סיפור על אב ובנו

סיפור שמתאים לתקופתנו לבקש סליחה מאבא שבשמים על כל מה שעשינו ויעזור לנו לשנות ולא לשוב
לדרך הלא נכונה ויאר את עינינו ב"ה שנתעלה ונתחזק ב40 הימים הקדושים האלו שנזכה להיות בני עלייה בכל יום.
הקב"ה נתן לנו מתנה אדירה יום כיפור הזדמנות לתקן הכל למה לפספס את זה .
מספרים שרבי נחמן היה לוקח את חסידיו לבית אבלים לראות איך בוכים וקוראים תהלים בתחנונים
אמר להם רבינו לקחתי אתכם לראות שאם הייתם בוכים ככה לפני לא הייתם צריכים להיות באבל.

בחור צעיר אחד סיים את הלימודים באוניברסיטה המתין בקוצר ורח לסוף השנה לקבלת התואר. מזה כמה חודשים שם עין על מכונית ספורט יפה, וביודעו שיד אביו משגת לקנות לו אותה- רמז לו בעדינות כי זו המתנה אותה היה רוצה לקבל לסיום הלימודים. ככל שהתקרב המועד, ציפה הילד לשמוע מאביו בעניין המכוניות, אך משום מה אביו לא הראה שום סימנים לבנו שקלט את הרמז.
בבוקר- בטקס סיום, קרא האב לבנו לחדר ושיבח אותו על הישגיו בלימודים.
הוא אמר לו כמה הוא גאה שייש לו בן מוצלח כל כך, וסיפר לו עד כמה הוא אוהב אותתו. בסיום דבריו הגיש לבן חבילה עטופה בנייר אריזה יפה, ואמר לו זוהי מתנתו לכבוד קבלת התואר. סקרן, וגם מאוכזב, פתח הבן את אריזת המתנה  ונדהם לגלות בה ספר תנ''ך מהודר בכריכת עור שעלייה מוטבע שמו באותיות מוזהבות. בחמת זעם קרא אל אביו:"עם כל הכסף שייש לך, זה מה שאתה נותן לי?!?" הוא הטיח את הספר,את המתנה, עדיין חציו ארוז, על השולחן ויצא מן החדר בסערה.
הרבה שנים עברו, הבן עזב את הבית בו ביום, ועבר לעיר מרוחקת אחרת כדי להתחיל בה את חייו.
רחוק מאביו שאיכזב אותו כל כך. המזל האיר לו פנים- הוא הפך לאיש עסקים מצליח היה לו בית נאה באחד הפרברים היוקרתיים ומשפחה ניפלאה. מפעם לפעם עלה בו הרהור של כאב וגעגוע לאביו, וביום בהיר אחד החליט כי אין טעם להמשיך לשמור טינה. אבא זה אבא, והוא החליט לנסוע לבקרו. הוא לא ראה אותו מאז אותו יום של טקס הסיום שלו. ודאי הוא כבר זקן מאוד חשב לעצמו.
והנה, עוד לפניי שהספיק לעשות את סידורי הנסיעה, קיבל מברק המודיע לו כי אביו נפטר, וי בצואתו הוריש לו את כל רכושו.
עורך הדין המטפל בצוואה הודיע לו כי עליו להגיע בהקדם כדי  להסדיר את מילוי הצוואה. כשהגיע הבן אל בית אביו, נפל עליו צער גדול וחרטה עמוקה ע הקרע שיצר, לו יכולתו להחזיר את הגלגל אחורנית, חשב... והוא התחיל לסד ר את הניירת על שולחנו של אביו, מרוקן חפצים ממגירותיו. ובקצה השולחן היה מונח ספר התנ''ך שהעניק לו אביו לסיום לימודיו, עדיין ארוז למחצה בנייר עטיפה מהודר. עם דמעות בעיניו נטל את הספר ליד לדפדף בו. סימניה קטנה הייתה נעוצה באחד הדפים בו סימן אביו בקפידה קטע המדבר על אהבת אב לבן ועל קשר הדם שלא ניתו להתרה. בסערת רגשות אדירה הרים הבן את הספר כדיי לאמצו חזק אל ליבו, כשלפתע נפל מתוך האריזה משהו. כשהרים אותו הבן, ראה כי זהו מחזיק מפתחות אליו מצורפת תווית ועליה מוטבע שם של סוכנות רכב ידועה, אותה סוכנות בה ראה לפני שנים את מכונית הספורט שחפץ בה. מצדה השני של התווית היה מוטבע תאריך, יום סיום הלימודים שלו, והמילים שולם במלואו.
מי יודע כמה דברים בחיים שלנו מתפספסים לנו, משום שאנחנו לא מסוגלים לראות ממטר את מה שלא עולה בקנה אחד עם רצונותינו