בס"ד
אב תשס"ט
אליך, ידידי היקר, תושב תל ציון ת"ו
השלום והברכה
בהיות ובעוד כחודש ימים אאלץ לעקור ממגורי בישובינו 'תל ציון', לאחר כתשע שנים ברוכות ב"ה, גדושות בעשייה ופעילות ברוכה, בחסד ה' ממה שחנני ברוב טובו.
אכתוב בזה כמה נקודות הראויות לכותבן בפני ידידי היקרים, שאפשר שמשום טרדת החיים לא נתנו הדעת עליהן, ומחמת כן הוזנחו והונחו בקרן זוית, כדברים שיש מי שכבר מטפל בהם. אך עתה בצאתי את העיר, חושבני שיש בזה מן התועלת, ולואי ויועילו. ואגלה בזה מראש שאין בכוונתי בדברים אלו להלל ולשבח את מעשי חלילה, אלא בכדי להביא לתועלת הרצויה.
אבקש בזה מאת ידידי הי"ו, לקרוא את הדברים דלהלן שנכתבו בעמל רב ובכאב עצום, במתינות וסבלנות ובכובד ראש הראויה, ולחשוב כיצד ואיך יכולים הם לעזור לעניין. ויומחל לי על אריכות הדברים, כי לצורך הבנת הדברים כדבעי הוא.
ב"ה זכיתי וכמעט מיום בואי ליישוב לשמש את קהל ה', ולהיות לעזר ואחיסמך בדברים רבים לתועלת הכלל. ובפרט עם הקמת ופתיחת ביהמ"ד הספרדי המרכזי, וביתר שאת עם הבאת הגרא"ז רז שליט"א לכהן כרב ביישובינו. ויודעני בעצמי כי בכל כוחי עבדתי את העבודה הזאת, גנובתי יום וגנובתי לילה, והכל שלא על מנת לקבל פרס. בכל יכולתי השתדלתי להועיל במה שיכלתי בכל דרך אפשרית, להרבות כבוד שמים ולהגדיל תורה ולהאדירה. והדברים ידועים בפי כל, ומוכחים מתוך המציאות, ב"ה ובחסד ה' כי גבר.
לפני כשנתיים ימים, בעוה"ר הצליח מעשה שטן, והוכרחתי להפסיק מלשרת עם קודש ביישובינו, בכל התחומים. והן אמנם השתדלנו ככל יכולתינו שלא ללבות חלילה אש המחלוקת, וב"ה שזכינו ולא נתחלל שם שמים על ידינו. ומאז ועד היום הזה ניתנה הנהלת ביהמ"ד (לאחר תקופת ביניים קצרה של גבאים אחרים) לידי הגבאים הנוכחיים הי"ו. נסיונות רבים נעשו מאז להשכין שלום בקהילה, ולהשיב הדברים לכשהיו, אך בעוה"ר שום דבר לא צלח, מסיבות שונות, יהיו אשר יהיו. יעידו על כך רבים מהתושבים שהיו מעורבים באין ספור נסיונות תיווך וכדו'. וב"ה שלכל הפחות כלפי חוץ הדברים נראים כטובים ומסודרים ונעימים, כך שלא נגרם מכל חילול ה' וחילול כבוד בית ה'.
דוקא מחמת כן, אפשר ונשתכחו חלק מן הדברים, שמחוייב הדבר מציבור בני תורה החרדים לדבר ה', ליתן דעתם על כך, שלא תהא כזאת בישראל.
בתקופת שהותי בניהול בית המדרש, הצטברו על צוארי חובות רבים, חלקם מהאחזקה השוטפת של בית המדרש, חלקם מאחזקת בית הרב (ב"ה זכינו לשלם לכבוד הרב תמידין כסדרן מידי חודש בחודשו קרוב לשלש שנים, וכשהיה חסר מהכנסות התושבים והמתפללים לצורך זה, נלקחה ההשלמה על ידי באופן אישי, באופן שאל יחסר המזג), וחלקם עם התחלת הבניית לבנין הקבע לבית המדרש. סך הכולל של חובות אלו עומדים כיום על כ-150,000 ₪. חובות אלו נלקחו על ידי לצרכים הנ"ל מאנשים פרטיים, חלקם הגדול מתגורר עימנו פה, וחלקם מאנשי חוץ ידידים וקרובים.
