| נשלח ב-23/7/2009 10:15 |
 |
| |
תשעה באב בזמן שיבנה בית המקדש
מבעוד יום הוזמנו 300 פרחי כהנים על מנת להחליף את פרוכת בית המקדש לפשוטה יותר.
לקראת ערב החל ההר להשחיר ולא רק משום סילוק פני החמה, המוני שלומי אמוני ישראל החלו להתאסף כאשר אפם שמוט ופניהם מביעות אבל. במורד ההר הורה הדור פנים לילדים על יד הדוכן, להפסיק את מכירת ספרי הקינות.
על אף ההפתעה בבחירת הקורא לקריאת המגילה לא ניכרה כל תכונה ורחש בקרב הקהל, יום צום הוא, יום אבל הוא, ואין הלב פנוי לעסוק בזוטות מעין אלו.
הכהנים מיהרו לצאת מתחום העזרה, משום שלא יכלו להסתובב בין העם האבֵל בבגדי כהונה לבנים.
" איכה ישבה בדד ..." החל הקול קורא.
דמותו של המשגיח בישיבה צפה ועלתה בזכרוני, ב"שיחה" שנשא לקראת תשעה באב, הוא החל להתייפח ואך בקושי יכל להמשיך את השיחה.
"עלינו להתאבל על ירושלים גם אם איננו מבינים למה, זאת התוירה לא תהא מוחלפת, את הגלות שרדנו בזכות התוירה ורק כך נוכל להמשיך לשמור את התוירה..." כך, המשגיח.
ואני?! ניסיתי לצבוט עצמי בחוזקה מתוך תקווה שמא אתעורר והנה חלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2009 05:52 |
|
| |
מה קשר1? מה אתה תוקע את הלינקים האלו בכל אשכול? לפחות תשנה את הטקסט.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 17:41 |
|
| |
אראל, נראה לי שאתה טועה בפירוש הפסוק.
לא זכרה אחריתה, הוא חלק מהסיבה ל"ותרד" פלאים" נראה לי שנכון לפרש, זה שטומאתה בשוליה ניחא, קורה שנסחפים אחרי טעויות והבלים בעולם הזה, אבל ברגע שכבר לא זוכרים את האחרית, את המטרה אליה צריך לשאוף, אז כבר "ותרד פלאים". ומכאן גם ההשלכות לעניננו התענית בט' באב באה גם אולי קודם כל ,כדי להזכיר לנו את אחריתנו. יש לנו אחרית של תקוה אם רק נקשיב ונראה אחרת, ועפ"י זה נתקן את דרכינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 17:26 |
|
| |
התענית בתשעה באב לא נועדה רק להזכיר את הצרות שהיו בעבר, אלא גם לזכור שהצרות הללו עלולות לחזור בעתיד (ראו רמב"ם הלכות תענית ה א: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות
לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה
כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב").
אכן חלק גדול מהפסוקים במגילת איכה אינם רלבנטיים בימינו, אבל הם עלולים ח"ו להיות רלבנטיים בעתיד. חשוב לזכור את זה לפחות פעם בשנה, כדי שלא ניפול לשאננות:
איכה א9: "טמאתה בשוליה, לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים... "
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 15:26 |
|
| |
טוב, זה נשמע לי קצת ערטילאי , אבל אסתפק בזה לעת עתה. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 15:20 |
|
| |
איש ציפור
כל זמן שהנר דולק, צריכים לתקן, כשהאדם מפסיק לתקן ולשפר נרו כבה מאליו.
רושם כפול,
אני מסכים- אנחנו לא ככל הגויים- לטוב ולרע, אתה רואה את תולעת יעקב- ואני את אביר ישראל.
אבל למרות ששמו נקרא אביר ישראל עדיין השתחווה למלכי העולם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 14:51 |
|
| |
בעולם המערבי לא יעיזו להרוס מסגד כדי לבנות כנסייה, אבל לא בגלל שהם לא יכולים (מפחד מלחמה או מפחד העולם) אלא בגלל אמות המוסר המודרניות והחילוניות של היום. למוסלמים, לעומת זאת, אין רגשות אשם כשהם הופכים כנסיות למסגדים. זה לא סיפור גדול, הם פשוט מוסיפים צריח למבנה (לצורך העניין, טורקיה, החילונית למעשה, היא חלק מהעולם המערבי).
אני בשום אופן לא אומר שאנחנו צריכים להרוס מבנים על הר הבית ולהקים את המקדש עכשיו, אני רק אומר שהנקודה מצביעה על חיסרון בריבונות היהודית שאי אפשר להתעלם ממנו.
אגב, הפלשטינים נכנסו עם דחפורים למעמקי הר הבית בלי לחשוב פעמיים והוציאו משם 400 טון של היסטוריה יהודית (ואחרת) כדי לבנות מסגד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 14:23 |
|
| |
טוב, אם כך מה המסקנות האופרטיביות שלך מכך ? כדאי שנמשיך לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו, או שעדיף שננסה לחפש דרכים לשפר את הקיים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 13:55 |
|
| |
לרשום כפול
האם ארה"ב לא יכולה לבנות כנסייה בוושינגטון? וצרפת בפריז? ואנגליה בלונדון?
לא!! לא בצרפת ולונדון וושינגטון יעיזו להרוס בית כנסת או מסגד, בשביל לבנות כנסיה! אפילו לא ברומא או ספרד.
האם טורקיה לא יכולה לבנות מסגד באנקרה? כנ"ל אבל הפוך- לא יהרסו כנסיה- בשביל מסגד
והפלשטינים ברמאללה? והפלשטינים ב"אל אקצא" (רק לפני כמה שנים)?
