| נשלח ב-16/7/2009 15:18 |
 |
| |
נישט
אכן כך דבר- עיתונאי מפרסם דבר בעיתון. לפי הנהוג היום ומקובל- אני חייב להוכיח שאין לי אחות.
אגב המושג הזה פורסם לפני הרבה שנים- בעיתונות נכתב -כי אחותו של פלוני זונה.
הפלוני זימן מסיבת עיתונאים- והצהיר כי אין לו בכלל אחות!
סרבו העיתונאים לפרסם את ההצהרה- בטענה- כי אין בזה ידיעה חדשותית -הרי להרבה אנשים אין אחות!
לגופו של הסיפור- פגשתי אמש יהודי יקר שהיה מאד מאד מקורב -לבית ישראל-
היה מבאי ביתו הקרובים,
שאלתי אותו על הסיפור- הוא השיב, אני לא יודע על כך, וזה מאד לא נראה לי הגיוני, הרבי היה רחוק מלעשות זאת. וודאי לא לנמק כך. זה לא הוא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2009 14:38 |
|
| |
ירוחם
האין זה כמו להוכיח שאין לך אחות?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 11:01 |
|
| |
שכני הטוב
הרי משפטן אתה- עיתונאי (ראה את מעמד העיתונאי בחוק הבלתי כתוב במשפט הישראלי) מספר סיפור,
את טוען שקר!! תוכיח שזה שקר!
אתה יכול לטעון תוכיח! אז זה סיפור אחר- אצל סתם בן אדם, ולא אצל עיתונאי,
אגב סתם שאלה-כנראה כבר שאלתי- מי היה העיתונאי הראשון, בתורה.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/07/2009 11:11:50
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 10:47 |
|
| |
ירוחם???
המכחיש עליו ההוכחה???
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 10:31 |
|
| |
בר בי רב
מה גם שהסיפור אינו יכול להיות אמיתי למי שמכיר את הליכות וצורת ההתנהלות הנהוגה בגור.
ראיתי שומר לילה, שמת ביום.
מכאן אין ראיה שזה שקר. איני טוען שזו אמת, אבל המכחיש עליו ההוכחה, ולא כזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 00:40 |
|
| |
גם אם הסיפור היה אמת, האנלוגיה למעשה של קופת העיר וגדוליה, הינה נבזית וטפשית.
מה גם שהסיפור אינו יכול להיות אמיתי למי שמכיר את הליכות וצורת ההתנהלות הנהוגה בגור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 22:53 |
|
| |
הרי אין בידנו כל ראיה כי הסיפור אינו אמת, -זה לא נראה לנו,- אבל אולי זה כן נכון, למה לפסול ולשלול בלי הוכחה , ובלי ראיה?
מצאה ראיה והוכחה - ואז קרא לו שקרן- ומוכר גרעינים ומסטיקים, אבל עד אז . אתה מוציא לעז
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 22:03 |
|
| |
הבעיה הגדולה היא, החיבור בין עיתון מסחרי ללא סמכות רוחנית שצריך להיראות "צדיק", לבין כתב בעיתון שמומחיותו היא למכור גרעינים ולהכין סנדוויצים, ולהשלמת הכנסה הוא נהפך לאידיאולוג וממציא לצורך כך סיפורי שווא על גדולי ישראל, בין גבאי צדקה שכל האמצעים הוולגריים ביותר כשרים בעיניהם בכדי לחלוב את הציבור, והעולה על כולנה , ציבור מטומטם שקונה את כל מה שמוכרים לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 14:31 |
|
| |
מי שרואה את החיוך שעל פניו של הכתב, מבין כמה מאמץ הוא השקיע כדי להמציא סיפור כה דבילי. לא רק שהוא חיבר סיפור שרק "קלי דעת" יאמינו שהוא אכן היה, אלא הוא גם יודע שמכיוון ש"על פי ספרי החסידות, הסיבה האמיתית היא שאדם צריך לגרום לרבי איזה קורטוב טובת הנאה, בכדי שיוכל לפעול עבורו ולברכו", יש לתת 350 ש"ח לגאדעל ליטאי מענקי הדור כדי שיברכו.
לא אופתע אם חסידי גור יעשו לו "ביקור בית".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/07/2009 14:52:27
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 14:09 |
|
| |
עם כל הכבוד, להצית קוויטל נשמע (חלילה וחס) כמו איזו שהיא גסות רוח. החזו"א שמר את כל הקויטלך שלו מכיון שלא היה מסוגל לשים באשפה פתק שנכתב בדם לבו של אדם, בו הוא מבקש למשל שבנו יתרפא ממחלתו הקשה, אז לעשות מזה סיגריה?
סיפור כזה עדיף לא להאמין או לא לפרסם, מאשר לכתוב סביבו מאמר הצדקה. ועוד לחשוב שההצדקה לא מגיעה מחסיד מושבע או שאר מי שלבו אנסו, אלא מחרדי פוסט מודרניסטי, שכל מה שהטור שלו בא לומר זה: חיה ותן לחיות, כבד כל פנאט וכל הונגרי, אך גם כל נהנתן חרדי. הצדקתי את השטויות שאתה עושה, הצדק את השטויות שאני עושה, העיקר אל תעשה רעש ולכלוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 13:04 |
|
| |
סיפור אמיתי
אחד מאדמורים ההונגרים - לפני כ80 שנה- נהג לקבל את הקויטלך של המבקשים בלי שיהיה נוכח בחדר,
החסיד היה נכנס שם את הקויטל עם סכום כסף על השולחן, ויוצא, והאדמור היה לאחר מכן קורא את הקויטל לבד.
אחד מהחסידים התחבא בחדר ורצה לראות את הנהגותו בקודש של הרבי.
ראה שהרבי נכנס לחדר, מביט על ערימת -הקויטל- נאנח, והחל להוציא קודם כל את הכסף מכל קויטל וקויטל.
הכניס לכיסו את הכסף, ורק לאחר זמן מה החל לקרא אותם,
אבא ז"ל סיפר לי את הסיפור- הגבתי בצורה שהגבתי- הסביר לי אבי- ראה כמה שאתה לא מבין את דרכם בקודש .
הרבי רצה להתפלל על כל בקשה ובקשה של כל קויטל וקויטל- בלי פניות- הקשורות לגובה הסכום שהיה בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 12:40 |
|
| |
נהניתי מהאפולוגטיקה המצחיקה הזו.
אם רוצים ליטול שכר, שייטלו. זה בסדר גמור בעיניי, כמו כל מי שמחלק עצות או ידע כיום.
אבל התיאוריות שסביב העניין, קורט הנאה (רק 350 ש"ח, הרי זה כמו שאיפת עשן מחתיכת נייר, לא?), וכדו', זוהי איוולת חרדית קלאסית.
|
|
|
|
|
