| נשלח ב-10/7/2009 00:05 |
|
| |
החינוך לבורות.
משה גרילק גליון "משפחה" י"ז בתמוז:
"חברת הכנסת הנאורה רונית תירוש הטיחה בעת דיון בכנסת את הקלישאה החילונית המשומשת,שמערכת החינוך החרדית מחנכת לבערות."
בהמשך מצטט הרב גרילק קטע מתוך ספרו שלו "החרדים מי אנחנו באמת":
"כי באמת מה קובע או מי קובע את גבולות הבורות מול הנאורות? מהן אמות המידה שבעזרתן אנו מעניקים לדוקטור השולט שליטה מלאה בתרבות סינית עתיקה,למשל,את תואר הנאור והלמדן,בעוד הבקי בתלמוד וברמב"ם אינו זוכה בתואר זה? איך מחליטים איזה ידע הוא רלוונטי כדי לזכות את בעליו בתו הזיהוי של "משכיל"?מה מוציא אותו מחושך הבערות אל אור הנאורות? שאלה קשה שיש ללבן אותה לפני שיורים לעבר קהל מסוים, ומטיחים בו בהתנשאות:"נבערים מדעת שכמותכם!"
הרשה לי הרב גרילק לנסות ולתרץ את קושייתך בשתי מילים,מוסר עבודה.
הטיעון הדמגוגי שנקטת לפיו מערכת החינוך החרדית מוציאה ידענים הבקיאים בתלמוד וברמב"ם-מעוררת גיחוך.רוב רובם של יוצאי מערכת החינוך החרדית מעולם לא התחנכו למוסר עבודה,לימודים עצמאיים ושאיפות לידע תלמודי נרחב הם נחלת הפרט של מספר מצומצם של יחידי סגולה,בעוד השאר מתחנכים ללימוד אימפוטנטי של חומר הלימודים המתחייב מצד ראשי הישיבות,או מצד הלחץ החברתי.
בכל הנוגע ללימודי הגות יהודית או אפילו היסטוריה יהודית,לא הייתי ממליץ לך לעמת את תלמידי הישיבה "הנאורים" מול סטודנטים חילונים העוסקים בתחום.
כמה שכואב להודות,מערכת החינוך החרדית אכן מחנכת לבורות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 03:40 |
|
| |
קוטקאנט,
אני מסכים איתך שצריך מוסדות לכל רמה ולכל ילד "חנוך לנער על פי דרכו"
אבל זה עדיין לא אומר שצריך לחנך אותו לחשוב...
אפשר להגביל אותו לחינוך כפי שיקבעו לאותו ילד!
לא צריך לתת לו לחשוב יותר מדי וודאי שלא בגיל צעיר יותר,כי אז הוא לא מספיק חכם ולא חושב על הכל בדרך נכונה.
הוא חושב לפי מה שנוח לו ומ שטוב לו עכשיו....
אגב לידיעתך יש היום המון מוסדות גם חרדים שמתאימים גם לילדים ונערים עם ראש פתוח יתר,אף אחד לא פוסל את האפשרות הזאת!!!
אבל גם במוסדות אלו לא נותנים להם לחשוב יותר מדי,מראים להם מה שחור ומה לבן לפי מה שמתאים להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 03:30 |
|
| |
ברור שכיום החינוך הוא לבורות,העניין הוא שאולי באמת כך צריך לנהוג....
כי אם היו מחנכים לחשוב,אז אולי לא היו כל כך הרבה דתיים עכשיו.
וחוץ מזה אם מדובר במישהו שלא יצליח להשתלב בציבור החרדי הוא הרי הוא יחפש דרכים אחרות בכל מקרה...גם אם יחנכו אותו לחשוב וגם לבורות.
העניין הוא שכך החליטו רבנים שזאת הדרך שבה כדאי לנו לחנך את ילדינו,לבורות,להיות מה שנקרא"ראש בקיר"!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 13:17 |
|
| |
תמיד נעשים נסיונות בכיוונים שכאלו, אבל בית ספר מחמת טבעו הוא כוללני, ואתה לא מצפה שבכיתות א' יעשו מבחני אישיות ואינטלגנציה.
