| נשלח ב-6/8/2009 04:52 |
 |
| |
מיהו אורתודוקס? - הרב שרלו
נראה לי שיש במאמר נקודות חשובות המזקיקות דיון וע''כ אין מקומו באשכול הכתבות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3757597,00.html
מיהו אורתודוכס
"האורתודוכסיה בודקת מה ההלכה תובעת מאיתנו במציאות החדשה; היא מבוססת על הרגל ומחזוריות ותלמוד התורה". בעקבות פולמוס הניאו-רפורמים ב-ynet, הרב שרלו מציב את הגרעין המשותף לנאמני ההלכה
הרב יובל שרלו, פורסם 05.08.09 14:55
מהן הנקודות העיקריות המאפיינות את עמדת מה שמכונה זרם ה"אורתודוכסיה" (זהו כמובן שם לא טוב, אולם הוא המקובל בציבור, ועל כן אני משתמש בו)?
א. האורתודוכסיה נוקטת בשפה פנים הלכתית המנחה את דרכה בשיח הפנימי. אף היא ניצבת בפני שאלות חדשות, ואף היא נענית לאתגרי השעה. ברם, אין היא עושה זאת רק על ידי פתיחת כל השאלה מחדש, ודיון פילוסופי יסודי, אלא היא פוסקת את דרכה בעיקר לאור כלים הלכתיים ואנלוגיות מנושא לנושא. כך לדוגמה, אין היא מתחילה את הדיון במעמד האישה מראשית הבריאה, דרך יסודות הסוגיות בלבד, אלא היא מצרפת לדיון מקורות רבים שהצטרפו אליה במשך השנים, בדרך בה הלכה מתקיימת. הפסיקה אינה נעשית לאור "רוח ההלכה" בלבד, אלא גם לאור ההלכה עצמה. שאלת השפה ההלכתית היא הגורם המשמעותי ביותר בדיון.
ב. השאלה אותה מציבה האורתודוכסיה בפסיקת ההלכה שלה איננה כיצד ליישב בין תפיסות הזמן ובין עקרונות ההלכה, אלא מה ההלכה תובעת מאתנו בזמן הזה. התייחסותה לתודעה התרבותית בזמן הזה אינה כאל מקור סמכות, אלא כאל מניע לשאול את השאלות הראויות. העובדה שהמציאות השתנה אינה סיבה לשינוי ההלכה, אלא סימן שיש לברר מהי ההלכה במציאות החדשה. גם כאן אפשר להדגים זאת בנושא מעמד האישה: היא מזהה כי דברים מהותיים השתנו במעמד הנשים (כמו שקדמונינו דיברו על נשים בזמננו כנשים חשובות), אך זיהוי זה מהווה שאלה בלבד ולא תשובה. השאלה היא אכן עולה מתוך התורה ביחס למעמד מחודש זה, והאם למעשה הדבר חושף דבר מה המצוי בה לכתחילה ויש לאמצו, או שמדובר בשכרון תרבותי שיש לדחותו.
ג. התפיסה ההלכתית היסודית של האורתודוכסיה היא שההלכה לא נועדה דווקא לענג את האדם או להתאים לרוחו ותרבותו. הברכה על המצוות היא "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", לאמור: המצוות נובעות מקדושת א-לוהים, והאדם מתייחס אליהן כאל ציווי. אם בסופו של דבר עולמה האישי מתלכד עם המצוות – מה טוב, אולם לא זה הקריטריון לקביעת פרשנות נכונה או חובת קיום. כשם שאיסורי "לא תבשל גדי בחלב אמו" לא נבנו בתבנית הרמונית עם נפש האדם, כך גם דיני טהרת המשפחה או עניינים אחרים, שיש המבקשים למדוד אותם לאור שאלת ההתאמה שלהם לעונג האדם.
ד. האורתודוכסיה מבוססת מאוד על ריטואל, קביעות, הרגל ומחזוריות. אף שנאמר "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ואף שעובד א-לוהים זוכה פעמים רבות להתפרצות רוחנית, אולם לא בכך היא מתאפיינת. היא מתאפיינת דווקא בקימה המתמדת לתפילת שחרית ובהפרשת חלה, בדיני טהרת המשפחה הריטואליים ובהפרשת מעשר כספים. עוצמתה נובעת דווקא מימי החולין, וימי הקודש מזינים את העולם המתמיד של הקיום.
