מאמריו המצויינים של הרב יעקב לויפר

אני מוצא לנכון להעלות על נס את הרב יעקב לויפר,  שהוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר ומאמריו הנפלאים הם לדעתי גולת הכותרת בתוספת התורנית של המודיע בערב שבת.
 
השבוע למשל, הוא כתב ע"כ שפירושו של רש"י על הש"ס בנוי סביב דברי הגמ' ומשתלבים בו ליריעה אחת,בדיוק בצורה שאנו מכירים מביאור הגמ' של מהדורת שוטנשטיין.

רש"י לא כתב את פירושו במבנה של ד"ה וע"ז פירוש, אלא כתב חיבור רציף שבתוכו משולבות מלים ומשפטים מן הגמ' - כשהם משתלבים בתוך הפירוש והופכים להיות חלק ממנו.

הוא מביא דוגמאות שונות הממחישות איך שלאחרי שמגיעים להבנה זו, מובנים ביותר דברי רש"י באלפי מקומות, ואביא מרגלית אחת כדוגמה לדבריו.

יש מקומות שסגנונו של רש"י נראה כאינו מלוטש דיו כי הלומד אינו תופס שיש כאן מעשה אורג וחושב של ציטוט וביאור, ציטוט וביאור.

למשל בב"ק דף ז ע"א שם מדובר על מי שיש לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למכרן, שמאכילים אותו מעשר עני עד מחצה. שואלת שם הגמ' "היכי דמי? אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו, אפילו טובא נמי ליספי ליה" , פי' שאפי' הרבה גם יתנו לו שהרי אין לו מאתים זוז, ואולם בע"ב מביא רש"י פי' נוסף ששאלת הגמ' היא שאפי' אם הוא מוצא למכור את נכסיו ביותר ממחצה, ג"כ יתנו לו מעשר עני ולפי פי' זה יש לחלק את המשפט לשנים :' אפי' טובא נמי' -לחוד, ו'ליספי ליה'- לחוד ואיננו נקרא ברצף אחד.
 רש"י מסביר כל זה במילים ספורות וכל ההסבר טמון בציטוט דברי הגמ' כשבינהן משולבות דברי הביאור, וכך הוא כותב: " אפי' טובא נמי - אפי' מצי לזבונינהו טובא יותר מחצי דמיהן ליספו ליה" .

מי שקורא את הקטע ועומד על כוונתו של רש"י , נדהם כיצד במילים בודדות הסביר רש"י היטב את מורכבות המשפט; בעוד שלפי פשוטו יש לקרוא את "אפילו טובא נמי ליספי ליה" בנשימה אחת ולפרש "אפי' הרבה יתנו לו", מסביר רש"י שכעת צריך להפריד את "אפי' טובא" מן "ליספו ליה" ולפרש "אפי' יכול למכור בהרבה - גם יתנו לו מעשר עני".

אמנם המדפיסים לא הדגישו את מילות הגמ' , ולכן מי שקורא את רש"י, לבד זה שאינו משגיח בכל הנ"ל, הרי שהוא חש בסגנון מוזר. רש"י מערבב פה עברית וארמית וכתב "טובא יותר" במקום "הרבה יותר". זאת ועוד, המשפט "מצי לזבונינהו טובא יותר מחצי דמיהן" בנוי בצורה כבדה; היה לו לרש"י לכתוב "מצי לזבונינהו  ביותר מחצי דמיהן הרבה". אך אם אנו מודעים לכך שרש"י מצטט ומפרש,  מצטט ומפרש, אין כאן שום קושי, שכן המילה "טובא" היא ציטוט (ואיננה המשך ישיר של 'מצי לזבונינהו') והמילים "יותר מחצי דמיהן" הן פירוש של "טובא". ו
 
כך ע"ז הדרך מביא הרב לויפר הרבה דוגמאות להבנה המחודשת שאפשר להבין בדברי רש"י לאחר שמודעים לדרך וצורת הפירוש. וש"י.
 
יש לציין שמאמרין של הרב לויפר מתפרסים  על עשרות נושאים , מפיוטים ותפילות ועד לשונות הגמ' והראשונים, ואיני שבע מלהתענג כל פעם מחדש על דבריו החכמים.


 


 


 

לגבי תיבת כו שהיתה מצויה בכתבי היד של התלמוד ונשתבשה בדפוסין ראה מש"כ בדק"ס שבת ד' ע"א אות ש ובתענית ז ע"א אות ח'. ומרן בכללי הגמ' שלו כתב: לשון כו הוא אשגרת לשון בתלמוד בבלי. כ"ה בדפו"ר ובדפוסים מאוחרים (ובכללם האחרון הנדמ"ח) כיון שלא הבינו פשר מילה זו שיבשו דברי מרן באין מובן. (לא ראיתי את דברי לויפער בזה באופן שאיני יודע אם הצביע על המקורות הנזכרים).

נענטר, אפי, גרעינוב. תבורכו.