| נשלח ב-28/7/2009 23:23 |
|
| |
המאגר הביומטרי: כשר או טרף?
אני מניח ששמעתם על החוק שדוחף ח"כ שטרית להקמתו /של מאגר שיכלול את טביעות האצבע ואת תווי הפנים של כל אזרחי המדינה.
אני עוקב בדאגה רבה אחר מהלך זה ועלו בי רעיונות לא מעטים המורים על יחס שלילי של השקפה והלכה כלפי מאגר שכזה.
בהמשך אביא קישורים המבהירים לפרטיו את משמעויותיו והשלכותיו של מאגר שכזה.
אפרט בקצרה השלכות אפשריות אלה:
נקלעת בטעות לזירת פשע ונגעת בדבר מה שם, תוך זמן קצר טביעות אצבעותיך יאותר, כל פרטיך גם יאותרו ואתה תוזמן לחקירה.
השתתפת בהפגנה שאינה לרוחו של השלטון וצולמת זהותך תהיה ידועה ותוזמן לחקירה
כל מקום בו נגעת, כל מקום בו יש מצלמה שצילמה אותך כל מי שיש לו גישה למאגר ידע על כך.
היכן היית, היכן ביקרת, עם מי ישבת במסעדה, היכן טיילת, ובאיזה חנות ביקרת.
והלוא, כך מבטיחים לנו חכי"נו שמקדמים את החוק שהמאגר יהיה מאובטח?
כן, הוא יהיה מאובטח כמו שמאגר מרשם התושבים היה מאובטח עד שנפרץ ועלה לאינטרנט.
ועוד: גורמי טרור וגורמי פשע ועבריינים ירצו בכל מאודם מאגר זה שיחגגו עליו על גבו של האזרח התמים.
אנשי מקצוע מתחום אבטחת המידע, מתחום המשפטים והגנת המידע נגד המאגר המסוכן הזה.
>>מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, שלא היו פתחיהם זה כנגד זה
>>איסור רבינו גרשום לעיין במכתבי הזולת
כרגע בשעה זו איני מרוכז מספיק להביא עוד ראיות הלכתיות ומחשבתיות יהודיות התומכות בשלילת המאגר.
הנה קישורים עם פרטים נגד המאגר
איסוף מידע ביומטרי - נקודת התורפה של המאגר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745253,00.html
דיון בכנסת על פרטיות האזרחים: חצי שעה בלבד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749816,00.html
הביומטרי: אזרח שיסרב להזדהות - לא ייאסר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749340,00.html
החוק הביומטרי: שטרית לא בחן חלופות למאגר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749979,00.html
היזהרו מגניבת זהותכם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749734,00.html
הצעת פשרה לביומטרי בוועדת שרים: שני מאגרים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3748634,00.html
השר איתן: "לעצור את המאגר הביומטרי"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3748374,00.html
ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטרי / דעה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3744502,00.html
המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי
http://no2bio.org/home/
http://no2bio.org/home/about.html
למה המדינה רוצה את טביעת האצבע שלי?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3750990,00.html
חוק מאגר טביעות האצבעות בדרך לאישור סופי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3751261,00.html
|
ועדת וינוגרד גויסה נגד החוק הביומטרי
|
|
|
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1102346.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 15:57 |
|
| |
ההיבט החברתי-הציבורי- בהיבט הזה יש להתמקד בתועלת שתופק לחברה מן המאגר, ובמחירים שהיא משלמת על כך, [בשונה מן ההיבט המדיני, בו אנו מתמקדים בעצם זכותה של המדינה מצד הגדרתה כ'דמוקרטית']
התועלת שהחברה תפיק, היא, כי מפני נגישות המידע וכמותו, הפשיעה תהיה לכאו' כמעט בלתי אפשרית, הביורקרטיה תמוזער באופן משמעותי [דבר שצויין כאן לעיל כמציל חיים לפעמים!] (אגב, אני באופן אישי לא כ"כ אופטימי בנקודה זו, לדעתי, ה'מאגר' לא ישנה את פני ה'חברה ישראלית' להיות חברה נטולת פשיעה, במקרה הטוב, ה'מאגר' יגרום לכמה קולות של 'דגל התורה' להיעלם.[קולות המתים] ואולי, גם כמה בחורי ישיבות מבקשי פטור שלא כחוק, ייאלצו להתגייס, אבל לא נראה לי שאלפרון או רוזנשטיין מאויימם מ'מאגר' זה או אחר...)