ה. "ותלמוד תורה כנגד כולם" –
אדם הנאמן למצוות מציב את תלמוד התורה בראש מעייניו. האורתודוכסיה יצרה מערכות מגוונות ומסועפות של תלמוד תורה. הישיבה – בית היוצר לנשמת האומה, והחיים בה כתיבת נח אנרגטית וסוערת; קביעות עתים לתורה – במסגרות שונות ועשירות, למן הדף היומי ועד השיעור השבועי; לימוד בחברותא; מסגרות תלמוד תורה לנשים ועוד ועוד. הדבר החשוב ביותר לה הוא תלמוד התורה של ילדיה, והיא ממשיכה תלמוד תורה זה בכל המסגרות. לא זו בלבד, אלא שעל אף כל השינויים שהיא עברה היא רואה ברבניה את מנהיגיה, ואת פסיקת ההלכה כהמשכיות מהר סיני ועד ימינו.
נראה כי בכך ניתן להציב את ההבדלים בין התנועות השונות, ואת הגרעין המשותף של כל האורתודוכסים נאמני ההלכה מול תנועות אחרות שחברו לכיוון אחר.
תוספת לינק והסרת ג'יבריש
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 06/08/2009 11:45:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 00:24 |
|
| |
אלו ואלו דברי אלוקים חיים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 23:40 |
|
| |
לרב סיינפלד, יש לי הערה על ג'. ההלכה היא אמורה כן להביא את האדם להנות מה' ולהתענג מזיו שכינתו, ולא נכון לומר שאם נהנה מה טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 22:19 |
|
| |
וואלה לא ידעתי שיש מחלוקות בישראל. תמיד חשבתי שהארכטיפ שלנו היא סין העממית תובב"א.
חן חן שהארתם עיני.
ולמצוטט ונצטט ירבה שלומם כפצץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 13:56 |
|
| |
[בוגי,
בגבריך לשכן מעניינת ההבחנה שלך בין חרדים "חושבים" לדת"ל "חושבים" ביחס לליברלים אחרים. אני לא בטוחה שהיא נכונה במציאות, אבל אם כן, נדמה לי שהסיבה ברורה - מידת האיום הממשי על ארחות המחשבה והחיים. חרדים "חושבים" נפגשים עם "ליברלים" בפורומים אנונימיים באינטרנט. דת"לים (בין אם הם "חושבים", חושבים או לא זה ולא זה) נפגשים עם ליברלים בכל יום כמעט, בכל מסגרות החיים... אם אינך מאמין לי, עיין בדבריך לווטו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 10:20 |
|
| |
גםגם
נראה שאתה מערבב אורתודוקסיה עם חרדיות!
אני גם מסכים עם השכן שמבחינה מעשית האורתודוקסיה היא חסרת תקנה ודוקא יותר אצל המזרוחניקים הנצמדים לשמרנות אנטי רפורמית כאיזון מתקן לפשרנות שלהם. אינני יודע סטטיסטיקה אבל הרושם שלי שהחרדים ה'חושבים' סובלניים יותר כלפי הליברלים מאשר עמיתיהם הדתלים.
