אתה יודע שאתה בני ברקי כש...

אתה יודע שאתה בני ברקי כש...
אתה יודע איפה זה פינת הגלידה אבל לא יודע את הכתובת המדויקת.
אתה יודע שפינת הגלידה לא ממש בפינה.
אתה יכול לספור על כף יד אחת את המסעדות עם מקומות הישיבה בעיר.
אתה רואה שבבניקים 365 ימים בשנה ושומע אותם 24 שעות, בייחוד ב2 בלילה מתחת לבית שלך.
אתה לא יודע מהם ראשי התיבות שב"ב.
לפחות פעם אחת זרקו עליך שקיות מים/ ביצים/ שקיות זבל בגלל כשהרעשת בערב שבת בצומת ר' עקיבא- ירושלים.
אתה יודע שגן וורשה הוא לא באמת גן אלא כמה עצים ותחנות אוטובוס.
אם מישהו ישאל אותך אם אתה גר בבני ברק תגיד שאתה גר בגבול.
גם אותך פיצהל'ה דפקו מתישהו.
אתה יודע שקניון איילון אמור להיות שייך לבני ברק.
אתה תמיד אומר שמסוכן בפרדס כץ למרות שהרבה יותר מסוכן להיות בבני ברק.
אתה אף פעם לא מבין למה בכל עיר בארץ לתחנה מרכזית קוראים "תחנה מרכזית" ורק אצלך קוראים לזה-"גן וורשה".
גם אתה חושב שפרדס כץ לא נחשבת בני ברק.
אין לך מושג איך כותבים את השם של ראש העיר שלך.
אתה יודע בדיוק איפה זה דובק,אפילו שאין שם זכר לסיגריות.
מבחינתך- חוקי תנועה הם בגדר המלצה בלבד.
גם אתה שונא את הקומונריות שלך, או במילים אחרות כועס כשנכנסים לך לחיים אבל מקפיד בשיטתיות לעשות את זה לכל השאר.
אין לך מושג מה ההבדל בין הקולקציה של קאסטרו לשל פוקס, אבל אתה אלוף בלהבדיל בין כל החסידיות בבני ברק.
מטפטף עלייך מים מהמזגנים ברחוב ולא אכפת לך,
אתה מחכה שעה וחצי לקו 2 ואז מגיעים שני אוטובוסים ביחד.
אתה מריח גפילטע בכל מקום- בייחוד ברחוב ירושלים.
אתה רואה בפורים ילדים מחופשים לשנת שמיטה.
אתה עושה סיבוב בר' עקיבא כל ליל שבת.
אתה בא אחרי פסח לקנות לחמניות והולך מכות עם חסידים במאפיית הצבי כדי להוציא לחמנייה מסכנה.
אתה לא מבין למה ילדים חוסמים כבישים ואז מתברר לך שיש משטרה באיזור (ע"ע אטרקציה).
אתה מוצא את עצמך בתקופת החגים מזמזם "אחת שמונה מאות" במנגינה של "תהא השעה הזאת".
אתה נוהג ביום שישי ואתה לא מבין איך משחק מחשב יכול להיות כ"כ מציאותי.
אתה מנסה שנים להכחיש את זה שאתה בני ברקי.
כל פעם שאתה הולך על המדרכה אתה בפחד שלא ליפול, ואם נסעת על אופניים או דידית על עקבי סיכה אתה מברך הגומל אח"כ.
אתה בוהה בחייל או כלב ברחוב (וסליחה על ההשוואה) כאילו הוא חייזר.
אתה לא מבין למה בבין הזמנים ממלאים את מגרש החניה ברח' הרב שך בערימת גרוטאות ועוד קוראים לזה לונה פארק.
אתה מוצא את עצמך לא מבין למה מיועדים העמודים האלה עם האורות ליד הכביש.
אתה נוהג ברכב ומרגיש כמו בשכם אחרי הפצצה, לא שהיית שם אבל זה בול כמו בתמונות.