הנזקים שהחברה תיאלץ להתמודד איתם,הן לא ניתנים כ"כ לבירור ולמיצוי, אבל יש להדגיש, כי מדובר בצורת התנהלות אחרת לגמרי מזו הקיימת עתה, [זו הסיבה לאי שקיפות התוצאות למאגר זה] כמויות הפרטים שידעו עלינו ללא מאמץ יתעצמו לאין ערוך, הנזק האפשרי ל'חברה' כ'חברה' הוא רב ביותר, כשבכל פעולה 'חברתית' כזו או אחרת יהיה על האדם לשקול האם ברצונו להחשף לגמרי? כיצד פוליטיקאי יוכל לעבוד במשרדו ללא חשש, כשהוא יודע שמחרת יפורסם עליו בעיתון כי בהיותו בן 15 ביקר במועדון חשפנות [מקרה שארע השנה עם אלוף בצה"ל]
קודם שאנו מהללים את ה'מאגר' יש להעריך בצורה מדוייקת, [אני לא המתאים לזה, יש להיוועץ באנליסטים וחוקרי חברה למיניהם] את המצב ה'חברתי' שייווצר לאחר מכן.
כל זה עוד לפני שהעלינו את בעיית התפוצה של ה'מאגר', שלדעתי היא בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה, וצריך להביא אותה בחשבון!
תוקן על ידי אפשרי ב- 12/08/2009 15:57:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 02:00 |
|
| |
לדעתי, עד עתה הנושא לא הובהר, על צדדיו העיקריים, אנסה לעשות זאת לתועלת החברים.
ובכן, יש לדון ביוזמה זו משלושה היבטים עיקריים, המדיני, החברתי, והאישי. [שכמובן, היבטים אלו נושקים זה לזה, ואין לאחד משמעות בלא חברו]
ההיבט המדיני-שלטוני-ראשית, יש להגדיר מהי תפקידה של המדינה ומטרתה, האם יש מקום והצדקה כלל להחזקתה במידע הזה, טיעון זה מתחלק לשני חלקים, האחד, האם ישנה תועלת למילוי תפקידו של השלטון במידע זה? [על זה ככל הנראה התשובה תהיה כן] החלק השני, בהנחה וישנה תועלת כלשהי להחזקה במידע הזה, האם יש למדינה סמכות להחזיק במידע שכזה? [עוד קודם שאנו דנים בסיבות לשלילת הסמכות, יש לעמוד על הגורם הבסיסי, שבאופן עקרוני מהווה סיבה לכך שתהיה למדינה סמכות להחזיק במידע הזה] כלומר, האם לצורך מילוי חובותיה של המדינה ניתנה לה כל סמכות?
בכדי לנסות לפתור בעיות אלו, יש כמובן לדעת באיזה צורת שלטון מתנהלת המדינה בה אנו עוסקים, ומכיוון שאנו עוסקים במדינת היהודים היא ישראל, ששלטונה הוא הרי 'דמוקרטי', הרי ששאלתנו המרכזית מהיבט המדיני תהיה, האם המאגר הביומטרי סותר ליסודות הדמוקרטיה, ואם כן באיזו רמה, האם ברמה המאיימת על כל קיומו של המשטר בצורתו הנוכחית או שמא האיום הוא לשינויים קלים חסרי משמעות?
דעתי היא, כי מהותה של הדמוקרטיה, היא פילוגו של הכוח בכמה מוקדים, באופן מעגלי ואינסופי, כך ששום מנגנון לא יוכל להשתלט על חברו, מצב זה נשמר בעזרת העובדה כי שום מוקד לא מחזיק בכח בלעדי, קרי, בכח שאין עליו תשובה למנגנון הכוח הפועל לצידו,[לדוגמא, בית המשפט למרות אפשרותו לפסוק פסיקות ככל העולה על רוחו, כפוף הוא למערכת החקיקה, וכמו'כ מערכת החקיקה מחוייבת למערכת המפשט שהיא עצמה מפקחת על מערכת החקיקה] לדעתי, בעצם הקמתו של מאגר ביומטרי, אנו מכניסים לסיכון את צורת המשטר של מדינתנו הקטנוטנת, האם כשיהיה כח רב מימדים שכזה באיזה רשות שלא תהיה, [המחוקקת, המבצעת, או השופטת] האם נוכל להבטיח לעצמנו, כי נהיה חסינים מפני השתלטותו של גורם אחד על האחרים במדינתנו, ולו שנוכל להבטיח לעצמנו, הלא עקרון המשטר הדמוקרטי מיוסד על כך שאינו תלוי בהבטחה מגורם זה או אחר, אלא הוא פשוט בנוי בצורה כזו שלא מאפשרת השתלטות של גורם אחד על חברו. כלומר, במשטר הדמוקרטי לא סומכים על איש!