הפלסתינאים לא יהרסו את בית הכנסת ביריחו ולא את קבר יוסף ואחרים, אנשים פרטים מחללים. אבל לא הרשות
איש ציפור- הצהרה.
לא הכל בעבר היה שחור- לא הכל בהווה הוא ורוד, ההוה לעומת העבר הוא טוב יותר הרבה יותר טוב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 13:00 |
|
| |
ירוחם, אבל הבאתי לך גם מקורות הפוכים... למה אתה מתעקש לראות רק צד אחד של המציאות? מה תועלת וברכה אתה מוצא בכך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 12:57 |
|
| |
ירוחם,
בניגוד לאישציפור, אין לי ויכוח איתך לגבי הצבעים של ההווה והעבר. אתייחס למה שרלוונטי לגבי:
"נדמה לי שבימנו- שום מדינה בעולם לא עושה מה שבא לה. אפילו לא, בתוך שטח ריבונותה,(להוציא את קוריאה הצפונית ואירן- ואפילו הן במידה מוגבלת) "
האם ארה"ב לא יכולה לבנות כנסייה בוושינגטון? וצרפת בפריז? ואנגליה בלונדון?
האם טורקיה לא יכולה לבנות מסגד באנקרה?
והפלשטינים ברמאללה? והפלשטינים ב"אל אקצא" (רק לפני כמה שנים)?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 12:19 |
|
| |
לרשום כפול, ואיש ציפור
אני מסכים איתך שלא הכל מושלם- אבל כפי שאמרתי- אין דבר כזה הכל מושלם, כי אנו צריכים כל הזמן להשלים את החסר,
נדמה לי שבימנו- שום מדינה בעולם לא עושה מה שבא לה. אפילו לא, בתוך שטח ריבונותה,(להוציא את קוריאה הצפונית ואירן- ואפילו הן במידה מוגבלת)
איני צובע את העבר בשחור- הנביאים והגמרא עשו זאת במקומי, אני רק מצטט,איני חושב שהיום הכל ורוד,
אני מתקומם מהאידאליצאציה של העבר הנפלא והיפה, שכמההים לו, העבר לא היה בכלל אידיאלי, עובדה
ההווה לא ורוד, אבל רחוק מאד מהרע שהיה בעבר, הרבה יותר טוב מהעבר, צריכים לקוות לעתיד טוב יותר ולא לעבר שהיה רע ביותר
דברים פרק כו פסוק ג
וּבָאתָ אֶל הַכּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בּיּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגּדְתּי הַיּוֹם לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ כּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשׁר נִשׁבּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:
רש"י
(ג) אשר יהיה בימים ההם - אין לך אלא כהן שבימיך, כמו שהוא:
ואמרת אליו - שאינך כפוי טובה
אם מתרפקים על העבר- לא מודים על הטוב של ההוה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 11:00 |
|
| |
ירוחם, במקביל לנטיה שלך לצייר את ההוה בצבעים ורודים, יש לך נטיה לצייר את העבר בצבעים שחורים. ועל כך אני תמה למה ? וכי הכל יותר טוב היום מאשר בעבר ? וכי אין מה ללמוד מהעבר ? הרי כל קיומינו כיהודים מושתת על העבר על בניית עוד נדבך ותיקון של מה שהוחמץ בדורות הקודמים? האם לא לשם כך העבירו יהודים דורות על גבי דורות את התורה במסירות נפש גם כשלא תמיד הבינו לגמרי על מה ולמה ? איך אתה מצפה או מקוה (בתקוה שאתה אכן מקוה) שנגיע למקום יותר טוב אם נקדש את ההווה ולא ננסה לחפש את דרכינו ולשפר אותם ? "נחפשה דרכינו ונשובה עד השם"
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 10:40 |
|
| |
ירוחם,
לא טענתי שהישום של האוטונומיה בתקופת הבית השני היה כל כך טוב. אדם (עם)
מקבל הזדמנות ובוחר איך לנצל אותה: השחיתות המוסרית והסיאוב הם תוצאה של
בחירה *האדם* ברע, ובאותה מידה יכול האדם לבחור בטוב (לגבי מנגנון שיעזור
לאדם לבחור בטוב בעתיד, מה דעתך על דו"ח מבקר בית המקדש השלישי?..). היום
אנחנו עדיין לא במצב שבו אנחנו אפילו יכולים לבחור בין הטוב לבין הרע.
ומה עם מינימום בסיסי? למה אני לא יכול לעמוד אפילו בשערי רחבת ההר ולהתפלל? (מזכיר קצת את גזרת המדרגה השביעית במערת המכפלה)
שוב אני מרגיש צורך להדגיש שלא המבנה עצמו הוא הדבר החשוב, אלא "חופש
הפולחן" בין אם ממשים אותו באופן זה או אחר. בכלל, העלת שאלות שהן חשובות
בפני עצמם ("המקדש- הכרחי? הרי הוא מביא רק צרות" ו-"העבודה בבית המקדש
השלישי, כיצד?") אבל אלו שאלות שאנחנו אמורים להתמודד איתן כשיקומו לנו
מנהיגים שבחוכמתם יביאו אותנו למצב שבו יש לנו אפשרות ריאלית לבנות את
המקדש מבלי להביא חורבן על עצמנו.
שלא תבין אותי לא נכון, אני מסכים איתך שהעובדה שאנחנו יושבים כאן בא"י
בבטחון יחסי היא פלא פלאים, ושמתקיימים בנו חלק גדול מדברי הנביאים
ושאנחנו בעיצומו של תהליך חסר תקדים בהיסטוריה האנושית של חזרת עם לארצו
אחרי שנות גלות ארוכות, כמעט ארוכות מדי.
 |
|
|
|
|
|