הרעיון הוא נהדר, ואם יש לך גם הצעה כיצד ניתן ליישם אותו בפורטרוט, גש מיד למשרדי החינוך בכל מדינות העולם, יש מצב שתקבל על זהנובל. [הבעיה היא איננה מקומית חרדית, אלא היא בעיה כלל עולמית, כיצד ניתן להעניק חינוך שווה ומתאים לכל אחד?]
אגב, ישנו פתרון די חדש, והוא חינוך ביתי, כלומר, לא שולחים את הילד לבית הספר, ומשרד החינוך מכיר בחינוך ביתי כאופציה לגטימית.
[זה מזכיר את צורת ההתפתחות של גדולי ישראל בדורות שעברו, אבל גם אתה תסכים איתי שאין בשיטה חדשנית בכדי להוות פתרון קולקטיבי]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 13:09 |
|
| |
אני כתבתי מפורש,שיש צורך במוסדות חינוך לכל רמה,והתאמה בין רמת הדרישות לבין יכולות התלמידים.
במקום להפוך את הטובים לבינוניים,ולגרום לבינוניים לנשור,צריך התאמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 13:05 |
|
| |
ואילו אתה חפץ להשלים, עם הזנחה מדעת של אלפי ילדים שלא יזכו כלל לחינוך?
בעיה זו משונה מבעיות רבות היא בעיה אמיתית , מכיוון שכל הצדדים נכונים וצודקים.
רק השאלה היא מה המחיר המועדף?
ועל זה כמובן שלא ניתן להשיב תשובה חד משמעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 12:46 |
|
| |
אתה מצדיק את ההשלמה של מערכת החינוך החרדית עם הבינוניות?
החינוך קובר את גדולי ישראל העתידיים בחייהם!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 10:14 |
|
| |
"מערכת החינוך- במדינות גדולות לעולם תהיה מערכת החינוך בינונית לכל היותר, מאותה הסיבה שבמטבחים גדולים הבישול הוא בינוני, במקרה הטוב" (פרידריך ניטשה-אנושי, אנושי מדי, עמ' 231)
וכיוון לדבר זה מרן החזו"א, באמרו: "הישיבות הן בתי קברות לגדולי ישראל".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 19:55 |
|
| |
אז במה אתה חולק עלי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 16:59 |
|
| |
לב.
אני נוטה לחלוק עליך בנוגע להנחתך שדרישת המצוינות תגרום לנשירה.
יש לחלק את הנושא לשני חלקים:
א.מוסר עבודה.כלומר,פיקוח מתמיד על חומר הלימודים,הרמה,וההספק בישיבות,כולל מבחני חובה,והפיכת מושג המצוינות לעמידה בדרישות הללו,ולא אמירת עוד סברא חלולה.
אינני חושב כי דרישה שכזאת עשויה לגרום לתלמידים לעזוב את הישיבות,ניתן להתאים את רמת הלימודים ואת הציפיות להישגיות,לרמתם של התלמידים או לרמת הישיבה.
ב.עמידה בדרישות אליטיסטיות כתנאי לשהות בעולם הישיבות.
זאת בעיה,ואין שום תועלת בכך שבחורים שאינם מתאימים לרמת לימודים גבוהה יפלטו מהמערכת.להפך יש צורך בהתאמת מסגרות הלימודים לרמתם של הבחורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:47 |
|
| |
בעל
איני רואה מילכוד.
בסדר הגודל של העולם החרדי היום גם גורמי הנשירה משתנים. בעבר שכוחם של החרדים לא הספיק אלא להקמת ישיבות היה מקום לתחום את הבחורים בכל מחיר בגבולות הישיבה שהיא עולם בזעיר אנפין, היום שיש מסה קריטית חרדית אין צורך בתלות הזו. ואדרבה ההתבוססות במי האפסים היא המנשירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 08:40 |
|
| |
חשוב שהלמודים יהיו נגישים לכל אך יחד עם זאת צריך להפריד בין המצוינים לבין הבינוניים ובינם לבין החלשים. באקדמיה זה אכן נעשה באמצעות דרישות גבוהות במוסדות היוקרתיים לעומת דרישות מופחתות במוסדות העממיים. בתיכונים באמת אין שום מיון ואין ספק שלעובדה זו יש השפעה שלילית על הישגי התלמידים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 08:11 |
|
| |
לב וקוטקאנט קיים כאן מלכוד אמתי. מחד כל חברה צריכה אליטה כדי לא להראות שלוך, כלשונו של לב, ומאידך אנו מעוניינים לא לאבד את האחרים, איך מחזיקים את החבל בשתי קצותיו? בשלב זה עדיין באקדמיה קיימת דרישה לאיכות ולדעתי בעיקר במדעי הטבע, אולם בשיח הצבורי קיימות גם קריאות לאפשר אקדמיה לכל, שיביאו ל'ישיביזציה' של האקדמיה, וסליחה מהישיבות הטובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2009 20:50 |
|
| |
קוטקאנט,
התופעה שאתה מתאר אינה קשורה לתוכן הטענה הפולמוסנית של גרילק שבאה כתגובה לדעה חילונית מסויימת המחשיבה תחומי ידע מסויימים ובזה לאחרים.