בזה אולי סיימתי את ההיבט הראשון, מפני עייפותי ומפני טירחת החברים, עצרתי לבינתיים כאן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 23:39 |
|
| |
ברשותכם, לא הבנתי על מה המהומה, אין ספק שמאגר כזה יביא עמו תעולת רבה ואין צורך לפרט.
מבחינת חשיפה, מן הסתם אין חשש, מכירה מקרוב מאגרים שמורים ביותר עם מעקב יומיומי אחר המורשים למאגר, ואיזה מידע רכילותי אפשר להשיג מטביעות אצבע למיניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 22:58 |
|
| |
הערה קטנה על החשש לזליגת המאגר. יש המתנגדים למאגר הביומטרי המצביעים ע"כ שמאגר מרשם האוכלוסין נפוץ באינטרנט.
מכאן הם למדים שכל מאגר, מאובטח ככל שיהיה סופו להגיע לידי הציבור. ובכן, הטיעון הזה אין לו על מה לסמוך.
מרשם האוכלוסין מועבר על פי חוק לגופים רבים כמו למשל למפלגות לפני הבחירות ולכן חשוף יותר לדליפה. ישנם גם היום מאגרים רבים שאינם דולפים, מאגרים משטרתיים, בטחוניים ואחרים.
השאלה היא בעיקר טכנית, איך ואיפה ישמר המאגר, אם מקודד ובמקום מאובטח אם לאו. איך תתבצע הגישה למאגר, האם למישהו תהיה סמכות לבצע שאילתה "הדפס את כל טביעות האצבע של משפחת שטרית מיבנה" או שמה השאילתות יוגבלו ל "האם יש התאמה במערכת לטביעות האצבע שמצאנו?". האם כל פקיד יוכל לגשת למאגר או שמה כל שאילתא למאגר תתועד ע"י המערכת ותצטרך אישור.
אותי מדאיגה יכולת זיהוי הפנים שנותנת לרשויות אפשרות להפוך לסוג של "האח הגדול" במינימום מאמץ. כבר היום יש בחלק מהרחובות מצלמות אבטחה, שילוב של מצלמות רחוב עם זיהוי ביומטרי בצירוף קצת רצון רע, עלול לייצר רשות שיודעת מי בדיוק עבר ברחוב זבוטינסקי פינת ביאליק בחודש האחרון, מי עמד בתחנת האוטובוס, עם מי הוא דיבר, אל מי הוא חייך וכן הלאה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2009 23:38 |
|
| |
איני מבין מה עניין ההלכה לכאן, אולי זה יזכיר את האורים ותומים?, וכבר כתב הר"ן שאין אפשרות לקיום מדינה לפי ההלכה.
לגופו של ענין- אדם ישר אינו צריך לחשוש מחוק זה, ואפילו לא מחוקים של איחוד מידע בין הרשויות,
אני מבין אולי את צעקות המתנגדים בכל מחיר- לכל מידע של השלטונות, יש את הסכנות שלו, פוליטית ובעיקר פלילית, אמת .
אבל התועלת הגדולה שיש למידע המרוכז, והביומטרי, עולה בהרבה על הסכנה, ככלל אין בעולמנו
טוב בלי רע-ולהפך.
לפני זמן נאלצתי לקחת אדם לבית חולים, רחוק מאד ממקום מגוריו, במיון מסרתי את הת"ז של האדם, ומיד לפי המספר העלה המחשב את כל הממצאים הרפואים של החולה. סוג הדם המחלות שהוא סובל והתרופות שהוא לוקח, על ידי המידע הזה ניצלו חייו, באם אנשיי צנעת הפרט היו מנצים גםבמלחמתם בזמנו, חייהם של הרבה אנשים היה נגדע, בגלל חוסר האינפומציה החיונית.
היום בקלות רבה- עד להדהים- אפשר לזייף זהות של אדם, וזה עולה לאנשים לפעמים בכל רכושם.
עם המאגר הביומטרי הדבר יהיה כמעט בלתי אפשרי,
לא נפרט את כל הטענות בעד- עשו זאת כבר בכלי התקשורת, אבל הרבה מטענות הנגד של המתנגדים, מלווה בדמגוגיה וציור שדים וירטואלים, על מצבים בעלי סבירות נמוכה ביותר, לעותה התועלת המוחשית מידית.
