בעיתה אחישנה-הרמח"ל הקדוש

בס"ד!
אוצרות הרמח"ל-פרשת בא: "ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים,הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדרתם (יב,מב). הגלות נקרא בשם לילה. והלילה עצמה מתחלקת לשתי בחינות: אחת היא תחילת הלילה והיא נקראת בשם ליל, והב' היא סוף הלילה שנקרא לילה. וכן הגלות עצמו-תחילת הגלות הוא ליל, וסוף הגלות הוא לילה. והטעם-מפני שכשהגאולה באה בתחילת הגלות, אז השכינה אין לה עדיין כל כך כח לגלות אורותיה כראוי, מפני שישראל לא סבלו עדיין די סיפוקם. ואז השכינה היא נסתמת, מפני שאין לה כל כך כח. וזה הה' שחסרה מלילה, שהיא השכינה, שהיא בסוד ה' של השם הקדוש יקו"ק ב"ה. ובאותו הזמן נאמר: "אחד מעיר ושניים ממשפחה", מפני שלא סבלו כל צרכם. ואז השימור מן החבלים אינם כי אם לה'-למי שהם טובים, והוא בסוד ז"א, שהוא דין, שמי שהם טובים שיחיו והרשעים שימותו. וכן היה בגאולת מצרים, שיצאו קודם זמנם, שהיה ארבע מאות שנה, ולא עמדו בגלותם אלא כמנין רד"ו, שאז הוצרך שהקב"ה ישלח החושך, כמו שאמרו חז"ל-כדי להמית הרשעים שבישראל, ושהמצרים לא ידעו מאומה. אבל ודאי שכל העשר מכות היו כדי להיטיב לישראל, ואם כן איך אפשר שזה היה להרע לישראל, אם לא זה הטעם. אבל ודאי גם החושך היה להיטיב לכל ישראל. והטעם שהוצרך החושך היה זה: מפני שכל העשר מכות שהקב"ה הביא על המצרים במצרים, היה כדי להכניע כל העשר מדרגות טמאות שלהם כנ"ל. והחושך היא המכה הט', שהיא כנגד היסוד של קליפה, ויסוד כבר ידוע שיש לו מן הטבע לגלות האורות. והקב"ה רצה שכנגדו יהיה החושך, כדי להפך הסדר שלהם. ומה שביסוד יש גילוי גדול-כנגדו יהיה החושך, שהוא סיתום גדול. ואחר כך אמר: "להוציאם מארץ מצרים", שהם מי שמצירים לישראל בזמן גלותם. אבל כשהגאולה באה בסוף הגלות, אז אין עוד מורא ורעדה כלל, ואז גם הרשעים הם מתוקנים מרוב קושי והצרות שלהם, והשכינה יכולה לגלות אורות הגאולה כראוי. וזה "הלילה" שהיא השכינה, היא בגילוי. ואז הגאולה היא גם לרשעים שבישראל, וזה: "לכל בני ישראל"-לכל דייקא. וכן במצרים, כל הנשמות שהיו משוקעות בגלות, ולא היו יכולות לצאת אלא אחר שנכנע השר שלהם למעלה, בלילה הזאת ניתן כח להם שיצאו. וכן כל הנשמות שיוצאות עכשיו בזמן הגלות, יוצאות כולם בכח הלילה הזאת, עד שיוכלו כולם לצאת וזה מה שארז"ל: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. וזהו: "הוא הלילה הזה וגו' לה' לדרתם",שהוא לדור תם, עד שיכלו כולם מן הגוף. ואז אין עוד מורא כלל, "שמורים לכל בני ישראל לדרתם". ודאי.

אשריך אשריך יישר כוח גדול גדול אין לי מילים ממש חידוש לא ראיתי את הדיבור הזה עד היום פשששייי איזה יופי של חידוש תראו
''כשהגאולה באה בסוף הגלות, אז אין עוד מורא ורעדה כלל, ואז גם הרשעים הם מתוקנים מרוב קושי והצרות שלהם, והשכינה יכולה לגלות אורות הגאולה כראוי.''

חזק וברוך