| נשלח ב-3/8/2009 02:47 |
 |
| |
סקרנות מהי?
הסקרנות מספקת את השכל. ולעומת זאת עצם הסקרנות מקורה ברגש. הרי היא תאוה ככל התאוות. האם לא היה נכון שנסתקרן שכלית?
לפעמים אנו רואים קבוצת אנשים מדברים. וכשרואים מי ומי המדברים, לא מתקרבים אליהם. אה, זה לא בשבילי. האם במקרה דנן, יצר הסקרנות לא התעוררה, או שהיא התעוררה ובאה על סיפוקה בדרך זו?
אם הסקרנות היא תאוה, היא אמורה להתעורר כל פעם, ולספק אותה בצורה זו או אחרת. משא"כ אם היא שכלית.
דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2009 12:41 |
|
| |
על מה יצא הקצף?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 20:17 |
|
| |
לנמק, להדגים ולפרט יותר מזה?
זוהי דוגמה לכך שהצורך ללמוד אינו נובע מהרצון לרכוש דעה אלא ממניעים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 14:11 |
|
| |
| הנביאה כתב: |  | אפילו לימודים הנובעים מהצורך לרצות אינם "סטריליים" בעיני...
|
|
נמקי פרטי הדגימי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 14:10 |
|
| |
התכוונתי, שמילוי יצר הסקרנות אינה באה על חשבון דברים מחוייבים אחרים כמו תפילה למשל.
ואילו הכלים, כמו שכתבתי יש כלים טובים ויש כלים לא כ"כ. ולדעתי, לפחות את רוב הדברים הטובים שמסתקרנים עליהם, ניתן לדעת בדרכים טובות. ומכלל הן אתה שומע לאו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 14:04 |
|
| |
הדגש היה על "בשעות הפנאי"?
אני התייחסתי ל"כלים" אשר באמצעותם נרכשה הדעת, לימודי השכלה המונעים מתאוות בצע.
תחרותיות, "פוזה", כבוד, אפילו לימודים הנובעים מהצורך לרצות אינם "סטריליים" בעיני...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:48 |
|
| |
ודאי שיש. עם סקרנות אפשר להגיע רחוק. לימוד בשעות הפנאי דברים חדשים, הינה ביטוי לסקרנות כשרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:47 |
|
| |
מחשבון, התינוק מכניס לפה לא בשביל לאכול, זו דרכו למשש.
אופק, תודה, לא הכרתי את הביטוי.
הנביאה, לא נראה כ"כ נדיר, כל אדם חכם מחכים ע"י הסקרנות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:41 |
|
| |
לא התייחסתי לתאווה, יעקב, ואם אנסח את זה מעט שונה, המחשבון, אז ישנם כמה יצרים בשמות שונים, כמו שמחה לאיד, קנאה, רכילות וכיו"ב, רובם שליליים, אגב... וכולם מתגשמים ע"י הסקרנות.
לענין החיוב שבסקרנות, מקובל לחשוב שעל ידה מפיקים ידע, לא מן הנמנע כי הידע אכן הושג אבל בכלים השליליים, למרבה המבוכה.
סקרנות מתוך רצון כנה לרכישת חכמה ודעת - נדיר בעיני עם חשד לאי מציאותי.
דעתכם המנומקת, חברים מלומדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:37 |
|
| |
יעקב, זה מה שאומר ההמון "ליימך"..
המחשבון, מה כוונתך בתאווה יצרית? יש תאווה שהיא איננה יצרית?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:32 |
|
| |
נראיה לי שיצר הסקרנות טבועה בלבנו מאז שנולדנו. והיא תאוה ככל התאוות. כמו כל תינוק שמתחיל לעמוד על הרגליים או מתחיל לנשוך והוא מכניס כל דבר לפה. מתוך סקרנות. לאט לאט הוא לומד שלא כל דבר אכיל ולא כל דבר טעים. ולמרות שיצר הסקרנות לא מרפה ממנו. בכל זאת יש דברים שכבר לא יענינו אותו.
אנחנו לא שונים מאותו תינוק. (זה בעצם אנחנו), והתאווה הזאת נשארה אתנו מאז. פשוט תיעלנו אותה לאפיקים מסוימים, כל אחד בתחומי התענינותו.
הייתי מגדיר אותה תאוה יצרית...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:29 |
|
| |
אולי הנביאה התכוונה לזה:
| yakov7 כתב: | | | אז את בעצם אומרת שתאווה זה לא רגשי ולא שכלי כי הסיפוק הרגשי/שכלי הוא רק תוצאה? |
|
"מלך" הבנתי "כלם" הבנתי, מה זה אומר "למך"?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:16 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | להשליט את השכל על הרגש, אבל בעצם אם התאוה לאו דוקא רגשית אז זה לא יעזור... |
|
את המח צריך להשליט גם על הלב וגם על הכבד/כליות.
גם על התאווה הרגשית וגם על התאווה הגופנית
מ ל ך- מח לב כבד, כאשר משליט מח על לב וכבד
כ ל ם- כבד לב מח, כאשר הכבד, התאווה הגופנית שולטת
ל מ ך- לב מח כבד,כאשר הרגש שולט..
הנביאה, כוונתך שסקרנות היא זו הדוחפת אותנו להגשים את תאוותנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 13:03 |
|
| |
סקרנות היא מטריה לשלל תתי נושא:
חטטנות, תחרותיות, חקרנות, ידענות ועוד.
אני הייתי מגדירה אותה ככח מניע לכל תתי הנושא שמהם מתפתחים עוד יצרים, תאוות ושלל אלמנטים רגשיים, לחיוב ולשלילה.
תקוותי כי התמצות הכביר בו נקטתי יהיה נהיר לקוראים, אין לי ספק כי מישנמצא בתחום - ירד לסוף דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 12:43 |
|
| |
להשליט את השכל על הרגש, אבל בעצם אם התאוה לאו דוקא רגשית אז זה לא יעזור...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 12:41 |
|
| |
אין בעיה את צודקת בזה אבל אחרי דברייך הנ"ל אנחנו לא רק שטופי תאוות אלא שטופי סוגים של תאוות!!
|
|
|
|
|