,
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 18:26 |
|
| |
FEDERAL DISTRICT COURTS ARE COURTS OF FIRST RESORT OF WHICH THERE ARE AT LEAST ONE PER STATE AND SEVERAL IN LARGER STATES. WHAT YOU ARE REFERRING TO ARE CIRCUIT COURTS WHO'S DUTIES ARE MOSTLY TO CONSIDER APPEALS BUT ALSO MAY SIT AS COURTS OF FIRST RESORT
BEAR IN MIND THAT THE FEDERAL CONSTITUTIONAL HABEAS CORPUS IS IN ADDITION TO THE RIGHT TO A WRIT BESTOWED BY AND WITHIN THE LEGAL/JUDICIAL SYSTEMS OF STATES COURTS AND AND LAW
BY THAT MEASURE, I DO NOT UNDERSTAND WHY THE ENFORCEMENT OF SUCH A BASIC RIGHT WAS DELEGATED TO SUCH A NARROW VENUE AS THE BAGATZ AND NOT OTHER COURTS OF FIRST RESORT. THIS RIGHT SHOULD BE UNDER THE JURISDICTION OF ANY COURT OR THE CALLING OF ANY ANY JUDGE.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 18:02 |
|
| |
FEDERAL DISTRICT COURTS הם בתי משפט שתחום השיפוט שלהם יכול להיות כמה מדינות בארה"ב, לא כן? אם כך זה הרבה יותר מאשר מדינת ישראל, באמת לא מעשי בארה"ב להפקיד סמכות זו רק בידי בית-המשפט העליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 17:58 |
|
| |
השכן ושכנו האיש מלה-מאנשה צדקו יחדו מסתבר שבתקופת היעדרותי מארץ ישראל (זולת ביקורים קצרים) זה 25 שנים עוגנו בחוק זכויות אנוש בסיסיות רבים - תופעה שהיתה רק בגדר חלום בימי החושך.
הערות | שאלות: 1. האם סמכויות האביוס קורפוס שפיטות רק בבג"צ או גם בערכאות תחתונות כגון בימ"ש מחוזי? ואם לא, למה לא? בארה"ב ניתן כח זה גם ל FEDERAL DISTRICT COURTS 2. למה אין לכך קשר לתקופת מעצר ו | או עיכוב? 3. האם המציאות באמת משקפת חוקים אלה בפועל? (הרי למעשה ישנם "סמכויות נלוות" מורחבות יוצאות מן הכלל למשטרה להחזיק אדם הרבה מעבר לזמן בחוק היבש)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 14:06 |
|
| |
בדק,
א. צו הביאס קורפוס הוא תמיד כערכאה ראשונה.
ב. מנסיון, מדובר בדיון לאחר כמה שעות עד יממה מהגשת הבקשה.
ג. הסמכויות שבידי בג"צ רחבות בענין זה, ואינן נופלות מסמכויות מקבילות של ביהמ"ש האמריקאי או האנגלי.
ד. אין לכך קשר לתקופת המעצר בידי קצין משטרה לפני הבאה בפני שופט. בטח לא קשר ישיר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 11:55 |
|
| |
אם איני טועה משך מעצר ללא הבאה בפני שופט היה בעבר 48 שעות וקוצר לפני כמה וכמה שנים ל24 שעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 11:24 |
|
| |
השכן, הצדק איתך לא נתעדכנתי בפרט זה שנכנס חוק יסוד: השפיטה לתוקף כבר קרוב ל25 שנה לפענ"ד, סעיף 15 (ד) (1) דומה מעט לHABEAS CORPUS הקלאסי אך אין בו הSCOPE הרחב שבארצות המערב ופועל מעיקרון אחר. ועם כל זה, אף שכדבריך עולה נידון זה "לא מעט" בפני בג"צ ושבכוחם לצוות לשחרר, הרי הוא מן המפורסמות שעד שמגיע בקשה אליהם - אם כערכעאה אחרונה ואם (בפרט) כסמכות השיפוטית האדמינסטריבית הבלעדית - לטפל בענינים אלו יעברו ימים רבים בהם יימק החשוד במעצר "זמני" טרם יובא לפני שופט. כמדומה שהיה זה לפני כ10 שנים שביקשו בכנסת להגביל מעצר ל לא יותר מ3 ימים בלי אישום בפני שופט ולא עלתה בידם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 08:42 |
|
| |
בדק הבית,
סעיף 15 (ד) (1) לחוק יסוד: השפיטה מורה כי בסמכות בג"צ "לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין", ובקשות לצו הביאס קורפוס מוגשות בפני בג"צ ונדונות שם לא מעט.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 07:17 |
|
| |
כשר או טרף ?
גלאט זה ודאי לא.
המשך הקומניזים הישראלי.
|
|
|
|
|