עצם טענתך נכונה. אך לא במזיד נבנתה המערכת כך אלא משום חשש ההתפקרות. נווטי הישיבות הקדושות חששו שאם הם יפעילו לחצים ראויים על התלמידים ויעמידו אותם במבחן ההישגים ידלפו הנערים מאהלה של תורה.
טרם השכילו לכוון את הנערים בני ה-13 וה-14 למסגרות תורניות התואמות את כישוריהם איש לפי מהללו ומעללו. ועדיין אנו ממתינים מה יעשו מתקני עולם דידן בנידון.
באופן מעניין החילונים מביאים על עצמם חורבן דומה מתוך אידאולוגיה דומה. בעבר היה כל בוגר כתה ח' צריך להוכיח הישגים מסויימים כדי להתקבל לתיכון עיוני המעניק בגרות מלאה. בעשורים האחרונים הם נשבו ברעיון ש"כולם צריכים ללמוד" (מוכר?) וביטלו את ההכוונה לתיכונים מקצועיים. האינטגרציה בין משכילונים קטנים ובעל-עגלות קטנים משכה את התיכון לכיוון הבעלעגלות ותוצאות הבגרויות בהתאם. מה תקנתם? הקלה מתמדת בבחינות הבגרות כדי שלא ינשרו הלומדים, וכך הם סוללים את דרכם אל קייטניהם של ישיבותינו.
מסקנה: לפעמים צריך לסרק חלק לפה חלק לשם בלי לפחד מנשירה, כי אחרת תראה כמו שלוך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 19:42 |
|
| |
הביקורת כלפי החינוך החרדי,היא הרבה מעבר לתוצאות העגומות.
אכן,פירות החינוך החילוני לא מזהירים מהבחינה הכמותית,אך החינוך עצמו הוא להישגיות.
בציבור החרדי אין שום גורם שמדרבן להישגיות,כיון שהחינוך הוא לעמידה בסטנדרטים המינימליים שמחייבת העדריות,והשאפתנות איננה שזורה במסגרת החינוכית ובתחרות מול החברה.
הצלחה בחינוך החילוני היא תעודת גמר,ובציבור החרדי שהחברים והראש ישיבה יראו שהבחור ישב בבית מדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 12:03 |
|
| |
אני אתה ושאר משתתפי הפורום הננו בגדר היוצאים מן הכלל שאינם מלמדים על הכלל.
יותר נכון - מלמדים על הכלל שאינו כזה. הפורום הוא מקום מאד יחודי שנוסד עבור אלה מבינינו שיש להם ביקורת על התנהלות הציבור החרדי וזו הבימה היחידה בה הם יכולים להביע את ביקורתם ללא חשש בזכות מסווה האנונימיות.
חוששני שהתחום בו בן הישיבה שלנו מפסיק לבקר הוא כה נרחב עד שכמעט לא נשאר לביקורת על מה לחול (אולי על רמת הארוחות המוגשות בחדר האוכל). זה כמו ה"סדר" בימים אלו של סוף זמן - עד שהוא מתחיל בעצלתיים באיחור נכבד הוא כבר נגמר.
הנה הגדרה מקצועית שמצאתי ברשת הבאה לענות על השאלה מיהו "חושב ביקורתי"
- מי שנוטה לעצב, לתקן ולשנות אמונה לאור נימוקים משכנעים.
- מי שמסוגל להזדהות עם לפחות שתי השקפות מנוגדות ומוצקות כראוי על אותו נושא, ויחד עם זאת לשמור על עמדתו שלו ביחס לנושא.
מקור: http://lib.civics.cet.ac.il/didact/pages/item.asp?item=17389
|
|
|
|
|