במשך כל תקופה זו, עם ההבנה כי לא נחזור לניהול ביהמ"ד, חשבתי תחילה כי פשוט הדבר שהכספים הללו יוחזרו ע"י גבאי הקהילה הנוכחיים, כפי שכך ראוי והגון להיות, כמובן לכל משכיל. אך מחמת הבוקה ומבוקה ומבולקה ששררה עם צאתי מתפקידי, וכל המהומות שהיו נחלת ביהמ"ד בכל אותם התקופות, כאשר פנינו בדרכים המקובלות לקבלת הכספים / החזרתם ע"י באי כח הקהילה (כולל אפשרות של דיני תורה ועוד), הובנו הדברים שלא במידה הנכונה, וכאילו יש כאן רק דברים אישיים וכדו'. מה שגרם שככלות הכל לא קבלתי מהם ולא פרוטה לפורטה מכל אותם חובות. במקביל לכל זה, ניסינו בהמון דרכים שונות להשיג סכומים שונים בכל מיני דרכים חילופיות, אך לעת עתה ללא הועיל.
במשך כל תקופה זו (כמעט שנתיים ימים), התחלתי להחזיר כפי כוחי מכספים אלו שלויתי לצורך הקהילה, מחמת שאין לי פתחון פה מול בעלי החובות, הטוענים ובצדק כי הם הלוו את הכספים מחמתי, ואינם מכירים את ביהכ"נ, על אף שיודעים הם שלצורך הקהילה נלקחו הכספים. בחודשים האחרונים נתבעתי לדיני תורה על חלק גדול מהסכומים שלא היה באפשרותי לשלם מכספי בשלב זה, וחוייבתי לשלמם ע"פ הדין באשר אני הוא החתום על ההלוואות. ובמקביל זכותי לתבוע את הקהילה לדיני תורה. אך כאמור לבוא בדין תורה איתם לא היה שייך (והדברים יגעים, וא"א להעלות על הכתב כל הסיבות, וד"ל).
בשלב זה הופנם על ידי כי אין מנוס מלשלם ככל האפשר במהירות את חובות אלו, בכדי לאפשר לעצמי שלוות נפש הראויה ליהודי הרוצה בעבודת ה' ולימוד התורה. ובמקביל הופנם על ידי כי אין ולא תהיה לי האפשרות לקבל את הכסף מידי הקהילה במתכונת הנוכחית, וגם במידה ויהיה להם את הרצון להחזיר לי - לא יהיה להם הכסף להחזיר לי.
מכורח זה, ומסיבות נוספות (הצטברות חובות נוספים מצדדים שונים מרכישת הדירה שלי), לאחר שנתייעצתי עם רבותי, מכרתי את דירתי שבכאן, ואעבור אי"ה לעיה"ק צפת ת"ו (שם נמצאים חלק ממשפחתי). כך יוותר בידי סך מסויים בידי ואשלם בו רובי חובותי, כמידת האפשר. (גם זה לא פתרון מושלם לכל חובותי, באשר רבים הם מאוד מרכישת הדירה שלי, אך לכל הפחות הצלה פורתא). אפשר ובכך אסיים תקופה קשה זו של שנתיים ימים בהם החזרתי והחזרתי אין סוף חובות למעלה מיכולתי, על חשבון משפחתי וכלכלת ביתי, במידה שאינה מקובלת ואינה רצויה, בצורה ובכמות שפעמים ולא הותירה מזון לפי הטף בבית. לא עליכם.
וכאן הבן שואל, היתכן כזאת, ביישוב כשלנו, אשר רובם ככולם בני תורה וחרדים במצוות ומדקדקים בקלה כבחמורה, נותנים ידם למציאות מחרידה שכזו. וכי האיך עולה על דעתינו כי אברך אחד ויחיד צריך "לתרום" על כורחו מכספו שלו סך כזה ענק שרבים מאיתנו לא מתמודדים עם חובות כאלו משל עצמו, כ"ש משל אחרים. וזאת בלא שאר חובותיו האישיים שלו. מי ראה כזאת מי שמע כאלה. ומסחיבת העניין וההשתקה נגרם שאולצתי כבר למכור את דירתי ולעקור עם בני ביתי למקום אחר, מחמת חובות לא לי שעלי לשלמם. בודאי ובודאי כי גזירת מלך היא, ואין לי רשות לערער אחריה, ומן הסתם ממקום אחר ישלח שלומו הטוב, ובודאי לתועלת הוא כל העניין. אך עכ"פ א"א להשאיר מצב זה בצורה זו ללא פתרון.
