לא רוצה לחשוב מה הייתי עושה לברנש שהיה רק מעיז להזיק לה או לפגוע בה... אילו רק...'' אני מתנער באחת אל קרקע המציאות. מחוגי הזמן לרעתי. אני מחיש פעמי אל ביתי אשר בקצה היישוב.הדמיון עדיין מתפרע... המחשבות יוצאות מכלל שליטה... הן ממשיכות לשוט ולשוט ואין מעצורים. מי יודע , אולי ביום מן הימים יתגשם החלום...
B.M.W X6 ... אני מאוהב
_________________
חיוך הוא פס עקום, שמיישר הכל
נשלח ב-21/7/2009 15:51
נשלח ב-20/7/2009 20:58
נשלח ב-20/7/2009 20:54
כן זה הבעיה, יש כאלו שלא כ"כ יודעים לנצל אותו לטוב.
חיוך הוא פס עקום, שמיישר הכל 
