| נשלח ב-16/8/2009 11:05 |
 |
| |
האמונה מתחילה היכן שנגמר השכל - שאלה נוקבת!
האמת שאני לא יודע מה המקור של המשפט הזה אם בחז"ל או בדורות יותר מאוחרים ואם בכלל, אבל ככה ידוע ומפורסם הפתגם הזה ואם מישהו רוצה להטיל בו דופי אני מוכן לשמוע כי אז כל ההמשך מיותר.
אבל נניח שיש לו מקור והוא נכון, ביאור המשפט שהשכל שלנו הוא מוגבל ואיפה שהבנת השכל שלנו מסתיימת שם צריך להתחיל להאמין.
וקשה מאד כי עיקר טענתנו על הנצרות כמו שכותב הרמב"ן זה שלא יכול להיות שיש שילוש ובכל זאת זה אחד, תחליטו, שלוש או אחד? אבל עכשיו יש לנוצרים תשובה פשוטה, נכון, השכל שלנו לא יכול להבין איך יכול להיות שלוש ובכל זאת אחד אבל האמונה שלנו מתחילה איפה שנגמר השכל.
למה רק לנו היהודים מותר להשתמש בטענה הזאת כשאנחנו לא מבינים אבל דתות אחרות נפסול בגלל טענה זאת גופא?!?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 06:55 |
|
| |
יעקב - אמת.
זחלץ - זה עדיין לא אומר לא לקנות...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 02:06 |
|
| |
הראיה, זה מזכיר לי רעיון של ר"ח וואלזין על עניין הכפירה אצל חכמי אומות העולם שנתחבטו כולם בשאלת האמונה, ואילו תורתינו דורשת מכל ילד בן שלש עשרה להכריע בסוגיא שכזו, אלא הוא מסביר שודאי התשובה פשוטה שכל תינוק יכול להבין את עניין האמונה כמאמר "העולם מעיד על יוצרו", אלא שהאדם עם כל חכמתו הוא משוחד לכפירה, "עבדא בהפקירא ניחא ליה", ולכן לבו מטה את שכלו להכריע בהוכחות שונות ומשונות את שלילת הבורא כביכול.
[אגב, יש לי אורות התשובה בנפרד ללא שאר הספרם שהזכרת]
זחלץ, תודה על הקישור. [ביקרת באשכול הזה? http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=23&topic_id=2658393&forum_id=20504 ]
תוקן על ידי yakov7 ב- 04/10/2009 2:07:38
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 00:32 |
|
| |
הבטחתי לפרט:
ברגע שאדם הולך בעצת חכמים לפעול הטוב, בלי שכל והבנה, מרגיל עצמו בארחות יושר - ההרגל נבנה בצורה מתוקנת - ממילא אין לשכל אינטרס להתעוות והשכל נבנה בצורה ישרה. כפי שהזכרתי: "הכפירה המוסרית - היא היסוד לבניין הכפירה המתדמה למדעית, שאין לה כל יסוד מצד עצמה" - בגלל ההרגל המעוות להתנהג בצורה לא מוסרית, נוצרים התיאוריות המדעיות המנסות לבסס זאת בצורה שקרית. אך כשקודם כל עובדים בלי השכל - מגיעה האמונה. השכל עובד ישר.
אם מישהו לא הבין אנסה להסביר טוב יותר.
לילה טוב...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2009 08:32 |
|
| |
טוב נו, יש לי קצת זמן, אנסה להסביר בקצרה:
"במקום שנגמר השכל מתחילה האמונה" - עבודת תיקון המידות תלויה ב2 דברים: השכל+ההרגל. כאשר השכל יכול להתעוות בהתאם להרגל. כלל ידוע בפסיכולוגיה - "האדם לוקח ערכים ומחברם לדחפים"... - יש לאדם דחף כלשהו ואז הוא מפתח תיאוריה שתבסס לו את הרצון הזה גם בשכל. יורה חץ ואז מסמן את העיגול. ב'אדר היקר כותב הרב זצ"ל: "הכפירה המוסרית היא לעולם היסוד לבניין הכפירה המתדמה למדעית שאין לה כל יסוד מצד עצמה". - כלומר - בגלל הכפירה המוסרית - חוסר רצון להשתעבד לערכי מוסר - נולדת הכפירה שנראת כביכול מבוססת על מדע - ע"מ לבסס את הרגלי המוסר המעוותים ולא להיות מחויב למוסר כלשהו.
ע"כ אומר רבינו בחיי שהנפש צריכה לקבל על עצמה לסבול מרירות הסם ע"מ לתקן את המידות - אחרת, אדם תמיד ישכנע עצמו כי הוא בדרך הטובה והנכונה ושכלו ילך ויתעוות.
לכן, קודם יש לפעול עם ההרגל בלי השכל - ועי"ז השכל ייבנה בצורה ישרה. אפרט בהמשך...אני פשוט ממש ממהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2009 07:02 |
|
| |
א. אני יודע שהוזכר, אבל מוזר לי שזה לא ר' נחמן...כי בד"כ ברסלבים אומרים את זה בשמו...
ב. לוידע, הרמב"ן מתנגד לחיבור ביניהם...אצטט כשאהיה בבית אולי...
ג. חחחח...אשמח מאד, זה מחובר עם 'אורות התורה', אורות התשובה', אורות הראי"ה, וראש מילין...בערך 42 שקל...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2009 02:05 |
|
| |
א. כבר הוזכר בשם מי זה, לא נראה לי ר' נחמן.