פנייתי בשעה זו מכבוד ידידי היקרים, אשר היו עימי כל ימים אלו, ויודעים היטב את אשר השתדלתי עבורם בכל כוחותי, לחשוב על הדברים בכובד ראש, ולהבין כי למרות שכביכול ישנה לקהילה שאמורה 'לפום ריהטא' לשלם כספים אלו, אך אחרי ככלות הכל כשאני לעצמי נשאר אני עם כל חובות אלו לבדי, ומחזיר את הכספים משל עצמי ועל חשבון בני ביתי, מה שאין הדעת יכולה לסבול ולהבין. ולא משנה מי האשם, יהיה אשר יהיה, אין אפשר להשאיר מצב זה כמות שהוא.
סכומים אלו, גדולים ככל שיהיו, גדולים הם פי כמה וכמה כאשר הם על האדם היחיד לבדו. לא כן כאשר של ציבור הם, וכבר אמרו שאין ציבור עני. זה נותן בכה וזה נותן בכה, וביחד מקילים עלי את כל המשא הגדול הזה.
על כן נפשי בשאלתי ובבקשתי, אנא אחים יקרים, השתדלו ככל יכולתכם בעניין זה להיות לי לעזר ואחיסמך, ולקחת חלק כחלק איתי בסכומים אלו, (אם מכספי צדקה שלכם, ואם באופן של הלוואה מכספים צדדיים שלכם, שיוחזרו רק בזמן אשר יבוא פתרון שלם ויוחזרו הכספים ע"י הקהילה או פתרון אחר קבוע), ובכך להקל עלי שלא אצטרך אני לגלגל כספים אלו ולתורמם לבדי לצרכי הציבור שהיו "גם" עבורכם.
לא מתיימר אני לבקש מהציבור את כל הסכומים כולם (על אף שגם זה אפשרי במידת הרצון של האנשים), אך לכל הפחות איש כפי חלקו בסכומים נכבדים, באופן שיקל מעלי המעמסה הלזו. ובכך ישתתפו עימי ידידי הי"ו במה שעברתי אני לבדי בשנתיים הללו.
ב"ה ישנה התעוררות מקרב אברכים יקרים, ידידי האהובים, להשתדל בעניין זה, ואף החתימו לצורך כך את רבני היישוב שליט"א היודעים היטב גם על המאמצים שנעשו למציאת פתרונות שונים. אך בריא לי שלא על כך יפול דבר, וכי הדברים ידועים לכם גם בלא זה. רק לעורר הדברים באתי, ולהוציא מהראש את המחשבות המצויות האומרות "הכל בסוף יסתדר" "יש מי שישלם לו את זה בסוף", וכדו' באלו הטענות, ובנתיים כמעט כשנתיים העניינים יגעים הרבה יותר משהאנשים חושבים, והכסף משולם על ידי מידי חודש בחודשו.
אבקש בזה במאוד מכל ידידי, לחשוב בהגיון ובכובד ראש על הדברים שנכתבו בכאב רב, ובמידת הצורך אף לעשות שאלת רב בעניין זה כיצד עליהם לנהוג, ולהשתדל למעלה מיכולתם לקחת חלק מכספים אלו על עצמם. ובכך להסיר חרפה וקלון מעל שכונתינו היקרה, שלא תהא כזאת בישראל.
אחזור ואדגיש, כי אם נשמע מתוכן הדברים אי אלו דברים שלא היו אמורים להיכתב, הרי הם כפליטת הקולמוס, ומבוטלים מעיקרא. וכבוד ה' הסתר דבר לעשות ענין זה בצנעא, ובכבוד הראוי לכל הגורמים, וד"ל.
תודתי נתונה מראש לכל אלו שיקחו על עצמם חלק מהסכומים הנ"ל, ולכל אלו שישתדלו בזה, שימלא ה' שכרם מושלם מן השמים, וממקור הברכות יבורכו בכל מיני טובה וברכה, בבנים ובנות עוסקים בתורה ויראה, מתוך בריאות הגוף והנפש, עד ביאת גוא"צ בשובה ונחת ורחמים, אמן.
ובהזדמנות זו אפרד מכם זמנית, עד לכשירחיב ה' גבולינו, ולעת שיעלה הרצון מלפניו באופן האחר, נשוב ונתראה ביחד, בשמחה וגיל. ואבקש מכולכם שמא יש למישהו בליבו עלי באי אלו דברים, שלא ישאיר זאת אצלו ובליבו, אלא או יודיעני ואשתדל לפייסו, או שימחל לי מהבנה שבשר ודם אני, ואין אני יכול למלא רצון כולם.