ווטו
החלום שלך שהאורתודוקסיה תתקדם לעבר מצב 'גן עדן' של פתיחות מתוך ההלכה לאל/למשה מסיני נראה שישאר בגדר חלום למשך הדורות הבאים. אי הרצון לשינוי החשיבה בנושאי אל ותורה וכל שכן לשינויים מעשים ואפילו במנהגים זוטרים מחמת לחץ חברתי, הוא בכיוון הקשייה ולא הרפיה בין בממסד החרדי ובין בממסד הדתי. ישנם אולי רבנים יחידים הצועדים על הגבול ואיכשהו ניצולים מהחרמה, אבל לא נראה שיתנו להם לצאת מהשוליים בלי שיקרה משהו מהפכני. אדרבה ככל שהם מביעים פתיחות, ההקצנה נגדם גוברת. לא כדאי לשכמוך ללחום על מותג חרדי ו/או אורתודוקס אלא או לצאת במותג חדש או לחיות בלי מותג במנהרות המחתרתיות והוירטואליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 19:04 |
|
| |
גם אני הקט מסכים עם השכן. אורתודוקסיה אמיתית היא אידאל שאיש אינו מגיע אליו, ורובם של אלה המכנים עצמם "אורתודוקסים" אינם רוצים באמת להגיע אליו. שמירת ההלכה (בפרשנות כזו או אחרת) היא חלק מן האורתודוקסיה אבל אינה עיקר; העיקר הוא מניעת השינוי, באורחות חיים או באורחות חשיבה. ולעומת האורתודוקסיה הזו, הציונות הדתית היא תנועת רפורמה ממדרגה ראשונה; הרי אין דמיון כלל בין אורחות חייו של הציוני הדתי ואפילו בין סדר העדיפויות הדתי וההלכתי שלו והאופי שהוא מנסה לטפח לבין אלו של אבותיו. שינו את שמם, את לבושם, את לשונם, את ערכיהם - הלזה אורתודוקסיה יקרא? רק בגלל שממשיכים להחזיק בהלכה? רפורמה ממדרגה ראשונה.
וטוב שכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 15:22 |
|
| |
{לץ,
הבנתי. תודה.
ולגבי הקישור בין אופי לאידיאולוגיה -
א. אלעס איז פסיכאלאגיע.
ב. כדאי לשים לב שכל הסיפורים (כמדומני) על אופיו של שמאי הם מאוחרים, מן הבבלי. סביר שהם נוצרו כדי להסביר בדיעבד את מה שזוהה כחיבה לדרך ב"ה, ועל כן הסקה מהם שיש קשר בין אופי לאידיאולוגיה, היא כהליכה עצומת עינים בתלם שחרשו אחרים בשבילנו...}
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 09:15 |
|
| |
[לא הנושא לומר שתמיד מחמיר וכדו', אלא רק להראות על הבדלי גישה, שלכן הקביעה "תורה אחת וגישה לטקסט ללא משוא פנים" לא מועילה, כי עדיין ישנן הבדלי גישות]
[יש כאלו שזה פשוט להם אולי, אבל אוהב התורה אנו אוהב את זה]
[וזה הכל]
[אמנם יש להאריך במה שקישרו את חומרתו של שמאי עם קפדנותו, נראה כאילו שזה לא נגד אחד ובעד השני, אלא מין כעסנות וקפידא על העולם כולו, כמו הסיפור עם הגרים, ובבראשית רבה ע' מסופר אותו דבר עם ר' אליעזר ור' יהושע, שר' אליעזר - תלמיד ב"ש - דחה את הגר בנזיפה, ור' יהושע - תלמיד ב"ה- החל מקרבו.
ואי אפשר בלי ציטוט מר' צדוק לובלין: "שמאי היה לו מדת הקפדנות כיון שהיה במדרגת היראה". וכן: "כפי לבו כך הוא חכמתו דרך משל שמאי היה קפדן והיה מחמיר בכל דבר" (לקוטי מאמרים דף קטז:). "הלל היפך אנשי עזרא ואנשי כנה"ג ששקדו להוסיף סייגות אע"פ שהוא נקרא תלמידו של עזרא היינו בענין הענוה והחסידות" (תה"ש יב.). ובשו"ת ריב"ש תמז "ואם הוא יהיה קפדן כשמאי, היה לו [אתה] ענותן כהלל". כי הנגידו את הקפדנות תמיד בענוה].
[---]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 04:36 |
|
| |
[לץ,
ההגדרות ל"מיקל" או "מחמיר" תלויות בעין המתבונן - הרבה פעמים מי שמקל איתי, מחמיר עם חברי ולהיפך. להגיד כי אסכולה חז"לית אחת, או חכם אחד "תמיד" מיקלים או מחמירים, זה פשטני להחריד ולגמרי לא מדויק.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 01:56 |
|
| |
הלל ושמאי הם דוגמא טובה, שכן ב"ש היו מחמירים תמיד, ובית הלל מקילים תמיד, עד שהוצרכו לעשות רשימה של מקומות ספורים שיצא להיפך. אבל "כל טענה תיבחן לאור המסורת והנתונים הטקסטואלים. ללא מורא"? כנראה שלא, ישנן גם הבדלי גישות. כלום קשה להבחין שבין הגרשז"א ובין הסטייפלר למשל היו הבדלי גישות? הבדלי גישות כשהם מתרחבים יותר מדי, מכונים "פלגים", "שיטות", וכדו'.
