פרק שירה - מזוייף?

תודה דר-לץ, דבריך מטעים במקצתם. אין 'פיוט' מהר"ש אבן גבירול 'יש אדון עליהם מחשיך מאוריהם'. אלא זה שורה אחת בודדת באמצע ווידויו הגדול והמפורסם 'כתר מלכות'. 

זה מאוד מעניין לראות איך פותח האשכול הנכבד הסיק את מסקנותיו וכמה שלא מוכיחים לו אחרת - הוא עדיין דבק בהן, ממש בבחינת לסמן את המטרה ואחר כך לירות את החץ

כאשר  מי שהוא שולל אוטנטיות של ספר בשל השקפותיו או דעותיו, הרי שניתן להתוכח על כך, ואחרים המביאים את הספר הרי שיש בכך ממין הסכמה על תוכנו [אם כי לא בהכרח].
בענין זה אינני רואה סיבה לשלילת הספר כאוטנטי, לכן אני משער שהיתה לו מסורת על כך. וכן משמע מלשונו של הר"מ ב"ר חסדאי.
וממילא הראשונים האחרים שהביאוהו ל"ק כלום כיון שלא היה ידוע להם מסורת זו.
יחסו של 'בנו של מהר"ם פאדווה' לרבותינו הראשונים היה יותר מכובד מכמה משכני הפורום ולכן ברור שלא הכיר את מחבר הספר כתב תמים.
ולמה לא תסיק את דבריו הנ"ל לגבי ה'פרק שירה' עצמו?

העדות הראשונה לקיומו של פרק שירה היא מתוך לעגו של קראי אחד מזמן הגאונים (עיי' בדיסרטציה הנ"ל). מתוך כך קשה לייחס חיבור זה אל הקראים ולבנות קונספירציה, שהם חיברוהו כדי להלעיג על הרבנים, ומיד השתמשו בו כראיה.

אין ויכוח על מהותו ר"מ תקו. זה אינו הנושא.  (פשוט כי איני מחברי הועד לעניני הכתרת רבותינו, ואין לי עסק בזה). ואיני דן אלא לגופן של דברים ולא של הדוברים.

אם מדובר ב"עדות" כדבריך, הרי נגד עד אחד יש כמה וכמה עדים טובים וכשרים. ולא מפיו או חיים. הכלל בעניני עדות ידוע לך בודאי.

לדידי פשוט שמדובר בתיזה, כפי הנראה מלשונו ומהיחס שזכה בעקבות דבריו. 

לגבי הקראי והרגלים לדבר, אדם שרוצה להביא ראיה נגד מישהו מיניה וביה, לא יוצר גלגל בעצמו ומביאו כראיה לשכנגדו. אם החיבור לא היה ידוע לגאונים כאותנטי, לא יתכן שהקראי היה בוחר לנגח אותם בו. כך שיש כאן בהחלט רגלים לדבר, לא לצד השולל אלא להפך. (כמובן כל עוד מדובר ברמת ויכוח רצינית, כפי הנראה מיחס ורצינות הויכוח בין הקראים לגאונים). כמובן יד הדמיון הטובה תוכל לנתח כל מיני מצבים, שהחיבור הוטמן באדמה ועבר בסוד מהאב קראי לבן, וגם תוך כדי זה הופץ בישראל וכו' וכו'. 
 

סו"ס. מה רוצה?
לא חוקר אנכי ולא בן חוקר, העלתי את הדברים לדיון ע"מ להחכים ולהוסיף דעת, ואגב כך אני כותב מה שנראה לי בזה, ואכן ת"ח מחדדים זל"ז ומחברי יותר מהם, מש"כ לעיל הסתמכתי על מישהו שטען כן, ואגב דברי זוטות התעוררתי לבדוק את הדברים ולחפש וזה אשר מצאתי, אם יש לך עוד מקורות תחכמינו בהבאתם, ואל נא תעורר מדנים במקום אשר אינם מתבקשים.
רזייא. הבאתי לעיל מקורות בדברי הראשו' כולל הרמב"ן והריטב"א עצמם, שמביאים את הר"מ בר חיסדאי בכבוד גדול, ואם הוא אכן בעל הפי' לתו"כ הרי שאת מימיו שותים כולנו עד היום. ולכן אין סיבה להניח שיפקפקו בעדותו הברורה. כמובן אין בדברים משום הכרע אלא מילתא דמסתברא בלבד. 
לענין הקראים. הרי הכתב תמים כתב שהקראים המציאו זאת ע"מ ללעוג לרבניים, ואם לא היינו מוצאים עדות לכך היה ראי' לסתור, ועתה שמצאנו הרי שיש סיעתא לדבריו. 

 אליהוא. אולי תתרכז במה שאתה מבין ותפסיק להסיק מסקנות חובבניות.
 
לפני כמה שעות קבעת שאף אחד מהראשונים לא מזכיר ועכשיו כבר יש לך ך רשימה שלימה(ולא מלאה!) שנטלת מאיזה מקום. (חלק מהראשונים ש'גילת' הפעם הוזכרו בדברי צונץ שהזכרתי לעיל).

למה לדעתך היו מבטלים הראשונים את דעתם בפני הר"מ תקו?   אולי במקומותיהם ומדינתם היתה קבלה בדבר מאבותיהם והם קיבלו מאבותיהם מה שלא זכה לזה הר"מ תקו במקומו?