| נשלח ב-24/7/2009 15:08 |
 |
| |
על מה חרב הבית הראשון?
ע"פ חז"ל עבודה זרה, שפיכות דמים, גלוי עריות. כלומר העם הוא החוטא
ובאשמתו חרב הבית.
הנביא מיכה שחי לפני החורבן וחזה אותו אומר דבר אחר לגמרי.
"ראשיה בשוחד ישפוטו, כהניה במחיר יורו, נביאיה בכסף יקסומו,
ועל ה' ישענו לאמר, הלוא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה.
לכן בגללכם ציון שדה תחרש, ירושלים עיין תהיה, והר הבית לבמות יער."
כלומר הנביא מיכה מפנה אצבע מאשימה ישירות להנהגה הפוליטית והרוחנית,
ומאשים אותם בחורבן. מן הכתוב נראה כי הציבור חשש כי שחיתות המלך
הכהנים והנביאים תביא חורבן עליהם, אולם הכהנים הרגיעו אותם באומרם
"הלוא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה.
שאלתי, מדוע לא שומעים דברים אלה מפי הרבנים הדרשנים היום?
האם זה משום שלא נוח להם ללמד שהרבנים דאז הביאו לחורבן?
או אולי כי הנביא מיכה מתאר בדיוק מה שקורה היום בירושלים?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 20:23 |
|
| |
לץ
לא שיעמם אותי- להפך עיינתי בתוספתא ועיינתי במדרש, חצי משכרי לך הוא, אבל השאלה על הגמרא בב"ב עומדת
איך רב דימי אמר מה שאמר? האם הוא לא ידע מה שהלץ יודע?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 01:16 |
|
| |
אולי אינך יודע, אבל חז"ל בכמה מקומות כינו את הנבואה בשם "רוח הקדש", וגם כאן בתוספתא בסוטה כשדיברו על ביטול רוח הקדש במות אחרון הנביאים, התכוונו לביטול הנבואה.
והשימוש המאוחר יותר רוח הקדש ככינוי להשראה כל שהיא הוא מושג בפני עצמו, שעד היום יש כידוע לאמשינוב'ר וגם לבבא יקותיאל וגם לחלבן מאילת.
עם הפירוש של ר' צדוק אני לא עושה שום דבר, רק ציטטתי אותו כי חשבתי שזה מעניין.
שאלת מתי לדעתך בוטלה הנבואה, ותשובתי היא שפיטרו אותי מהמשרה שלי בשמים, ולכן אין לי גישה לארכיונים. אין לי מושג מתי, רק ציטטתי לך שתי מקורות כי חשבתי שזה מעניין. מצטער אם זה שיעמם אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2009 23:37 |
|
| |
לץ
אנחנו מדברים בשפה שונה כנראה- האם בעייניך נבואה זו רוח הקודש? אני מדבר על ביטול הנבואה לפי חז"ל,
ואתה מדבר על רוח הקודש- ממה נפשך אם הנבואה היא רוח הקודש, הרי היא לא בטלה , ובכל מקרה מה אתה עושה אם פרושו של ר' צדוק?
נחדד השאלה? מתי לדעתך בוטלה הנבואה?
ולמה לדעתך בוטלה?
עזוב את רוח הקודש תתיחס רק אל הנבואה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2009 21:28 |
|
| |
ירוחם
שבוע טוב
במשך השבת עיינתי בפנים וברור שאינך צודק, בפרק הקודם מוזכר שבימי אליהו היתה רוח הקודש מרובה שכן מצינו הרבה בני נביאים ומתנבאים, ובפרק המדובר כתוב "משמתו חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקדש", האם לא ברור שבמות שלשת הנביאים האחרונים בטלה הנבואה, שזו העובדה - נביאים אחרונים = ביטול הנבואה. ואילו רוח הקדש מוזכרת הרבה פעמים לאחר מכן בחז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 18:56 |
|
| |
לץ
רוח הקודש זו לא נבואה, הדיון הוא על הנבואה ולא על רוח הקודש, דרגה נמוכה יותר.
שבת שלום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 18:46 |
|
| |
אני לא מסתכל כעת בפנים, אבל מוזכר שהיה ראוי, וזה רק מראה שלמרות שהיה ראוי, לא קיבל.
אתה שואל מנין לי? וכבר ביארתי זאת, משום שרוח הקודש במובן של השראה מוזכרת פעמים רבות לאחר מכן, למשל בערובין אמרו "מלמד שאמר רבן גמליאל ברוח הקדש" וכן בנדרים "צפה רבי מאיר ברוח הקדש".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 17:56 |
|
| |
לץ ידידי
וזאת מנין לך שהכונה לנבואה? בפרוש נאמר שם פסקה רוח הקודש ולא הנבואה
מוזכר שם הלל הזקן בהמשך,- שהיה ראוי שתשרה עליו רוח הקודש-- איך זה? לאחר נצחון אלכסנדר???