ב. לא נראה לי נובע בהכרח מבלבול, לא סתם החזו"א קרא לספרו "אמונה ובטחון", זה הולך ביחד, ובהחלט יתכן שהאמונה הבסיסית היא בשכל והשלבים המשניים הם בחיזוק האמונה כמו ביטחון.
ג. אם יום אחד אקנה את הספר הנ"ל, זה יהיה בזכותך...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 23:52 |
|
| |
א. זה לא משפט של ר' נחמן מברסלב?
ב. מישהו כאן בילבל בין אמונה לביטחון וכתב שהכוונה להאמין שהכל לטובה...זה ביטחון...
ג. להבנת המשפט עיינו מוסר אביך ב,א. אולי אסביר כשיהיה לי כח.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 19:18 |
|
| |
| חזןגדול כתב: |  | | בודאי שאתה מאמין רק לאדם שהוא נאמן אם יהיה אדם ידוע כנוכל אתה לא תסמוך עליו בשום פנים ואופן, הרמב"ם נאמן עלינו בעניני הלכות, השופט בעניני משפטים והרופא בעניני רפואה וכו' אבל המאמין מה הוא שייך בכלל לנאמנות? מי צריך לסמוך עליו שהוא צריך להיות נאמן? הפוך, אם הקב"ה יהיה נאמן עליו שהוא ברא את העולם ויצר ופעל הכל אז הוא, האדם מאמין בה' אבל לא האדם המאמין הוא הנאמן אלא מי שהוא מאמין בו הוא הנאמן. |
|
עכשיו הבנתי אותך, אז כך אמונה מלשון נאמנות וזה שאני אומר, שמאמין זה לא שם תואר כמו חכם, אין בעצם אדם נורמלי שמאמין סתם כדי להאמין או שאמרו לו להאמין, רק אדם נורמלי מאמין רק למי שנאמן אצלו,כך זה גם כלפי אלוקים, לא מספיק שאתה יודע שהוא קיים, אתה גם חייב להבין אותו כדי שהוא יהיה נאמן אצלך, ולא כמו ריקי מוח שאומרים שלא רוצים להבין את אלוקים ואז בעצם באמת חושבים עליו הדברים הגרועים ביותר והם לדעתי סתם צבועים,
נ,ב, סליחה מכולם
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 18:05 |
|
| |
בודאי שאתה מאמין רק לאדם שהוא נאמן אם יהיה אדם ידוע כנוכל אתה לא תסמוך עליו בשום פנים ואופן, הרמב"ם נאמן עלינו בעניני הלכות, השופט בעניני משפטים והרופא בעניני רפואה וכו' אבל המאמין מה הוא שייך בכלל לנאמנות? מי צריך לסמוך עליו שהוא צריך להיות נאמן? הפוך, אם הקב"ה יהיה נאמן עליו שהוא ברא את העולם ויצר ופעל הכל אז הוא, האדם מאמין בה' אבל לא האדם המאמין הוא הנאמן אלא מי שהוא מאמין בו הוא הנאמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 17:53 |
|
| |
| חזןגדול כתב: | | | מקסמן, כשאתה אומר שאמונה זה מלשון נאמנות, זה ברור שכשאומרים על מישהו שהוא אדם נאמן אז הכונה היא שהוא נאמן ואפשר לסמוך עליו, זה יהיה מתאים אם תגיד שהקב"ה הוא נאמן כי אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, כל מה שיש לנו זה הוא והוא לבד יודע בדיוק מה טוב לנו, אבל כשאומרים על מישהו שהוא מאמין אנחנו מתכונים שהאדם הוא המאמין ולא ה', ואם אתה אומר שמאמין זה נאמן אז אתה בעצם אומר שהאדם הוא הנאמן וזה לא נכון כי לא כל מאמין הוא נאמן והאדם הוא מלא שקרים ולא נאמן בכלל. |
|
זה הענין אני לא מאמין רק לאדם שנאמן, כלומר אפי' אם אני ליחשוב ויחקור אם יש אלוקים, או אפי' פסק ההלכה של פוסק, אני לא הולך לבדוק בעצמי האם נכון הפסק או לא, הוא הפוסק, נאמן, הרמב"ם נאמן וכו' וכך בעניני העולם, השופט והרופא והטייס נאמנים ,
או שלא הבנתי אותך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 16:03 |
|
| |
מקסמן, כשאתה אומר שאמונה זה מלשון נאמנות, זה ברור שכשאומרים על מישהו שהוא אדם נאמן אז הכונה היא שהוא נאמן ואפשר לסמוך עליו, זה יהיה מתאים אם תגיד שהקב"ה הוא נאמן כי אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, כל מה שיש לנו זה הוא והוא לבד יודע בדיוק מה טוב לנו, אבל כשאומרים על מישהו שהוא מאמין אנחנו מתכונים שהאדם הוא המאמין ולא ה', ואם אתה אומר שמאמין זה נאמן אז אתה בעצם אומר שהאדם הוא הנאמן וזה לא נכון כי לא כל מאמין הוא נאמן והאדם הוא מלא שקרים ולא נאמן בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2009 22:36 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | אבל רק עם הננס ירכב על כתפי הענק, אחרת ראייתו תישאר קצרת טווח... |
|
yakov7 : כל הכבוד לך, אני מסכים איתך,
אני רק אומר שכל אחד בפורום, בא עם כל הקנין של תבונה שלמד במשך החיים שלו, ברגע שהבנו משהו, זה כבר התבונה והחכמה שלנו, ובמשהו שאנו לא מבינים, אין לדעתי טעם לצטט,
אני מקווה שמבינים את הכוונה שלי,
תוקן על ידי maxmen ב- 12/09/2009 22:32:53
|
|
|
|
|