אתה מרגיש לא בסדר כשהפלאפון הלא כשר מצלצל ומוודא ליתר ביטחון שהמשגיח לא ראה אותך.
אתה רואה חצי עיר מתקהלת סביב משהו בר' עקיבא, שואל בטבעיות מה קרה ואומרים לך "מישהו התעלף".
אתה יודע שעד שהידיעה תגיע לרחוב השומר היא תהיה "מישהו מת מהתקף לב בר' עקיבא".
אתה מסתדר מצוין בלי מעברי חציה.
השתתפת בהפגנות נגד כל מיני דברים אסורים למרות שאתה לא בדיוק כבשה פרומערית תמימה, עובדה שאתה קורא את השורות האלו.
אתה אף פעם לא מחפש חניה, כל פיסת אדמה שהרכב שלך נוסע עליה היא מקום עצירה פוטנציאלי.
בכל שעה שתצא החוצה אף פעם לא תהיה לבד ברחוב.
גם אם נדמה לך שבכל זאת אף אחד לא ראה אותך אתה מתבדה כשהשכן מהדירה לידך שואל לאן הלכת אתמול ב3 בלילה, כי הוא הציץ מהעינית או מאחורי הוילון.
אתה מרגיש שמישהו דורך עליך ולא רק שהוא לא התנצל הוא אפילו לא שם לב, אבל אתה מעיר לו כי גם אתה נוהג כמוהו דרך קבע.
כשאתה פותח את החלון אתה בסלון של השכן, ובין בניין לבניין אתה רואה עוד בניין.
אתה תמיד מתלונן על זה שהעיר שלך זוועתית אבל בשידוכים מתעקש על דירה דווקא במרכז העיר.
תמיד כשאתה קונה פלאפל עם שתיה וארטיק ב5 שקל מסתכל עליך חילוני המום ואומר לך שלא כדאי לך כי בטח תכף ישלמו לך כדי שתקח, אבל אז אתה מסביר לו שזה לא יילך כי העלו את המחיר בשקל בגלל שנת שמיטה.
אתה אומר בכל הזדמנות את המשפט: "אני? לא בני ברקי... נולדתי בהונלולו ועברתי לבני ברק רק בגיל חודש וחצי".
אתה מצפצף לילד שיזוז עם האופניים מהכביש והוא מסתובב אליך ועושה לך עם הידיים למה מי אתה.
אתה מרגיש חריג כשאתה מסתובב עם רכב על הכביש.
כאתה רואה פורשה בת"א אתה מתלהב, וכשאתה רואה אחת כזו בבני ברק אתה קודם כל מסתכל של מי היא ואח"כ רץ לספר לחברים שלך שראית פורשה בבני ברק.
כשיש שריפה אתה עומד ומסתכל על הלהבות בלי שהמחשבה לצלצל למכבי אש בכלל תעלה בדעתך, הרי ברור שכמה יאכנעס גרמו לטלפון שלהם לקרוס.
כששואלים אותך איזה רחוב קרוב אליך אתה אומר ר' עקיבא.
כשאתה בדילמה איפה שמת את המפתחות או אם עברו לך 6 שעות מאז שאכלת בשרי אתה שואל את השכן ממול, הוא בטוח ראה.
אתה משתיק את כולם כשעובר הרמקול "הלווייתו של הרב החוסיד רב..." למרות שרוב הסיכויים שאתה לא מכיר אותו.
שחור זה הכי, אחי.
 
והכי חשוב-
אתה יודע שאתה בני ברקי כי קראת את כל זה בשיא ההתלהבות.

אני בני ברקית ולא קראתי עד הסוף פשוט גיבובי שטויות אני יודעת באיזה כתובת נמצאת פינת הגלידה ופיצלה לא דפקו אותי וכו' וכו'
אם למישהו בא להוסיף איזה חומר לפחות שיהיה באמת מענין ולא משעמם

חמוד ומרענן