בברכה וברוב תודה
משה לוי
נ.ב.
ניתן למסור כספים לידי העוסקים בדבר.
הר' שי שלמה דבוש הי"ו: 054-8454422, הר' מנחם ברכץ הי"ו 050-4176744, הר' יוסי עזרי הי"ו: 052-7673580.
או ישירות אלי, בפלאפון: 052-7634834, או בביתי ברח' אהבת ישראל 9/10. תל ציון.
לכל הדורש, ינתן שטר על הסכום שלקח על עצמו, ויוחזר לו בזמן שיושג הסדר קבע ויושגו הכספים ממקורם הנכון.
כמו כן, ישנה אפשרות להשתתף ע"י הוראת קבע חודשית, או בכ. אשראי. פרטים ינתנו לנצרך לכך.
קריאת הרבנים שליט"א
בס"ד
כ"ב תמוז תשס"ט
קריאה נרגשת
באנו בזה בקריאה נרגשת לכלל תושבי תל ציון היקרים, עבור אחד ומיוחד מבין תושבי שכונתינו,
ירא ה' מרבים, אברך יקר ונעלה, שפעל שנים רבות מאז קום היישוב לכלל התושבים ביישוב
בעין טובה ובמאור פנים, ואיהו גופיה צורבא מרבנן, ה"ה הרב משה לוי שליט"א, אשר מוכר לכל אחד
ואחד מאיתנו, ורבים נעזרו בו באיזה דרך שהיא, בעת עוסקו בצרכי ציבור באמונה.
והן עתה מזה כשנתיים ימים מאז אשר פסק מלשרת עם ה' מסיבות שהזמן גרמן, ועדיין מתגלגלים על כתפיו חובות רבים ועצומים שהצטברו מאז עוסקו עם הציבור, מאשר לקח על עצמו אחריות לפעילות רבה שאין כאן המקום לפורטן אחת לאחת, והדברים ידועים ומפורסמים. וידוע לנו כי נעשו מאמצים רבים בכיוונים שונים בכדי לחלצו מן החובות הללו, אך עדיין ללא הצלחה.
ובתקופה זו עם התגברות הנושים, וההכרח לפרוע חובותיו, והקושי כבר למעלה מיכולותיו, נאלץ
ה"ה הנ"ל למכור את דירתו שבכאן ולשלם בכך רובי חובותיו, אשר אינם שלו באופן פרטי, אלא משל
ציבור הם, מה שאין האוזן יכולה לשמוע והשכל להבין, אלמלא היה זה אחד מאחינו, בשר מבשרינו.
ובהיות והתעוררו לאחרונה כמה אברכים יקרים להשתדל בעניין זה, בהיות וכמה מצוות רבות תלויות בזה, ומקרא מלא דיבר הכתוב, וכי ... והחזקת בו, ומבשרך על תתעלם, ועוד רבות. במקרה זה ישנו גם עניין גדול של הכרת הטוב לאותו אברך יקר אשר שנים רבות השקיע עבור כולנו, ועד היום פעליו עושים פירות ופירי פירות, ומחוייבים אנו ביתר שאת וביתר עוז בהצלתו ועזרתו. קטן כגדול, עשיר כעני, ואין ציבור עני.
נבקש בזה במאוד מכלל התושבים, אנא אחים, אל נא תהי כזאת בישראל, וכל אחד יעשה אף למעלה מיכולתו להשתדל במצוה רבה זו, ולסייע בסיוע שיש בו ממש עבור הקרן להצלת אותו אברך, ואל נא נהיה מן הצועקים מאוחר מידי. ומי שיש לאל ידו יחתום על הו"ק חודשית בסך 50 ש"ח למשך 12 חודשים,
עד שיאסף הסך הכללי הנצרך לכך.
מן השמים יבורכו כל העושים והמעשים למען מצוה יקרה זו, ובזכות זה יזכו כל המסייעים בכל הברכות והישועות, ונזכה להיות תמיד מן הנותנים ולא מן המקבלים, בבריאות גופא ונהורא מעליא. ונזכה לגילוי
אור ה' ושכינתו במהרה בימינו, בחסד וברחמים, אמן.
החותמים בכאב למען מצוה יקרה זו, יום הנ"ל, פה תל ציון ת"ו
הרב נפתלי ראובן קורנרייך הרב אברהם גולדברג הרב שר שלום נחמני
