המקור למנהג החסידי לגלח את ראש האשה - הוכחות מצולמות

בס"ד יום ב כא תמוז התשס"ט
אכן אמנון ניכרים דברי אמת ונלע"ד שכל ההיתר שהתירו פיאות נכריות בחו"ל נבע מזה שהגוים אסרו ללכת בכיסוי ראש לנשים ולא שייך האי טעמא בארץ ישראל וממילא אין בסיס הלכתי להיתר זה כאן בארץ ישראל ודו"ק

אכן זו היתה גזירה ששליטי פולין ורוסיה גזרו על הנשים היהודיות לא ללכת במטפחת כגון מה שהיום בצרפת רוצים לגזור על המוסלמיות.
אז הרבנים עשו "חושבים" והתירו בהוראת שעה ללכת עם פאות שניכר עליהם שהן פאות כדי לכסות את הראש,
אך הגזירה עברה,
והמנהג המעוות השתרש בעוונותינו ובמקום להחזיר עטרה ליושנה,
היו כאלו שהכשירו את המנהג המקולקל כדי שבנות ישראל יחשבו לשוגגות ולא למזידות.

תחילת הפרצה
============
ידוע כשהתחילה פירצת הפאה לצאת לרשות הרבים זה היה בתקופת ההשכלה תקופה קשה לעם ישראל ורבים מהגדולים העלימו עין ואמרו מוטב שתהיה פאה– ופאה של פעם–מאשר תלכנה גלויות ראש לגמרי,
ואח"כ השפיעו המשכילים על הצאר הרוסי לגזור גזירה על בנות ישראל לאיסור כיסוי ראשיהן (ע"י מטפחת)
וכך התפשט הדבר לאט לאט כדרכו של היצר הרע עד שנעשה כמנהג ותיקין (ללבוש פאה) ה' ישמרינו.
בואו תשמעו איך חדרה ונתפשטה מנהג חבישת הפאות כמו שהעיד הגאון הצדיק ר' בנימין רבינוביץ זצ"ל בהסכמה לספר "דת משה וישראל"
והרי מקצת מדבריו–
"הנה מנהג חבישת פאה נכרית ברה"ר חדרה ונתפשטה בתוך ישראל קדושים לפני כמאה וחמישים שנה,באשמת הצאר הרוסי שגזר על ישראל לשנות לבושם ולצאת בנות ישראל פרועות ראש בשיתוף פעולה עם המשכילים מחריבי כרם בית ישראל ועל כן במצב של לית ברירה בחרו את הרע במיעוטו,
גם לאחר שבטלה הגזירה נשאר המנהג מאחר שהתרגלו לזה וכך נמשך הדבר בדורות שאחריהם,
עד שנשתכח המקור המשחת למנהג זה.
אשר על כן הגיעה השעה שבנות ישראל עם קדוש ישתחררו מגזירות צוררי ועוכרי ישראל,
ומצוה וחובה לעודדם ולהסביר להם כל הענין, בפרט לאור מה שנתגלה שיש אחרונים שכותבים שגם גדולי המתירים לא התירו פאה נכרית ברשות הרבים,
וכמבואר בפנים הספר ביסודות מוצקים.
ולאור כל זה מצוה וחובה עלינו להסביר להם כל הנ"ל ויחזרו עטרה ליושנה להתעטר בעטרת הצניעות, ולפום צערא אגרא (אבות סוף פה") (השכר לפי הצער הכרוך בעשיית המצווה)
'כי דבר מצוה הוא לפרוש מדבר איסור שבא לו ע"י זה צער, שכרו מאה פעמים יותר ממצוה אחרת שבא לו שלא בצער' (חפץ חיים)
כמאמר חז"ל( אבות דרבי נתן פ"ג ו) ''לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח" 'ובזכות נשים נגאלו אבותינו ממצרים,ובזכות נשים צדקניות תהיה גם הגאולה העתידה במהרה בימינו אמן. "

עכ"ל