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 17:34 |
|
| |
ירוחם
רוח הקדש בתוספתא שם הכוונה לנבואה, רוח הקדש במובן של השראה לא בטל ומייחסים אותו גם לחכמים מאוחרים יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 17:13 |
|
| |
דער לץ
ליצנות אתה עושה? התוספתא מדברת על רוח הקודש. ולא כגמרא בב"ב על נבואה. אני בטוח שאתה מבין את ההבדל הגדול.
אבל למה טרחת ללכת לתוספתא- גמרא מפורשת היא בסנהדרין,
מבלי להכנס למקור המקצועי של סדר עולם רבא- האם ראית בעייניך את המקור? הטרחתני ובדקתי, שם כתוב שהתנבאו עד שנתיים לדרייויש . לפי חישוב היסטורי זה היה כ70 -90 שנה לפני כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר.
איני מצדד בדברי הגמרא שפסקה הנבואה- אני סובר כי -הפסיקו להתחשב ולהתיחס אליה, העדיפו ומעדיפים את הסברות האנושיות.
גם כשמבטאים רעיון מסיום- יש לחשוב על צורת הביטוי1 בעיקר בעיקר אנשים גדולים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 16:38 |
|
| |
ירוחם, לא אבין, הבאתי את התוספתא ואת סדר עולם, מקורות קדומים ומקצועיים הרבה יותר מר' יוחנן. דברי ר' צדוק הם רק בחינות כדרכו (דברים שיש בהם בחינה של אמת, מבטאים רעיון מסויים, אבל לא כפשוטו). וחז"ל לא חשבו כידוע 270 שנה בין החרבן לאלכסנדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 10:54 |
|
| |
האמת,אין לי מושג מה הפרוש של צרוף המילים זיביל תיזי,שמעתי אותו פעמים אנשים משתמשים בו,לתאר מצב עגום,אי לכך כאשר עכשיו אני מנסה לעמוד על קודקודו של צרוף המילים
אני תמה על עצמי אשר לא הבחנתי במהותו,אי לכך אני חוזר בי מצרוף המילים הזה..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 20:32 |
|
| |
דער לץ
להתגלות חידושין דאורייתא שלמעלה מעלה מהשגת הנביאים"
אם כל הכבוד לכותב אמירה זו מופרכת מעיקרה- והיא חוצפה כלפי שמייא, אין הנביא מתנבא ומשיג מדעתו ומליבו ולא כלום,
כל נבואתו והשגותיו נעשים בצורה ישירה מהבורא עצמו. אין הנביא כי אם צינור, ואין השגותיו השגותיו האישיות.
איני יודע על מסתמכים בעלי האנפורמציה מתי הופסקה הנבואה, הסתמכתי על הגמרא בב"ב יב.
האומרת מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מהנביאים.
לא נאמר בגמרא כי נביא שהתנבא ימשיך להתנבא-לא מדובר בכלל על נביא כי אם על נבואה אלכסנדר היה 270 שנה לאחר החורבן זכריה- לפי המסורת היה מעולי בבל, וכן מלאכי, והם היו נביאים והמשיכו להתנבא,
אז אם יש לך מקורות אחריםשמהם לקחו את דבריהם בעלי הרעיונות, אשמח להשכיל. רק נביא רשאי לחדש בלי מקור.
במעגל
בסוף שאלתך ענית על תחילתו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 13:49 |
|
| |
בואו תאמרו מספר הגדרות ברורות ע"פ מי הם הגדרותיו של הנביא,ע"פ מי הקריטריונים הנ"ל
ובואו נחפש אותם,אולי נמצא ונצליח לגייס,השאלה לאיזו מטרה יגוייס המתנבא או הנביא אשר ימצא?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 13:31 |
|
| |
על פי ר' צדוק הכהן, החכמה עדיפה מהנבואה ולכן היא ביטלה אותה: "על ידי זה היה הסתלקות הנבואה והיינו על ידי תוקף החשק שהיה להם להתגלות חידושין דאורייתא שלמעלה מעלה מהשגת הנביאים" (מחשבות חרוץ יז').
ולגבי זמן הסתלקות הנבואה, התוספתא מסכת סוטה תולה את הדבר במיתת חגי זכריה ומלאכי, ובמקום אחר תולים את הדבר בזמנו של אלכסנדר: "הוא אלכסנדר מוקדון שמלך יב' שנה, עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש, מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים", (סדר עולם ל', שהש"ר ד' יא'). ואולי לפי ר' צדוק חכמת יוון שהגיעה עמו דחתה את הנבואה.
ולגבי ר' יוחנן שתולה ביטול הנבואה בחורבן, ראה חזו"א שביעית כח' שביטול הנבואה נגזר מתי שנגזר, אבל הנביא החי נשאר נביא, ואולי חשב ר' יוחנן שמלאכי היה נביא עוד לפני החרבן? ואם כן אזי האריך ימים רבים מאד.
|
|
|
|
|