ואגב, ההבדל בין קולא לחומרא נמצא אצל עוד חכמים, רשב"י תמיד מיקל (תולדות ישראל סוף ח"ו יש רשימה של 400 דוגמאות), וראה בחולין צג: בכל התורה כולה רבינא לקולא ור' אחא לחומרא.
ובכל הדורות היו ידועים הבדלים כאלו, כך התפרסם המהרש"ם בתור מיקל גדול, כל אחד שפט זאת כפי תפיסתו: הרב דובב מישרים (ח"א כ') מביא חומרא של המהרש"ם ומסיים: "וידיע רב חילו ותקפו מהגאון שר התורה הזה בכחא דהתירא ואם הוא ירא להחליט לקולא ע"כ גם אני ירא להקל בזה". ואילו בהקדמת דרכי תשובה כתוב: "דברי המקילין כגון ספר דעת תורה וגלוי דעת אשר במחכת"ה דרכו להקל יותר מדי בהוראה". והשיב לו המהרש"ם (ח"ב בסוה"ס תיקונים לס' גי"ד לסי' מח' אות ז'): "מ"ש שדקדק ומצא בכמה מקומות שבעל דרכי תשובה העתיק בשם מחברים שלא כדת, ואין לסמוך על העתקותיו בלא עיון, כבר כתבו לי רבים, ומצוה לפרסם להסיר המכשלה". לעומתו התפרסם התבואות שור בתור "מחמיר", וכך כותב עליו הישועות יעקב (יורה דעה א'): "כה דרכו להחמיר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 00:45 |
|
| |
אוהב התורה.
אני נהנה מהפגנת רגשותיך,לכל הפחות כלפי התורה.
אולי תוכל להסביר מה הפירוש של תורה אחת?
האם שמאי והלל,אביי ורבא,או רב ושמואל-לא התווכחו על רצון התורה או על כוונת התורה?
ישנה סקטוריאליות בין חוגי שומרי התורה,שנובעת ממחלוקות באשר לרוח התורה,מטרתה,והזכות להתאימה למציאות,אם זה פוגם בתחושת הסולידריות עם כלל העם היהודי-שאתה נהנה לחוש-אתה מוזמן לעצום את עיניך,אך אנשים המעוניינים לנהל דיון אובייקטיבי על פלגי היהדות ויסודותיהם,תוך התעלמות מכל הרגשות ששידרת בתגובתך-זכאים לדיון זה להבנת הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 17:19 |
|
| |
"מיהו אורתדוכוס" ?
את מי זה מעניין? אולי את הנוצרים המבחינים בין אורתודוכסיה לרפורמה. אולי את הישמעאלים המפולגים מראשיתם. לא אותי.
אין ביהדות אורתודוכסיה ואין קונסרבטיבה ואין רפורמה. יש אך ורק תורה!
כל טענה תיבחן לאור המסורת והנתונים הטקסטואלים. ללא מורא.
כל ייצוג אישי סקטוריאלי אינו אלא מס שפתיים וכסות עינים.
תורה אחת ומשפט חד לכולנו!
מי שרוצה להפגין את חוכמתו ורגישותו האנושית, מוטב לו שיעבור למתמטיקה או לשירה רומנטית. ועדיפות תינתן שימצא לו אהבה כובשת עם אשה מתעלפת. אולי כך יחסוך מאיתנו תשלום כרטיס למופעו המהולל בזכות נפשו האצילה.
כולנו אחים. לכולנו תורה אחת ויחידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 00:21 |
|
| |
עציוני,
איני זז מדברי, ופרשנותך אינה מקובלת עלי. וזאת, משום שהאידאולוגיה האורתו' היא עצם הפרקטיקה. אכן צדק הרב שרלו בהדגשת חשיבות הריטואל וההרגל, אולם דומני שזו לא התוצאה כפי שכתבת, אלא חלק מהמהות.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
